שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    9 מיתוסים על הפרעת קשב וריכוז
    גיל האבחון, הטיפול התרופתי, החינוך וההבדלים בין בנות לבנים. המודעות להפרעות קשב וריכוז גברה בשנים האחרונות אבל עדיין יש לא מעט טעויות שנעשות בטיפול בילדים עקב חוסר ידע. ניסינו לעשות סדר בבלגן
    במהלך השנים השתנו הגדרות הפרעת קשב וריכוז והדרכים לטיפול, דבר המעיד על מורכבות הזיהוי והטיפול. למרות מדובר באחת התופעות השכיחות בתחום הנוירו-התפתחותי של הילד, לא הצליחו במשך דורות להבין ולשים את האצבע, איך מזהים את ההפרעה ואיך מטפלים בה.

     

    בתחילה, הפרעת קשב וריכוז זוהתה לראשונה בתחילת המאה קודמת כסימפטום להיפראקטיביות בלבד. היא יוחסה כהפרעת ילדות שחולפת בתום גיל ההתבגרות, ושהיא מאפיינת לרוב בנים (או בנות שמתנהגות "כמו בנים"). ב-1980 הגדירו לראשונה שההפרעה יכולה להתקיים גם בלי היפראקטיביות, אך עדיין הגישה היתה שהגורם הינו התנהגותי. הנחה נוספת הייתה שהיא פורצת בסביבות גיל שבע, וניתנת לאבחון לכל המאוחר עד גיל 12.

     

    לא רק בנים היפראקטיביים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לא רק בנים היפראקטיביים(צילום: shutterstock)

    בשדה הטיפול יכולנו לראות תמיד שהגדרות אלה במקרים אלה אינן רלבנטיות, יוצרות מיתוסים מטעים בקרב ההורים ואנשי החינוך והטיפול, ולמעשה מספקות כלים חלקיים בטיפול בהפרעה. לעיתים ההנחות המוטעות פגמו והזיקו לתהליך הטיפולי. בשנים האחרונות חלו פריצות דרך חשובות בהגדרות ובטיפול בהפרעות קשב וריכוז. פריצות דרך אלה שינו את היחס לטיפול ולהתמודדות המאתגרת עם הפרעה.

     

    תמורות אלה באו לידי ביטוי במהדורה העדכנית של מדריך האבחונים הנפשיים המקובל בשדה הטיפול ברוב מדינות העולם, ה-DSM האמריקאי. במהדורה החמישית והאחרונה עד כה שיצאה לאור ב-2013 מיוחסת הפרעת קשב וריכוז למשפחת ההפרעות הניורולוגיות ההתפתחותית. עד אז היא הוגדרה כהתנהגותית. במילים אחרות, לא ניתן להאשים יותר את התפרצות ההפרעה בחינוך לקוי או סביבה בעייתית, וברור שהקושי נובע משיבוש מולד במוליכים העצביים במוח.

     

    עם זאת, כמו שאנו יודעים, מיתוסים קשה לנפץ, ועדיין אני שומעת הורים מודאגים חוזרים על ההנחות המוטעות הישנות לגבי הפרעת קשב וריכוז, למשל:

     

    1. ADHD היא הפרעה המאפיינת בנים היפראקטיביים

    זוהי כמובן טעות. ADHD היא הפרעה שקיימת גם אצל בנים וגם אצל בנות ביחס של 1:2, ומתבטאת בדרכים שונות, לא רק בהיפראקטיביות. הפרעת הקשב והריכוז, היכולת להתרכז לאורך זמן, יכולה להתבטא גם בחולמנות ובמופנמות, ולאו דווקא באי שקט מוטורי והתנהגות מפריעה לסביבה. המחקרים הצביעו על כך שבנות רבות מתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז מהסוג המוסח ולא הפעלתני, או שפעלתנות היתר שלהן תתבטא באופן שונה, למשל בפטפטנות.

     

    הסיבה שההפרעה יוחסה בעבר לבנים היפראקטיביים, כי הם היו קלים לזיהוי ולאבחון והם אלה שהפריעו למהלך התקין של השיעור ודרשו התייחסות לבעייתם. בעלי ובעלות ADHD מהסוג המוסח והמופנם נוטים ברובם להסתיר את בעייתם או אף אינם מודעים לה. בספרי על בנות וADHD דרכים שניתן לזהות ולסייע להם במצוקתן הייחודית.

     

    60 שניות על הפרעות קשב וריכוז:

     

    אנימציה ועריכה: בן שפייר

    אנימציה ועריכה: בן שפייר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    2. הפרעת קשב וריכוז היא תוצאה של חינוך לקוי או סביבה בעייתית

    הפרעת קשב וריכוז שייכת למשפחת ההפרעות ההתפתחותיות, נובעת כאמור משיבוש במוליכים העצביים במוח, והילד אינו "אשם" בקשייו. מקורה של ההפרעה במקרים רבים היא תורשתית והיא מתגלה בכל שכבות האוכלוסיה ובכל התרבויות. היכן שיש מודעות גבוהה יותר להפרעה, היא תאובחן באחוז גבוה יותר.

     

    קראו עוד בערוץ הורים:

    "אני הילד שגדל עם הפרעות קשב וריכוז" 

    קשב וריכוז: הגיל המתאים לאבחון

    קשב וריכוז: הדרכים היצירתיות שעוזרות לילדים 

     

    3. הפרעת קשב וריכוז פורצת בסביבות גיל שבע

    בעבר, עד לא מזמן, הוגבל האבחון לגילאי 7-12. מקור הטעות היה בכך שהיא זוהתה בקרב בנים היפראקטייבים סביב קשיי ההתסגלות לכיתה א'. בקרב בנות עם ADHD ההפרעה מתגלה לא פעם לראשונה רק לאחר גיל 12 עם השינויים ההורמונליים בגיל הפיריון או אף בגיל מאוחר בהרבה.

     

    המחקרים מצביעים על כך שניתן במקרים רבים לאבחן את ההפרעה כבר מלידה ובגיל הרך עם התגלות לקויות התפתחותיות או מוטוריות ראשונות, ולהקל על ההתמודדות בשלב מאוחר יותר.

     

    4. הפרעת קשב וריכוז חולפת לאחר גיל ההתבגרות

    הפרעת קשב וריכוז מלווה את בעלי ADHD גם בבגרותם, ויכולה להימשך לכל אורך חייהם. עם זאת, התסמינים יכולים להשתנות ולהתמתן. השינוי בבגרות נובע לא מעט בזכות טיפול וליווי נכון, ועדיף בשלב מוקדם ככל האפשר. מסיבה זו, חשוב לזהות את ההפרעה מוקדם ככל האפשר ולהכין את הילדים ולסייע להם לקראת חיים בוגרים עם ADHD, בחיי משפחה, חברה, תעסוקה ולימודים.

    התסמינים יכולים להשתנות ולהתמתן (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    התסמינים יכולים להשתנות ולהתמתן(צילום: shutterstock)
     

    5. הפרעת קשב וריכוז תאובחן רק במקרה קיצוני של חוסר תפקוד

    נקודת המוצא בשדה הטיפול בעולם כיום שההפרעה לא חייבת להתבטא בהעדר תפקוד משמעותי. על פי הגדרות ה-DSM החדשות, ההפרעה תאובחן ותטופל גם אם היא משבשבת באופן כלשהו את התפקוד היומיומי, את החיים החברתיים, את הלימודים והתעסוקה.

     

    6. הפרעת קשב וריכוז מורידה פרופיל בגיוס

    עשרות אלפי בני נוער מאובחנים מדי שנה בהפרעה. חיל הרפואה בצה"ל שינה את הקריטריונים הקובעים מתי התופעה פוגעת בתפקוד ומורידה את הפרופיל ומתי היא אינה פוגעת בתפקוד ואינה משפיעה על גובה הפרופיל. החל מ-2011 הצבא מאפשר למתגייסים עם ADHD המטופלים בתרופות לשרת ביחידות קרביות בתנאי שרמת התפקוד שלהם תקינה. יתרה מזאת, ישנם גורמים המקדמים בברכה מתגייסים בעלי ההפרעה בתפקידים בהם יש מקום לחשיבה יצירתית.

     

    7. כשילד עם ADHD מסרב ללבוש בגד או לאכול מאכל מסוים הוא מתפנק

    ילדי ADHD רבים מתמודדים גם עם הפרעה סנסורית (ויסות חושי) שיכולה להתבטא ברגישות לבדים מסויימים, מרקמי מזון, מגע, רעשים וצלילים וכו'. יש להיות מודע לקשר בין לקות חושית להפרעת קשב וריכוז, לבדוק קיומה של הלקות ולטפל בה.

     

    8. טיפול תרופתי מסוכן וממכר

    הטיפול התרופתי אינו מסוכן ואינו ממכר. הריטלין למשל נחקר במשך 60 שנה והוכח שהוא בין התרופות היעילות לחיזוק קשב וריכוז. עם זאת, טיפול בריטלין או בתרופות אחרות לילדי ADHD אמור להתחיל רק לאחר אבחונים ובדיקות במסגרת טיפול ומעקב רב מערכתיים.

     

    9. בנים ובנות ADHD הם עצלנים ומפונקים

    מחקרים מצביעים על כך שמרבית בנים ובנות ADHD, הם אינטליגנטים מאד ומגלים יכולות מעל הממוצע. רבים מהם יתנו את כל נשמתם כדי להשתייך ולהצליח.

     

    רבים מהם מסתירים את בעייתם ומנסים להתמודד עם קשייהם בעזרת כוח רצון והתמדה יוצאי דופן. כשהם לא מצליחים, למרות ההשקעה - גוברים התסכול ותחושת הכישלון, וההערכה העצמית יורדת. גישה נוקשה ותובענית לא תועיל.

     

    ד"ר שרית טגנסקי היא ד"ר לחינוך, המתמחה בהפרעות וריכוז, מטפלת מאמנת ומלווה ילדים ונוער בתפקודי למידה, ויסות חושי, ומוטוריקה בשיטת AAF. בימים אלו יוצא ספרה החדש: "מי מפחד מ-ADHD?" בהוצאת אמציה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    עדיף לזהות את ההפרעה מוקדם ככל האפשר
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים