שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    יקב החלומות של אהוד שנפל בעזה: "הגשים כל מה שרצה"
    יום לפני שהיה אמור להשתחרר מהמילואים, נהרג רס"ר אהוד אפרתי בהיתקלות עם מחבלים בעזה. לפני מותו פיתח תחביב של ייצור יין. משפחתו המשיכה את אהבתו - והקימה יקב בוטיק. "זה מה שאהוד רצה - וזה מה שעשינו"

    אהוד אפרתי  (צילום: דנה קופל)
    רס"ר אהוד אפרתי ז"ל. נפל בהיתקלות עם מחבלים בעזה(צילום: דנה קופל)

    לפני 11 שנים נהרג רס"ר אהוד אפרתי בעת שירותו במילואים בפלס"ר צנחנים, בהיתקלות עם מחבלים בעזה - יום אחד בלבד לפני שהיה אמור להשתחרר משירות המילואים.

     

    לפני מותו, פיתח אהוד, שהיה חקלאי בכל רמ"ח אבריו, תחביב חדש - עשיית יין. הוא יצא לקורס הראשון ליינות במכללת תל חי והספיק לאלתר במשק הפירות של הוריו שבזיכרון יעקב יקב קטנטן. "כשאביו ז"ל אבישי טעם את היין הוא מייד הבין שיש לו כישרון לכך", מספרת נירה אימו. לאחר מותו החליטה משפחתו להמשיך את האהבה של בנם ובנו יקב בוטיק אותו מתפעל עד היום בן דודו של אהוד אורן וזכה כבר בכמה תחרויות נחשבות.

     

    היין הראשון שאותו הספיק אהוד לייצר כמעט באופן מלא, נקרא תומר על שם בנו הבכור שהיה בן חמש במותו והיום הוא נער מתבגר בן 15. היינות שבאו לאחר מכן נקראו גם הם על שמם של ילדיו, יין שי, על שם ביתו בת ה-13 ויין רז, על שם הבן הצעיר שהיה רק בן ארבעה חודשים שאביו נהרג והיום הוא בן 11.

     

    "זה מה שאהוד רצה וזה מה שעשינו", מסבירה מירי אלמנתו, "הוא חלם בגדול והגשים כל מה שרק רצה. אנחנו כאן להמשיך ולשמר את זה. היין מלווה אותנו בשמחות שלנו, בבר מצווה ובת המצווה של הילדים, בחגים ובערבי שישי".

    משפחתו של אהוד אפרתי  (צילום: דנה קופל)
    "הוא חלם בגדול". משפחתו של אהוד אפרתי ז"ל עם תוצרת היקב(צילום: דנה קופל)

    לאחרונה יצרה המשפחה יין קינוח על שמו של אהוד שיצא במהדורה מוגבלת של 200 בקבוקים בלבד. היום שילדיו של אהוד כבר בגרו, ניכר כי "חיידק" היין דבק גם בהם. "בהתססה האחרונה שהייתה הצטרפתי לאורן לשלבים ההתחלתיים של הייצור", מספר תומר ומוסיף, "אני מתכוון בעתיד להתמקצע בנושא ולהכין יין ביקב מהתחלה ועד הסוף". אחותו שי מייד מתפרצת לדבריו ומוסיפה כי, "אותי הבטיחו לקחת בפעם הבאה לעזור בתהליך הייצור. זה מאוד מעניין אותי".

     

    ילדיו של אהוד, שמתגוררים בבית יהושע, מכירים את אביהם בעיקר בזכות הסיפורים והתמונות. תומר עוד זוכר מעט ובייחוד את היום שבו אביו יצא למילואים ולא שב לעולם. "אני זוכר שבכיתי המון וביקשתי ממנו שלא ילך. הייתה לי תחושה רעה, ממש הרגשתי שמשהו לא טוב הולך לקרות ולא רציתי שהוא יעזוב. כשבאו להודיע לנו, אני זוכר את הנקישות בדלת וזוכר שאחרי שאימא סיפרה לנו רצתי לחדר בכדי לוודא שהוא באמת לא שם. השמיכה הייתה מגולגלת ולרגע חשבתי שאבא מתחבא שם. אבל הוא לא".

     

    מירי שנשארה לבד עם שלושה ילדים קטנים מספרת שיותר מעשור למותו של בעלה ו"חברה הטוב ביותר", כפי שהיא מכנה אותו, "ההתמודדות היא קשה. הילדים היו קשורים לאבא שלהם וכל מה שחלמנו יחד התרסק ברגע, אבל היה לי מאוד ברור שאני חייבת לאהוד שהילדים שלו יהיו מאושרים, לבנות להם בית הכי טוב שאני יכולה. הוא הלך בכדי להגן על ילדי הדרום וילדיו גדלים בלי אבא. לצד הכאב, אני חושבת שהצלחנו, הילדים שמחים ומאושרים, הם שומעים על אבא שלהם בלי סוף. אני יודעת ומסבירה להם שאנחנו יכולים להיות מאוד שמחים אם נרשה לעצמנו להיות מאוד עצובים".

     

    האם השכולה והאלמנה הוסיפו כי מיום נפילתו של אהוד, מלווים את המשפחה אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון. "אנחנו תמיד מרגישים שיש מישהו שעומד לצדנו, שיש לנו גב ותמיכה", סיפרה מירה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "יקב החלומות של אהוד שנפל בעזה: "הגשים כל מה שרצה""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים