הדרכים למנוע מחלות לב - שלא סיפרו לכם עליהן
נסתרות הן דרכי הלב, ועד היום המדע עומד לעיתים נבוך מול גורם התחלואה הראשון בעולם - מחלות לב וכלי דם. מהן בדיקות הכולסטרול שלא יציעו לכם בקופת החולים, איך אפשר לאתר סוכרת לפני שהיא מתפרצת, מהי "הבדיקה הנשכחת" ואיך המשורר יהודה עמיחי קשור לכל זה? קרדיולוג ונטורופת עונים ומסבירים
מחלות לב וכלי דם היו ונותרו גורם התחלואה והתמותה מספר אחד בעולם כולו. ועל אף ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית הרבה בשנים האחרונות, עוד רחוקה הדרך להיעלמותן.
כבר שנים רבות ידוע שהבסיס הפתולוגי לאותן מחלות הוא תהליך הקרוי טרשת עורקים. מדובר בתהליך דלקתי בדופן העורקים, שגורם לאורך שנים להיצרותם, ובהמשך לחסימתם המלאה. על פניו נשמע דבר פשוט. אינסטלציה בסיסית. מסתבר שהאמת רחוקה מאוד מכך ורק לאחרונה אנו מבינים שמדובר באחד התהליכים המורכבים ביותר שיש.
הגורמים לטרשת עורקים רבים וסבוכים וגם היום הם אינם ברורים לחלוטין. המושג "גורמי סיכון לטרשת עורקים" נולד פחות או יותר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ומקורו בעיירה בשם פרמינגהם במדינת מסצ׳וסטס ארה״ב, שבה בוצעו לראשונה מחקרים תצפיתיים על קבוצה גדולה של אנשים, תושבי העיירה, והחלו להבין את משמעות המדדים הללו על תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם.
בהמשך פותחה נוסחה שבשימוש עד ימינו בווריאציות שונות, הכוללת את אותם גורמים ומאפשרת לנו או לרופא שלנו לדעת מהי מידת הסיכון שלנו לחלות באותן מחלות.
אז למה בעצם אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על גורמים למחלות לב וכלי דם? על סוכרת, על יתר לחץ דם, על עודף משקל, על עישון, על היסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר – כולם ברשימה, אבל המוכר מכולם הוא הכולסטרול.
עם זאת, מספר מחקרים גדולים בשנים האחרונות הראו כי אצל חלק לא מבוטל מאנשים שמגיעים לבית חולים עם התקף לב נמצא כולסטרול תקין. יתרה מזאת, נמצא גם שכל אותם שאר גורמי סיכון שפורטו, על אף חשיבותם הרבה - אינם מסבירים את כל התקפי הלב, אירועי השבץ המוחי והנזקים הנוספים הנגרמים מטרשת עורקים.
מסתבר, אם כך, שיש נעלמים נוספים במשוואה הזו שאנו צריכים לפענח כדי לפתור את הבעיה. חלקם ניתנים למדידה בשיטות טכנולוגיות מתקדמות, וחלקן תוצר של היגיון בריא וידע אשר היה מצוי ברשות המין האנושי מאז ומעולם, אבל אנו ממליצים לכולם להתייחס אליהם.
כולסטרול: הבדיקות שמספקות מידע חשוב
בבדיקות הרגילות של קופות החולים בודקים כיום ארבעה מדדים במסגרת פרופיל השומנים: טריגליצרידים, כולסטרול ״טוב״ (HDL), כולסטרול כללי, וכולסטרול ״רע״ (LDL). ההגדרות של טוב ורע רחוקות מלהיות כה פשוטות, אבל נסתפק באלו לצורך הדיון. בדיקות אלה עוזרות לרופאים להעריך את מידת הסיכון של המטופל, אבל הן אינן נותנות את כל המידע החשוב.
הכולסטרול, לכשעצמו, אינו חומר מזיק כלל וכלל. זהו חומר אשר ברובו מיוצר כמעט על ידי כל תאי הגוף, והוא חיוני למגוון רחב של תפקודים. בין השאר מתפקד הכולסטרול כחומר גלם ליצירה של מלחי מרה, ויטמין D והורמונים סטרואידליים אחרים, כמרכיב חיוני בקרומי התאים ומעטפות תאי העצב, ועוד.
התהליך המזיק הוא החמצון והסכרור של אותו כולסטרול. במצב זה, הכולסטרול נוטה להצטבר ולשקוע בדופן העורקים, ובכך לעורר תגובה דלקתית שמעלה את הסיכון לאירועי לב ומוח מסוכנים. מהן הבדיקות החשובות שבודקות את גובה הסיכון ללקות באירועי לב?
