שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בליכוד רוצים חוק עוקף בג"ץ, כחלון מתנגד: "רוצים בחירות? יקבלו"
    שר האוצר אמר אחרי הדיון של ראשי סיעות הקואליציה בנוגע לפסקת ההתגברות כי יתמוך "בכל פתרון שייתן מענה לבעיית המסתננים", אך הבהיר כי "יתר הגחמות" לא על הפרק: "נתניהו לא מבין שהוא לא יהיה ראש ממשלה בלעדיי?". בנט: "הגיע הזמן שהשופטים יחזרו לשפוט והממשלה תחזור למשול"

     

     

     

     

    הקרב על פסקת ההתגברות: עם כינוס ראשי מפלגות הקואליציה לדיון נפיץ על פסקת ההתגברות, שתאפשר לממשלה למצוא פתרון למשבר המסתננים, אך גם להגדיר מחדש את יחסיה עם הרשות השופטת - גובר הלחץ הפוליטי על שר האוצר משה כחלון, המתנגד לפי שעה להחלשת בית המשפט. בצל המתקפות בליכוד נגדו - אמר כחלון כי הוא תומך "בכל פתרון שייתן מענה לבעיית המסתננים", אך הדגיש כי "יתר הגחמות לא על הפרק". הוא אמר לדרעי: "נתניהו לא מבין שהוא לא יהיה ראש ממשלה בלעדיי?".

     

    כמו כן, לפני הכניסה לישיבת ראשי המפלגות, נשמע כחלון במסדרון כשהוא אומר: "אכרות יד אם הליכוד יקבלו יותר מ-25 מנדטים בבחירות. אם הם רוצים בחירות - הם יקבלו בחירות".

     

    בדיון הבוקר הוצגו לשרים מספר אפשרויות - בהן הנוסח של היועץ המשפטי לממשלה - ובנושא יתקיים דיון המשך שבסופו תתקבל החלטה. כחלון ביקש שכל החלטה בנושא תתקבל בסיכום עם כל ראשי המפלגות - אך ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הסכים לו. בפתח ישיבת הממשלה התייחס נתניהו לנושא, ואמר כי "דיון כזה התקיים כבר לפני למעלה מעשור ללא תוצאות; יש לנו רצון להגיע לפתרונות מאוזנים ונכונים כדי להתמודד בדרך אחראית עם אתגרי ההווה והעתיד".

     

    בתוך כך, שר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט אמר כי "נוכח הכרסום המתמשך בכוח של הרשות המבצעת בשנים האחרונות, הגיע הזמן שהשופטים יחזרו לשפוט והממשלה תחזור למשול. בנושאים כמו המסתננים והרס בלתי מחבלים קושרים את ידינו. צריך לעבור ממילים למעשים. אתמוך בכל חקיקה בנושא ההתגברות". במהלך הדיון אמר כחלון לנתניהו ובנט: "אם תפסיקו לריב ביניכם - הכול יהיה בסדר".

     

    נתניהו וכחלון. ארכיון (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    נתניהו וכחלון. ארכיון(צילום: אלכס קולומויסקי)
     

     

    שר התיירות יריב לוין אמר בצאתו מהישיבה כי פסקת התגברות נקודתית לסוגיית המסתננים היא "שגיאה מהותית שתביא לפסילה של חוקים, בהם חוק ההסדרה. המטרה היא ליצור סדר נכון, ובמסגרת הזאת אני אעמוד על כך שאם רוצים לתת לבית המשפט העליון סמכות לפסול חוקים - זה צריך להיות מלווה באישור מחדש של 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו' וגם שינויים בהליכי בחירת השופטים. צריך לזכור: הריבון במדינה דמוקרטית הוא העם ולא קומץ שופטים".

     

    היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ניסה לשכנע את ראשי המפלגות שלא לחוקק את פסקת ההתגברות באופן שיפגע במעמדו, של בית המשפט העליון וכן בעצמאותו ובסמכויותיו. היועץ מתנגד לשלוש הגרסאות כפי שהן עומדות על הפרק. הוא מסכים רק לחקיקת פסקת התגברות במסגרת הצעת חוק יסוד: החקיקה, שהציעו השרים איילת שקד ונפתלי בנט. זאת בתנאי שרוב של ח"כים שיוכל להתגבר על פסילת חוק יעמוד על 70.

