שתף קטע נבחר

גיל חובב: "אנחנו חיים בעידן עשיר ומפונק"

ספרי בישול הם ז'אנר נכחד, וחוקי הכשרות שנועדו לבדל את היהודים מהגויים הם כמעט גזעניים - גיל חובב מדבר על העיסוק באוכל בספרות הישראלית, וגורס כי "השפים הם היום כוכבי הרוק החדשים והפילוסופים הגדולים. לטעמי זה קצת מוגזם"

הרבה לפני הולדתו ומותו של ספר הבישול, היה לאוכל חלק חשוב ביצירותיהם הקלאסיות של גדולי הסופרים. ש"י עגנון, שהיה צמחוני, נהג לאפיין את הדמויות שביצירותיו באמצעות תיאור המאכלים שאכלו, ואת רמת המוסר שלהם קבע על סמך מידת תאוותם לבשר. אוכל היה תמיד גם מקור לגעגועים, לנוסטלגיה, סמל לשייכות וסמל למעמד חברתי.

שלום, כאן גיל חובב (צילום: רלי אברהמי) (צילום: רלי אברהמי)
שלום, כאן גיל חובב(צילום: רלי אברהמי)
"אוכל הוא חלק נכבד מהחיים ובדיוק כמו אהבה, חיים מוות ומשפחה הוא גם אחת התמות הגדולות בספרות", טוען גיל חובב. במוצ"ש הקרוב יעביר חובב הרצאה על העיסוק באוכל של גדולי הסופרים הישראלים, במסגרת פסטיבל עגנון שיתקיים בתיאטרון ה"חאן".

 

"העיסוק באוכל בספרות הוא לא דבר חדש כי אוכל מאפשר לנו לתפוס בכמה משפטים עולם שלם. הסופרים היהודים עסקו באוכל מאז ומעולם בין השאר בגלל הכמיהה היהודית לאוכל וגם בגלל שהספרות היהודית עוסקת בזיכרון וככזו, היא מתרפקת על אוכל באופן ייחודי מכיוון שהוא סוכן זיכרון מוצלח מאוד", אומר חובב. "חיים נחמן ביאליק היה אלוף השירים על אוכל, ויצירתו הקולינרית ביותר והאהובה עלי מכל, היא 'אלוף בצלות ואלוף שום', אבל הוא לא היה היחיד שביטא ביצירותיו תשוקה לאוכל".

פילוסוף או רוק סטאר? (צילום: תיקי גולן) (צילום: תיקי גולן)
פילוסוף או רוק סטאר?(צילום: תיקי גולן)
  

האזכור הראשון של אוכל בטקסט כתוב נמצא בתנ"ך, בסיפורם של אדם וחווה שאכלו מן הפרי האסור. מאז ימי בראשית ועד היום אוכל מלווה את כל האסכולות הספרותיות וגם כאשר בודקים את הספקטרום הרחב של התרבות, מגלים כי אוכל הוא שחקן ראשי.

כריך גבינה בולגרית שייזכר לעד. מאיר שלו (צילום: יובל חן) (צילום: יובל חן)
כריך גבינה בולגרית שייזכר לעד. מאיר שלו(צילום: יובל חן)
 

אבל העיסוק באוכל נוכח לא רק אצל גדולי הסופרים הקלאסיים, אלא קיים גם ביצירותיהם של הסופרים בני זמננו. כך למשל מאיר שלו בספרו "בביתו במדבר" מתאר בצורה מפורטת את כריך הגבינה הבולגרית שהכין אברהם הסתת מלחם שחור אחיד, גבינה בולגרית, בצל ועגבניות. שלו אף זכה באיטליה בפרס על הכתיבה הטובה ביותר על אוכל.

 

עידן עשיר ומפונק 

"בעידן הפוסט מודרני יש נטייה לערער את הסדר בין התרבות הגבוהה לנמוכה. אני אישית לא מסכים עם זה, מצד שני, גם כאשר האוכל היה פחות אופנתי, הוא תפס מקום גדול ביצירה. קחו למשל את סדרת הרומנים של מרסל פרוסט, 'בעקבות הזמן האבוד', שמתחילה מעוגיית מדלן, או את יצירתו של היינריך היינה שהקדיש שיר לגעגועיו לצ'ולנט. קוראים לזה פוד-מואר, כלומר ממואר שמוקדש לאוכל. במישור המודרני 'נפלאות הבישול הסובייטי' הוא בעיניי ספר אוכל מהמבריקים שנכתבו, מכיוון הוא מציג את ההיסטוריה של ברית המועצות דרך הכמיהה לאוכל. הספר הזה מדגים כיצד אפשר לספר על עולם שלם באמצעות אוכל", אומר חובב.

