"מזמין 2 ראשונות ו-3 עיקריות": הבריאות של אליקו
כוכב הרדיו אליקו צם עד הערב ואז נתקף בבולמוס אכילה, לא מתאמן בכלל, בקושי ישן ולא נח לרגע. המומחים המודאגים מתחננים שינסה לצרוך מזון יותר איכותי בשעות יותר מקובלות, שינסה פעילות גופנית מסודרת בקבוצה, ופשוט ישחרר קצת וירגיע
מי אני:
"שדר רדיו ברדיו לב המדינה, מגיש התוכנית 'ערב ים תיכוני' מעל עשרים שנה, בונה תוכן, פרזנטור של פרי נדל"ן, מנחה אירועים ופסטיבלים למיניהם, כמו סופי שבוע באילת. בן 41, נשוי למיטל, אבא לאוריאן ואלין, גר בראשון־לציון, גובה 1.70, שוקל 64 קילו".
יום העבודה שלי:
"אנשים בטוחים שאני בא לתוכנית בארבע אחר הצהריים ובשאר היום עושים לי מסאז', אבל הבוקר שלי נפתח מוקדם, בשש בבוקר אני כבר עונה לטלפונים. אני אוהב להתעורר לפני כולם וללכת לישון אחרי כולם, כדי שיהיה לי זמן לעצמי, ובשנה האחרונה אני מניח תפילין כל בוקר, אומר תודה לבורא על המקום שבו אני נמצא.
"אני ישן ממש קצת, אבל זה לא גורם לי לתפקד פחות טוב. אני איש של עבודה, שינה זה בזבוז זמן, גם אם יש לי יום פנוי אני דואג שלא יהיה לי זמן פנוי. אני נורא אוהב את מה שאני עושה, רץ מפגישה אחת לשנייה, יש פגישות תוכן עם מפרסמים בתוכנית, אני בונה פרומואים, עושה שידורי חוץ כמו עם מאור אדרי, איתי לוי וגליקריה.
"השנה קיבלתי החלטה שבין אחת לשתיים בצהריים אני לא קובע פגישות כדי להיות עם הילדים. זו פעם ראשונה בחיים שאני עושה את זה, כי הבנתי שאלה דברים שמתפספסים לי ולא חוזרים, זה גם מאפשר למיטל להתפתח בעבודה. אחר כך אני חוזר לעבודה ומגיע הביתה מיד אחרי השידור בשש בערב. כשיש אירועים והופעות אני יוצא, אני ממש אוהב את זה.
"אשתי קוראת לי ערפד, בלילה אני פוקח עיניים ומחפש מה לעשות, לאן ללכת, מה לאכול, כאילו זה אור יום. לפני שלוש אין אצלי לישון, קצת עובר על אתרי אינטרנט, סדרות, סרטים, מפטפט עם מיטל עד שהיא נרדמת. בעשר בלילה אני הולך לאבולעפיה כי בא לי מאפים, או שאני מעיר חבר טוב ואנחנו מוצאים את עצמנו בלב שוק התקווה יורדים על צלחות. סוף השבוע מתחיל בקבלת החלטה מי מארח ולאן הולכים לטייל עם הילדים".
אליקו. "אני רזה, אבל בנשמה שלי אני זללן, גרגרן ושמן"(צילום: רמי זרנגר)
התזונה שלי: "אני רזה, אבל בנשמה שלי אני זללן, גרגרן ושמן. חוץ מכוס מים ואספרסו בבוקר אני לא מכניס כלום לגוף עד הערב, כי אני עסוק כל הזמן ואם אני אוכל צהריים כבד, אין לי כוח לשדר. אני יודע איך אני אמור לאכול, היו תקופות שהייתי יוצא מהבית עם כריכים וסלטים, אבל זה עבד בדיוק לחצי שנה. אני גם יודע שזה עושה לי נזק, אבל לא יכול לאכול במשך היום. לשמחתי, חילוף החומרים שלי מעולה.
אליקו. "אני רזה, אבל בנשמה שלי אני זללן, גרגרן ושמן"(צילום: רמי זרנגר)
"כשאני חוזר בערב מתחילה חגיגה: רביולי ופסטות ברוטב שמנת ושקשוקה, דברים טעימים שמיטל מכינה. בניגוד אליי, היא שומרת על אורח חיים בריא ופעיל, מתאמנת, אוכלת ממש מעט, אני לא יודע לעצור. בשביל מסעדה טובה אני יכול לנסוע ממש רחוק. בעשר בלילה מגיעים ממתקים, חטיפים, שוקולדים, גלידות, אני עובר מהמתוק למלוח למתוק ובחזרה. בבוקר קם עם מועקה כי אכלתי כבד, אבל עד הערב עובר לי.