בדיקת דם בשם "oxidized LDL" יכולה לתת הערכה למידת החמצון של הכולסטרול ובכך לכוון אל הטיפול המתבקש: הימנעות מגורמים מחמצנים (אוכל מושחם מדי, זיהום אוויר, מוצרי בשר מעובדים ועוד), והגברת צריכתם של מזונות עשירים בנוגדי חמצון כמו ירקות, פירות, שקדים, אגוזים ועוד.
מדד נוסף שעוזר לדייק ברמת הסיכון הוא איפיון גודל חלקיקי הכולסטרול. כשחלקיקי הכולסטרול קטנים וצפופים (small dense LDL) הם מסוכנים בהרבה בהשוואה לחלקיקים גדולים (large LDL). במצב זה הכולסטרול מתחמצן בקלות רבה יותר, נוטה יותר לשקוע ולהצטבר בדפנות כלי הדם, ואף נשאר במחזור הדם יותר זמן כיוון שהוא נוטה פחות להיות מפונה על ידי הכבד. בדיקת דם המסוגלת להבדיל כמותית בין חלקיקי ה-LDL השונים (קטנים ודחוסים למול גדולים) יכולה לתת מידע משמעותי לגבי מידת אגרסיביות הטיפול הנדרש לתיקון המצב.
בדיקה נוספת להערכת הסיכון היא מספר חלקיקי הליפופרוטאינים. אלו הן ה״ספינות״ שמסיעות את הכולסטרול בגוף ממקום למקום מעצם היותו של הכולסטרול חומר שומני שאינו מסיס בדם. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מראים כי למעשה המדד החשוב יותר בהערכת הסיכון הוא לא כמות הכולסטרול עצמו אלא דווקא כמות אותן ״ספינות״ (Lipoprotein particle number). ככל שמספרן רב יותר, הסיכוי לשקיעה והצטברות בדופן כלי הדם גבוה יותר. 
"ליפופרוטאין איי קטן" (LPa), הוא ליפופרוטאין הדומה למה שמכנים הכולסטרול "רע" (LDL) מבחינת הרכבו השומני והחלבוני, אולם הוא מכיל חלבון נוסף הנקרא אפוליפופרוטאין A. רמות גבוהות של (LPa) מהוות מדד לסיכון מוגבר למחלות כלי דם, לב ומוח. אצל אנשים מתחת לגיל 45, מחקרים מצביעים על האפשרות שמדובר בעלייה של פי שלושה בסיכון ללקות בתסמונת כלילית חדה.
הגודל קובע? הדלקת קובעת
גודל החסימה בעורק אינו בהכרח מעיד על מידת הסיכון שהפלאק הטרשתי יגרום לפתע לחסימה מלאה של העורק וכתוצאה מכך להתקף לב או לשבץ. מספר עדויות מדעיות מצביעות על כך שלעיתים דווקא פלאק "צעיר", שאינו מגובש ויציב, הוא זה שעלול ליצור קריש דם שיוביל לאירוע קשה. הפלאק הטרשתי מורכב מחומרים שונים, ומושפע מתהליכים שונים. היות שכפי שכבר הזכרנו, טרשת עורקים היא תהליך דלקתי, כדאי לדעת מהי מידת הדלקתיות בגוף כדי להעריך את מידת הסיכון האמיתית.
סמני דלקת בבדיקות דם יכולים להעיד על רמת הדלקת בעורקים, ומכאן על רמת הסיכון ללב ולמוח. ישנן מספר בדיקות דם שיכולות בין השאר להעיד על רמה דלקתית גבוהה ומסוכנת, החשובה מביניהן היא High sensitivity CRP. שימו לב שזוהי לא בדיקת CRP רגילה הקיימת בקופ״ח – זו, לצערנו, לא מספיק רגישה לתת הערכה מדויקת לרמת הסיכון. בדיקה נוספת היא Lp-PLA2.
תוצאות בדיקות אלו יכולות לכוון את הטיפול המונע היעיל לתזונה נוגדת דלקת עשירה בירקות, קטניות, דגי ים עשירים באומגה 3, כורכום, ג׳ינג׳ר, פירות יער כהים ומזונות רבים נוספים.
אפשר לעצור את הסוכרת בזמן
ברור לכל שסוכרת היא מחלה מסוכנת בעלת השלכות הרסניות לאיברים רבים בגוף, כולל כמובן פגיעה בכלי הדם בלב ובמוח. מה שרבים לא יודעים הוא שאפשר לאתר חוסר איזון בסוכר בשלבים מוקדמים, עוד לפני שרואים בבדיקות הדם הרגילות חריגה בערכי הסוכר בצום (fasting glucose).
דוגמאות לבדיקות אלו הן רמות "אינסולין בצום" (fasting insulin) ובדיקת "המוגלובין מסוכרר" (hemoglobin A1c). הן יכולות לתת מידע קריטי המאפשר טיפול יעיל, ובזמן. בדיקות אלה ניתנות בקופות החולים בדרך כלל כשרמות הסוכר בדם אינן תקינות ו/או כשיש בעיה אחרת.
רופאים רבים העוסקים ברפואה מונעת ממליצים לערוך בדיקות אלה מוקדם יותר. שיפור משמעותי באורח חיים יכול לעזור להבריא מסוכרת, וכשסטיות ברמות הסוכר מתגלות מוקדם יותר, שינויים קלים ופשוטים יכולים לתת מענה מספק ולמנוע התפתחות סוכרת של ממש בעתיד.
הבדיקה הנשכחת
הומוציסטאין היא חומצה אמינית טבעית בגוף. רמה גבוהה במיוחד של הומוציסטאין בגוף עלולה לגרום לקרישיות יתר של הדם, לפגוע בתאי האנדותל בדפנות העורקים, לעודד חמצון כולסטרול ועוד.
מחקרים מראים קשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין להופעתם של טרשת העורקים, אירועי לב, אירועי מוח ואף דמנציה. בדיקת הומוציסטאין עלתה לכותרת לפני כשני עשורים, כשנמצא הקשר המובהק בין ערכי הומוציסטאין גבוהים לבין מחלות לב. מחקרים קליניים שבאו בעקבות התגלית מצאו שמתן תוספי תזונה אכן מוריד את רמות ההומוציסטאין, אבל אינו מפחית את הסיכון לתמותה ממחלות לב.
בשל חוסר היעילות הקלינית, נזנח כיוון טיפולי מבטיח זה, וחבל. באותם מחקרים שלא מצאו תועלת השתמשו לרוב בתוספי תזונה לא איכותיים של ויטמין בי 12, בי 6, ובחומצה פולית כתוסף ולא בפולאט יעיל וטוב. ואולי בכלל היה כדאי לתת לאותם נחקרים לאכול את אותם מזונות הבריאים שמכילים את הוויטמינים הללו, ובכך ליהנות מכל העולמות.
מכל מקום, למי שסובל ממחלת לב מסיבה לא ידועה, או למי שאחד מקרוביו הביולוגים סובל מכך, כדאי לעשות בדיקת דם לערכי הומוציסטאין. ישנו גם פגם גנטי מוכר שיכול לגרום לרמות גבוהות ומסוכנות של הומוציסטאין שניתן לאתר אותו ולפעול בהתאם.
תסמונת הלב השבור
"אומרים 'התקפת לב', מי התקיף את מי? האם הלב את הגוף או הגוף את הלב ? או אולי מתקיף העולם את שניהם" (יהודה עמיחי). "והדרך אל ליבו כבר רצופה מעקפים" (אהוד בנאי, "גבולות").
"עם מי אתה משתף את רגשותיך?", שואל הקרדיולוג והפרופסור הארווי זרן כל חולה לב שמגיע אליו. מדוע? כי זה מה שחשוב לבריאות הלב. ההנחה שרגשות משפיעים על הלב אינה רק תובנה ידועה בכל מסורת ותרבות. מחקרים מדעיים רבים מראים שדיכאון, חרדה, בדידות ועוינות מסכנים את הלב לא פחות מכולסטרול, סוכרת ולחץ דם גבוה.
לא מאמינים? מוזמנים לקרוא בין השאר את הספר "אהבה והישרדות – הבסיס המדעי לכוחה המרפא של האינטימיות" שכתב הרופא ד"ר דין אורניש. מחקרים רבים מצביעים על כך שגורמים אלה מצריכים התייחסות הרבה יותר רצינית כשבאים למנוע או לטפל במחלות כלי הדם, הלב והמוח.
האם אתה מרגיש בודד? האם אתה חווה פחדים או חרדות? האם אתה חווה דכדוך או דכאון? האם אתה מרגיש אהוב ונתמך בעולם הזה? שאלות בסיסיות אלה אני שואל כמעט כל אדם שמגיע אלי לטיפול עם בעיית לב. מקווה שלכל אחד מהקוראים ישנן תשובות טובות לשאלות אלה, ומי שלא – מוטב לגשת לטיפול הולם.
ד״ר עופר שחר הוא מומחה ברפואת משפחה ויועץ לתהליכי שינוי תזונתי ואורח חיים בריא.
אופיר פוגל הוא נטורופת , מרצה, סופר, חוקר, מטפל ומעביר סדנאות. הוא ירצה בכנס רפואת העתיד שיתקיים ביום ו', ה-27 באפריל
לפנייה לכתב/ת 