גיל חובב פסטיבל עגנון (צילום: לאון בלנקליידר)
ומה יהיה על ספרי הבישול?(צילום: לאון בלנקליידר)
 

גם ש"י עגנון וגם יצחק בשביס זינגר היו צמחוניים, וחוקרי הספרות הרחיבו את היריעה עם סברה כי כמעט בכל יצירותיו של עגנון ישנה "התבטאות בשבח הצמחונות". יש גם מי שהגיע למסקנה כי הצמחונות בעיניי עגנון נתפשה כמעלה מוסרית, ובהתאם לכך הוא גם נהג לאפיין את גיבוריו: החותרים למעלה מוסרית גבוהה אימצו ויתור על אכילת בשר והמתדרדרים מוסרית התאפיינו בהפרזה באכילת בשר.

 

"הדתיות כמו הצמחונות, לפעמים הייתה ביצירותיו של עגנון ולפעמים לא", מסביר חובב. "ידוע כי עגנון היה איש אידיאולוגי שראה באכילת בשר משהו בהמי, אך זה אינו מייחד אותו מסופרים ויוצרים אחרים שמאז ומעולם נהגו לפרק את החיים לגורמים. חלקם הגיעו לצמחונות מתוך הומניזם וחלקם האחר דווקא לתאוות האכילה, כמו למשל פרנסואה רבלה שלקח את זה לקצה".

 (צילום: אלעד גרשגורן)
(צילום: אלעד גרשגורן)
 

ומה עם הכשרות? 

"לאוכל יש חשיבות גדולה בתרבות היהודית. היום הוא מחבר בין האנשים, אבל מאז ראשית ההיסטוריה שלנו הוא שימש דווקא לבידול היהודים מהשאר, באמצעות חוקי הכשרות שנועדו על מנת להבטיח הפרדת היהודים מהגויים. בעיניי זה היבט פחות יפה של המסורת היהודית כי החוקים האלה נוגעים כמעט בגזענות".

 

ומה דעתך על מקומו של האוכל בתרבות של היום?

"בעשור האחרון אוכל תפס את מרכז הבמה כי אנחנו חיים בעידן עשיר ומפונק שבו אחת ממטרות חיינו היא לספק את כל התאוות שלנו. זה גורם לאוכל להיות נוכח גם בספרות וגם בטלוויזיה והשפים הם היום כוכבי הרוק החדשים והפילוסופים הגדולים. לטעמי זה קצת מוגזם אבל זה לא משנה את העובדה שהתעסקות מופרזת באוכל הוא אחד הסממנים של תרבות בת זמננו".

 

מה עתידם של ספרי הבישול?

"בתור בעלים של הוצאה לאור ובתור מי שמזה שני עשורים עוסק בכתיבת טרילוגיה ירושלמית על האוכל של משפחתי, אני יכול לומר בוודאות כי ספרי בישול הם ז'אנר נכחד. כיום אין סיבה להוציאם אלא אם מדובר על ספר של ידוען כזה או אחר. הדור שלי מחפש מתכונים בגוגל, הדור הצעיר יותר כבר עבר ליו טיוב וזה בסדר. הלוואי וזה ישתנה אבל אני לא מאמין שזה יכול לקרות כי הסקרנות לאוכל אומנם בשיאה אבל המדיום התחלף, זו רוח התקופה וזה בסדר".

 

ומה דעתך על גיוס המונים לשם הוצאת ספרים?

"זו עוד דרך לגרום לספר לקרות אבל זה שהצלחת לגייס את הכסף על מנת להוציא את הספר לאור, לא אומר שתצליח גם למכור אותו אחר כך. אני חושב שלראות את הספר צובר אבק בארגזים הוא עלבון הרבה יותר גדול מאשר עלבון מכך שההוצאות לא רצו להוציאו לאור".

 

ההרצאה "הגרגרנים הספרותיים" תתקיים במסגרת אירוע שיחתום את פסטיבל עגנון שיתקיים בין 7-4 לאפריל בתיאטרון החאן. במסגרת אירוע שיחתום את הפסטיבל תוגש "ארוחה עגנונית" המורכבת משלוש מנות הלקוחות מיצירתו של עגנון "סיפור פשוט", אותן יכין מוטי דוד, השף והבעלים של קבוצת "אדום" בירושלים. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רלי אברהמי
גיל חובב: "אנחנו חיים בעידן עשיר ומפונק"
צילום: רלי אברהמי
מומלצים