     

    היועץ הבהיר כי הוא מתנגד ל"מודל הבריטי" הגורף שמציע לאמץ ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פיו בית המשפט העליון יפנה את תשומת לבה של הכנסת לחוק שאינו חוקתי, אך לא יוכל לפסול אותו. מנדלבליט הבהיר כי "החוק הבריטי" מתאים לשיטת הממשל והמסורת החוקתית בבריטניה הקיימת מאות שנים ואינה דומה כלל לזו שבישראל. "אימוץ החוק הבריטי בישראל יהווה למעשה מכת מוות לסמכות בג"ץ", הזהירו בצמרת המשפטית.

     

    היועמ"ש, אביחי מנדלבליט (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    היועמ"ש, אביחי מנדלבליט(צילום: EPA)
     

     

    "שלא כל קואליציה מקרית תעקוף את פסיקות בג"ץ"

    היועץ מתנגד גם להצעת השר משה כחלון, שעל פיה יוגש תיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שיקבע כי בג"ץ יהיה מנוע לפסול חוק רק בנושאי מסתננים וחוק הכניסה לישראל. מנדלבליט אמר כי כל החרגה של נושא מסוים מסמכות בג"ץ תהוו תקדים ומדרון חלקלק שלאחריו כל קבוצה פוליטית תחתור להחריג את האינטרס שלה. למשל, החרדים יתבעו בהמשך שגם נושא גיוס חרדים לא יהיה שפיט.

     

    היועץ הסביר גם את התנגדותו למתכונת חוק יסוד: החקיקה שהציעו בנט ושקד. על פיה ניתן יהיה להתגבר על פסילת חוק של הכנסת באמצעות חקיקת עוקפת של 61 ח"כים. לדעתו המינימום לחקיקת חוק שנפסל צריך להיות 70 ח"כים כדי שלא כל קואליציה מקרית תעקוף את פסיקות בג"ץ.

     

    הפגנה מחוץ לבג
    הפגנה מחוץ לבית המשפט - בדיון על המסתננים

    בנאום שנשא זה מכבר אמר מנדלבליט כי תוכנה של הצעת שקד ובנט תגרום ל"פגיעה של ממש בדמוקרטיה הישראלית". הוא סבור כי פסקת ההתגברות של הצעת חוק יסוד החקיקה של שקד, לפיה די ברוב של 61 חברי כנסת לצורך קביעתו של חוק עוקף בג"ץ היא "שגויה לחלוטין".

     

    לדבריו, "דומה בעיניי שישנם גורמים הסבורים כי כל החלטה שמתקבלת על ידי הרוב בכנסת היא בהכרח לגיטימית. הם בדעה זו בדרך כלל כאשר הם נימנים עם הרוב. סברה זו, מתעלמת מכך שלעתים עלול הרוב לקבל החלטות הפוגעות במיעוט. במקרים כאלה הגוף היחיד שעשוי להגן על המיעוט מפני עריצותו של הרוב הוא בית המשפט. תפקידו החשוב ביותר של בית המשפט בתחום החוקתי הינו להגן על המיעוט ולשמור על זכויות האדם. וזה אכן מה שעושה בית המשפט העליון של ישראל".

     

    עוד אמר כי משמעות התזכיר שפורסם לפיו די ברוב של 61 חברי כנסת לצורך קביעתו של חוק עוקף בג"ץ, היא עיקור מתוכן של סמכות בג"ץ למלא את תפקידו כמגן המיעוט. "הוא מקשה עליו עד מאוד לקיים ביקורת חוקתית אפקטיבית. קבלת האמור בתזכיר יביא בעיני לפגיעה של ממש בדמוקרטיה הישראלית. מדובר בהתבוננות חסרה על המונח "שלטון הרוב"".

     

    מנדלבליט סבור שהענקת סמכות לכנסת לאשרר חקיקה שנפסלה בבג"ץ, בהיותה בלתי חוקתית ברוב צר של 61 ח"כים, תעקר כמעט לחלוטין מתוכן את ההגנה על זכויות האדם ותפגע בקבוצות החלשות ביותר בחברה. "מדובר בקבוצות שיותר מכל זקוקות להגנה החוקתית".

