מה הופך ילדים למצליחים?
הצלחה בלימודים, בספורט או בפן החברתי לא קשורה רק לגנטיקה. לחינוך של ההורים והקניית הערכים יש חלק גדול בהתנהגות של ילדיהם. איך אפשר לעזור לילדים למצוא את הדרך ומהי הצלחה מבחינתם?
"הילד שלי לומד חמש יחידות פיזיקה ומתמטיקה והוא המצטיין בכיתה", "הילדה שלי היא האהובה ביותר על ידי המורים בבית הספר ויש לה הרבה חברים", "הילד שלי עוד לא בן 16 וכבר יודע להרוויח כסף" - כל אלו ציטטות אמיתיות, אמירות המתארות כיצד הורים תופסים את ילדיהם, מה הם הדברים המוערכים על ידם, והרשימה עוד ארוכה. כאשר פוגשים ילדים "מוצלחים" עולה השאלה אם ההצלחה של ילדים בחיים היא עניין של מזל, גנטיקה, חינוך או שילוב ביניהם.
השאלה מהי הצלחה היא שאלה מורכבת. היא תלויה בסביבה בה חיים, ברמת הערכים הנחשבת ומוערכת באותה בחברה, ברמה סוציואקונומית ועוד. כשיקוף של הערכים בחברה ספציפית, כמו גם ריבוי תחומי עיסוק ועניין שיש בעולמנו, הצלחה יכולה להימדד במגוון תחומים - בלימודים, בהכרה חברתית או מקצועית, ברמת אינטליגנציה רגשית גבוהה וכדומה.
ההצלחה אינה משקפת דווקא תכונות אישיות או תכונות פנימיות של הילד אלא גם התנהלות או תפקוד, לדוגמה: ילד שמצטיין בלימודים או מצטיין בתחום הספורט או מחשבים לעומת ילד המצטיין בכישורים חברתיים גבוהים, אינטלגנציה רגשית, רגישות גבוהה, חיוניות וחשיבה.
הקשר בין ערכים להצלחה
קיים קשר הדוק בין ערכים לבין מה שמוגדר כ"הצלחה" בחיים. ההגדרה של ערכים עוסקת בכך שמדובר במטרות או אידיאלים ראויים כגון: חופש, צדק, מימוש עצמי ועוד. הערכים מהווים סוג מסגרת להתנהגות כזו או אחרת במקומות בהם פועלים אנשים: מסגרות חינוך, מקום עבודה, שירות צבאי, מסגרות ספורטיביות ועוד. לכל מקום כמו לכל קבוצת השתייכות יש סולם ערכים ייחודי משלו: הערכים המצופים מלוחם ביחידה של שייטת 13 בצה"ל אינם זהים לאלה המצופים ונדרשים מפקיד שמשרת במשרד.
שירות ב"מוסד" בתפקידים הרגישים ביותר מצריך דבקות בערכים והתנהלות שונה לחלוטין מאלה המצופים במרבית מקומות העבודה. גם בבית הספר, בספורט ובתנועות נוער נדרשים הילדים לאמונה וערכים שהם תנאי להצטרפות/שייכות למסגרת (בתנועות הנוער למשל עזרה לזולת ונכונות להתנדב).
קראו עוד:
האמנית שהופכת ציורי ילדים לתכשיטים
"ההורים היום לא סומכים על עצמם"
3 שאלות שיעזרו לילדים לשתף פעולה
הצלחה בעיני הילדים
לפני שלושה חודשים העברתי (ד"ר איתי זיו) שבע הרצאות בבתי ספר תיכוניים במרכז הארץ ובשרון לילדים בכיתות ט'. נושא ההרצאה היה - "הקשר בין אורח חיים בריא ועיסוק בספורט לבין ערכים והצלחה בחיים". השאלות שנשאלו כפתיח להרצאה היו - "מה לדעתכם מוגדר כהצלחה בחיים?" ו"מה אתם רוצים להיות כשתהיו גדולים?"
התשובות היו מפתיעות. כמעט כל התשובות (עשרות ילדים ענו על השאלות באותם בתי הספר) עסקו בכך שהצלחה פירושה הצלחה כלכלית ונראות: הרצון להיות טייקון, לא לדאוג יותר לכסף כל החיים, לעבוד מעט ולהרוויח הרבה, להיות חבר כנסת, להיות דוגמן/ית, להיות מפורסם (בלי קשר לתחום העיסוק כלל) וכדומה. מעטים עד בודדים היו אלה שלהצלחה בעיניהם היה גם שיוך ערכי - להיות אולי קצין בכיר בצה"ל או במשטרה וכדומה, להיות רופא או וטרינר, להיות ממציא של וויז או סטארט-אפ הבא, להיות חוקר במכון ויצמן או מוסדות אחרים וכך הלאה. מפתיע (אולי לא), מדובר בשיקוף של הערכים והתפיסות הרווחים היום בעולם.
ולשאלתינו המרכזית: "האם הכול פוקס או גנטיקה?" התשובה היא כמובן - לא. בכל מה שקשור לערכים שהם חלק מחינוך וגידול של ילדים להורים חלק מרכזי. ילדים הנחשבים לערכיים משקפים הורות המקדישה זמן וחשיבה להקניית ערכים, חברות כערך עליון, אינטליגנציה רגשית, כיבוד אב ואם, חברים, עמידה בלוחות זמנים, נדיבות, אחריות ועוד. זאת בנוסף למסגרות החינוכיות הפורמליות והבלתי פורמליות אליהם משתייכים הילדים. ללא הכוונה וחינוך לערכים, לא יוכלו הילדים לגבש לעצמם סולם ערכים כבסיס להגדרת הצלחה עבורם לגיבוש אסטרטגיות לפעולה ולחתירה להצלחה.
עצות יישומיות להורים:
1. להיות ערים וקשובים לילדים בכל מעגלי החיים.
2. לאתר מסגרות שמתאימות לילדים בהיבט של הקניית ערכים, שירותיות, התנדבות, יחסי אנוש ועוד.
3. להיות ער לכל דבר ועניין הקשור להתנהגויות שליליות של הילדים כמו: שפה בלתי הולמת, קללות, מיעוט חברים, הסתגרות.
4. להיות בקשר תמידי עם המורה בבית הספר, מאמן (אם הילד במסגרת ספורטיבית), תנועות נוער וחוגים. חשובה עד מאוד פעילות מסודרת וקבועה מחוץ לבית ספר.
5. לנהל שיחות אישיות עם הילד מדי יום ביומו ועל בסיס קבוע.
6. להיות נוכח בחייו של הילד. נוכחות פיזית ורגשית - להתעניין, לשאול ולהקשיב.
7. לקיים פעילויות שונות עם הילדים: פעילות ספורטיבית, בילויים שונים וכדומה.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ-30 שנה ומנהל קורסי הכשרה לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט.
דגנית גלסמן היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט.
מה משותף להורים של ילדים מצליחים? צפו
לפנייה לכתב/ת 
