שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    גיבוי משפטי למתווה מבקשי המקלט: "בזכות החסות הבינ"ל"
    "החסות של האו"ם הייתה מהותית לצורך אישור המתווה והמשך הדרך", הסבירו גורמים משפטיים את החלטת היועמ"ש לאשר את ההסכם שגובש בין הממשלה לנציבות הפליטים, שמשמעו ביטול תוכנית הגירוש. "הלחץ הבינלאומי שהופעל גרם לכשל הסברתי ותדמיתי", הוסיפו

     

     

    על מה מתבסס המתווה החדש לטיפול במבקשי המקלט מבחינה משפטית? בראש ובראשונה על החסות הבינלאומית שנתן האו"ם, וכן על היבטים נוספים שסייעו לגבש החלטה סופית. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אישר אותו בעקבות המגעים שניהלו המועצה לביטחון לאומי ומשרדי ראש הממשלה והפנים עם סוכנות האו"ם לפליטים.

     

    את שלבי גיבוש המתווה ליוו כל העת לשכת היועץ המשפטי והמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. אלה עמדו בקשר רציף עם הייעוץ המשפטי של משרדי המל"ל, הפנים ורשות האוכלוסין.

    אינפו גרפיקה מתווה מבקשי מקלט עיקר הסכם או

    לדברי המעורבים במתווה, היועץ המשפטי ראה בעצם בחסות שהעניקה סוכנות האו"ם לפליטים את גולת הכותרת שלו. זאת נוכח העובדה שזה תחום עיסוקו בכל ימות השנה כמייצג האינטרסים של הפליטים, התמחותו ובעיקר החסות שהסכים להעניק להמשך קליטת המהגרים בארצות היעד המערביות בביטחון מרבי.

     

    "החסות של ארגון האו"ם הייתה מהותית לצורך אישור המתווה והמשך הדרך, שכן עד כה הופעל על ישראל ומוסדותיה המשפטיים לחץ בינלאומי שגרם לכשל הסברתי ותדמיתי. ההסכם מול סוכנות האו"ם לפליטים תקרין ותעניק לגיטימציה למהלך. חסות האו"ם גם תגרום לדחיית כל עתירה נוספת שתוגש, אם תוגש לבג"ץ. כמו כן המושג 'כפייה' שהיה מזוהה עם גירוש המהגרים, יורד מעתה מסדר היום וזו עוד צרה שישראל נפטרת ממנה", אמר מקור משפטי רם דרג.

     

    מבקשי מקלט בלשכת האוכלוסין בבני ברק (ארכיון) (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מבקשי מקלט בלשכת האוכלוסין בבני ברק (ארכיון)(צילום: מוטי קמחי)

     

    כמו כן טוענים במערכת המשפטית כי ההסכם הוא מידתי שכן יש בו משום חלוקת נטל הטיפול במהגרים - חצי מהם יועברו למדינות מערביות וחצי ייקלט ברחבי הארץ.

     

    בנוסף ציינו כי גם זכויותיהם של תושבי דרום תל אביב הוחזרו באמצעות הקמת מינהלת לשיקום האזור. הגורמים הבהירו כי השיקום צפוי להיות עתיר תקציבים בשל הכספים הרבים שיועברו מתיקצוב מיתקני הכליאה של המהגרים.

     

    ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי הציגו את המתווה במסיבת עיתונאים משותפת, והסבירו כי ישראל עשתה מאמצים לאתר מדינה "שתסכים לקבל את האנשים האלה בלי שהם יסכימו לעבור אליה. זו הייתה פריצת דרך חשובה שנתנה לנו הרבה תקווה, והתחלנו להוציא אנשים. אבל מהר מאוד התברר שהמדינה השלישית איננה עומדת בתנאים ובלחץ, לכן מן הרגע שהתברר בשבועות האחרונים שהמדינה השלישית כאופציה לא קיימת, אנחנו למעשה נכנסנו למלכודת שאומרת שכולם היו נשארים. זו המשמעות. היינו מחכים לתשעה בחודש, לבג"ץ, והוא היה אומר - 'לכם אין מדינה שלישית ולפיכך כולם בלי יוצא מן הכלל נשארים. אתה לא יכול לעשות כלום'". כך לדברי נתניהו.

     

    דרעי אמר כי שתי הנקודות שעליהן התעקש בהסכם עם האו"ם היו "תמיכה בינלאומית של האו"ם, שכל מי שיקבלו ממני אשרה של או תושב ארעי או גם הזמניים יקבלו אשרת עבודה מסודרת, ונקודה שנייה - אני אפעיל את סמכותי ואחליט איפה הם יגורו ויעבדו. מה שנקרא פיזור האוכלוסיה הזאת בכל הארץ". בהתייחס למתקן חולות הודה השר כי הוא לא מילא את ייעודו: "מתקן חולות הפך להיות בית הבראה נחמד, בלי הרבה תועלת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    מבקשי מקלט מקבלים צו גירוש (ארכיון)
    צילום: מוטי קמחי
    מומלצים