     

    הפגנות נגד בג"ץ בדרום תל אביב (צילום: פעילי החזית לשחרור דרום תל אביב) (צילום: פעילי החזית לשחרור דרום תל אביב)
    הפגנות נגד בג"ץ בדרום תל אביב(צילום: פעילי החזית לשחרור דרום תל אביב)
     

     

    שרי הליכוד: פסקת ההתגברות היא הדבר הנכון

    שר האנרגיה יובל שטייניץ הסביר באולפן ynet: "אני בעד פסקת התגברות מאוזנת ושקולה. צריך להיות איזון, לא צריך ללכת מקיצוניות אחת של אקטיביזם שיפוטי שהוא מוגזם היום, לקיצוניות שנייה של חוסר כל בקרה שיפוטית על הממשלה ועל הכנסת. פסקת התגברות של בערך 65 חברי כנסת בתנאים מסויימים היא הדבר הנכון".

     

    שר המדע אופיר אקוניס אמר: "ההתנהלות של בית המשפט העליון נוגדת את ערכי הדמוקרטיה. אף אחד לא בא לפגוע בו, אבל כשצריך לתקן - נתקן. בלתי נסבל שבית המשפט לקח לעצמו גם את סמכויות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. הדפוס הזה שכל פעם תמיד יש איום בפירוק הממשלה לא עושה רושם עליי ועל הליכוד. אם החברות בקואליציה יחליטו לפרק את השותפות, הכנסת תתפזר ונלך לבחירות עד 30 ביוני".

     

    הסכנה: פגיעה בזכויות המיעוט

    על פי פסיקת בג"ץ, מחוייבת הממשלה למצוא פתרון חוקתי לשוהים הבלתי חוקיים כך שמצד אחד יעזבו את ישראל ומצד שני לא תיגרם פגיעה בזכויות אדם. אחת הדרכים לפתרון באופן שבו בג"ץ לא יתערב בסוגיה היא חקיקה של פסקת ההתגברות שתוכנס לחוק החדש למניעת הסתננות. זו אמורה למנוע מבג"ץ אפשרות לפסול את החוק החדש בטענה שאינו חוקתי ופוגע בזכויות יסוד.

     

    פסקת ההתגברות היא פתרון חריג יחסית שחוקקה הכנסת בעבר על מנת למנוע מצב שבו בג"ץ יוכל לפסול חוק. פסקת ההתגברות מופיעה כיום בחוק יסוד אחד בלבד, חוק יסוד: חופש העיסוק והיא מאפשרת להתגבר על פגיעה בזכויות יסוד הנוצרת על ידי חוק חדש. פסקת ההתגברות קובעת כי חוק הפוגע בזכות יסוד יהיה תקף על אף הפגיעה וזאת לתקופה של ארבע שנים, שבסיומה יפקע תוקפו של החוק.

     

    הרחבתה של פסקת ההתגברות לדברי חקיקה נוספים צפה ועולה בשיח הפוליטי לא מעט בשנים האחרונות. שרים בולטים דוגמת יריב לוין (ליכוד) ניסו בעבר לפעול בדרכים דומות על מנת לחזק את כוחה של הכנסת כרשות המחוקקת מול בית המשפט העליון ולהסדיר את מערכת היחסים כך שהאחרון לא יוכל להתערב בחקיקה. מתנגדי הרחבת פסקת ההתגברות חוששים שהיא תביא לפגיעה בזכויות מיעוט ועל כן טוענים שאין לעשות בה שימוש שוב. 

     

    הבוקר התבטאו חלק משרי הליכוד ואמרו כי בכוונתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחוקק פסקת התגברות רחבה לא רק לעניין המסתננים, כי אם להסדיר אחת ולתמיד את יחסי הכוחות בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.

     

    אלא ששר האוצר, משה כחלון, שכבר הביע הסכמתו לחקיקה של פסקת ההתגברות בחוק למניעת הסתננות, מתנגד לחקיקה רחבה של פסקת ההתגברות. אם לא תימצא פשרה, עשוי הדבר להביא למשבר קואליציוני חריף. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלכס קולומויסקי
    הפגנה בדרום ת"א נגד בג"ץ (ארכיון)
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים