שקד מקדמת צמצום הזכות לעתור לבג"ץ

לא יהיה זה מוגזם להניח שהזיגזג של נתניהו מהימים האחרונים וביטול המתווה שהושג עם נציבות הפליטים של האו“ם גרמו לאכזבה קשה בקרב שופטי בג“ץ, שכבר ראו איך תפוח האדמה הלוהט הזה נלקח מהם סוף סוף ומשחרר אותם מהצורך להתעמת פעם נוספת עם הממשלה ופתרונות הגירוש הבלתי חוקיים שהעלתה.

הפסילות החוזרות ונשנות של חוקי הגירוש שהעבירה הממשלה יצרו מתח כבד מול חוגי הימין, שתקפו שוב ושוב את שופטי בג“ץ כמנותקים מהעם וכמי שליבם גס במצוקתם של תושבי דרום תל אביב. הצורך להכריע שוב ושוב בגורל מבקשי המקלט יצר מתח גם מול שרת המשפטים איילת שקד, שהשיקה את הקריירה שלה כח“כית מלשכה שהקימה בשעתו בדרום תל אביב במטרה לטפל במצוקת התושבים על רקע שטף המהגרים.

מפגינים נגד הגירוש, אתמול בתל אביב(צילום: צביקה טישלר)

גם אחרי שמונתה לשרת המשפטים המשיך נושא מבקשי המקלט להיות קרוב לליבה של שקד והיא עקבה באופן אישי אחרי כל תשובות המדינה שהוגשו לבג“ץ בנושא. בצר לה ראתה פעם אחר פעם כיצד התשובות נדחות והפתרונות הממשלתיים קורסים.

בכל נאום שנשאה נגד מה שבעיניה נתפס כהתערבות מופרזת של בג“ץ בהחלטות הממשלה הביאה השרה כדוגמא את נושא מבקשי המקלט. ”השיטה שלנו רואה לנגד עיניה את ’ירושלים של מעלה‘ אבל לא מצליחה להבחין בדרום תל אביב של מטה“, אמרה בנאומה הזכור מכנס זכרון יעקב לפני כשלושה חודשים.

בשבוע שעבר, בוועידת ”ידיעות אחרונות“ ו-ynet, התגאתה שקד בכך שבתקופת כהונתה הצליחה לשנות את הרכב השופטים בבג“ץ. "כשנכנסתי למשרד המשפטים שמתי לי ליעד מספר אחד לעשות שינוי במערכת המשפט על ידי מינוי שופטים“, אמרה. ”כמי שעומדת בראש הוועדה ידעתי שזה כלי מאוד אפקטיבי. רציתי לגוון את המערכת ואני חושבת שבמובן הזה, אחרי שלוש שנים, ביחד עם כל חברי הוועדה, בהחלט עמדנו במשימה. בית המשפט העליון הוא כיום מגוון יותר, שמרני יותר. נקרתה בדרכי ההזדמנות להיות אחראית על מינוי של 40% משופטי בית המשפט העליון - שישה שופטים מתוך 15 - ובהחלט שמנו דגש על גיוון ושונות“.

שקד לא הסתירה את שאיפתה להמשיך בתפקיד שרת המשפטים גם אחרי הבחירות הבאות, וסימנה את שתי המטרות הבאות שלה, ששתיהן נועדו להצר את צעדיו של בית המשפט העליון ולפגוע בעצמאותו: האחת, להעביר את חוק יסוד: החקיקה על פסקת ההתגברות שבו, והשנייה לצמצם את זכות העמידה בבג"ץ.

שקד, שמתלוננת תדיר על ”עותרים סדרתיים“, נחושה להעביר חוק שיצמצם את הזכות לעתור נגד מעשי רשויות השלטון, וכבר הורתה לאנשי לשכתה לערוך מחקר משווה על היקף זכות העמידה בבתי משפט במדינות הדמוקרטיות בעולם.

איילת שקד. הולכת על חקיקה(צילום: אייפאק)

הרחבת זכות העמידה עוררה מחלוקת, גם בקרב משפטנים וגם בקרב פוליטיקאים, אם כי המניעים שלהם היו שונים: בעוד שהמשפטנים ראו בהרחבת זכות העמידה מתכון בטוח להצפת בג“ץ בעתירות סרק, הפוליטיקאים חששו בעיקר מהתערבות של הערכאה הגבוהה ביותר בשאלות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות.

המתח המובנה בין המשפטנים לפוליטיקאים מנע עד היום שיתוף פעולה ביניהם בנושא צמצום זכות העמידה, מחשש שמהלך כזה ינוצל לפגיעה בעצמאות בית המשפט העליון, וכך נוצר מצב שבו שופטי בג“ץ הם אלה שמסננים בעצמם באילו עתירות ידונו ובאילו לא. אולם שקד לא מרוצה מהמצב וסבורה ששיעור העתירות הנדחות על הסף צריך להיות גבוה בהרבה - ולכן היא הולכת על חקיקה.

ככל הנראה שקד מתכננת לתקן את חוק יסוד: השפיטה, באופן שיקבע אמות מידה לפסילה על הסף של עתירות, ובכך ייתר את שיקול הדעת הנרחב שיש היום לשופטים.