"אחרי פסח והמימונה התחלתי לאזן ועברתי למנות פיציות של סלטים, אבל בסוף השבוע אני לא יכול לוותר על ניגוב דגים חריפים עם חלה ועל בורקס ענקי עם בשר ורוטב פטריות, שמיטל מכינה כל שישי קבוע. זה חובה, לא יעזור כלום. בארוחות שבת נתקעים על השולחן מינימום שעתיים עד הקינוחים, פיצוחים, אבטיחים.
"כל החיים שלי הייתי בחור רזה, התגייסתי לצבא באיחור בגלל תת־משקל, הצבא החליט לוותר עליי ולא הסכמתי. אמא שלי רצה איתי לכל רופא אפשרי ובסוף התגייסתי בגיל 19 וקצת, אחרי שהשמנתי. לא אהבתי לאכול בכלל, את האהבה לאוכל גיליתי עם השתייה אחרי גיל 30, ומאז אני אוכל שטויות כמו ילד. אני חייב שפע, במסעדה אני מזמין שתי ראשונות, שלוש עיקריות לפחות, אני רוצה לטעום מהכל. לאחרונה הורדתי במינונים של האלכוהול, אני לא מתפרע, רק כשיש מסיבה אני שותה בכיף".
כושר:
"לא עושה כלום. ניסיתי, הייתה תקופה של מאמן כושר צמוד, יש התכתבויות עם מאמנת, שלא יוצא מזה כלום. אני מתלהב, קונה בגדים, אבל לא מתמיד. קבעתי עם מאמנת ליום ראשון הקרוב ולא מבטיח שאגיע. אני שונא את זה. מעדיף מסאז'ים".
טיפוח:
"אין לי גינונים של מדמואזל. בושם ואפטרשייב תואמים, שאני מחזיק גם במשרד, גם באוטו וגם בבית. אני מאריך שיער עד שאלך על הגלוח, וכל בוקר אני מתייצב אצל הספר האישי שלי, שהוא גם חבר טוב. אני עושה חפיפה, פן, מה שצריך. אם לא הייתי עושה רדיו, אז הייתי ספר".
לנפש:
"אני מורכב רצח, יש בי כל מיני אליקואים, אני כל הזמן בתנועה גם עם עצמי. מתפתח, משתנה. בשנה האחרונה הבנתי שמה שאני יכול להשיג באימפולסיביות ובכוח אני יכול להשיג טוב יותר בשקט. למדתי להזיז ממני אנשים שלא עושים לי טוב, אני עושה סלקציה עם עצמי ועם הסביבה שלי. הפוקוס התהפך לי, הוא לא על הקריירה אלא על הבית שלי, מול אמא שלי, אני רוצה לחוות רגעים שלא יחזרו. בסופו של דבר, אתה מבין שהיום אתה פה ומחר יבוא אליקו אחר, וזו לא מחשבה מבאסת כי אולי אהיה במקום אחר ואעשה משהו אחר לא פחות טוב ממה שאני עושה היום."גיל 41 זה גיל שאני מבין שרצתי כמו משוגע ומותר לעשות עצירות וליהנות מזה. פתאום אני יכול להגיד, 'מיטל, בואי נטייל ברחובות רומא וננתק טלפון ליומיים'. האמת שלא ניתקתי, אבל לא הפעלתי את החבילה, אז יומיים היה שקט שאני לא רגיל אליו. זה לימד אותי שהכל בסדר, הכל ממשיך והכל טוב. כל הזמן אני קונטרול פריק על הכל, אבל וואלה, אפשר טיפה אחרת, עם דגש על הטיפה. אני יכול להירגע כשאני אוכל טוב, כשיש מולי כנפיים בתנור עם צ'ילי, כשאני עושה אמבטיה ומאזין למוזיקה, וכשעוזבים אותי לבד.
"את משבר גיל 40 חטפתי בגיל 38, וגם קצת בגיל 32, עכשיו אני אחרי הסחרחורת. היחידה שגרמה לי להבין את מה שעובר עליי זו מיטל, היא הרגועה, הכל נורא ברור אצלה, מסודר, כשאצלי הכל על טורבו. המנוע הזה הביא אותי למקומות שלא חלמתי עליהם, לא רציתי להיות מפורסם וזה קרה. הייתי הילד הכי ביישן בכיתה ונעשיתי הכי מפורסם בבית ספר, בלי שהתכוונתי.
"רדיו זה לא טלוויזיה, זה מדיום אמיתי, בלי איפור, בלי מצלמות, שמוציא את האופי האמיתי שלך, את האותנטיות. המוזיקה המזרחית היום זה קונצנזוס, אבל עשיתי את זה גם כשלא מחאו כפיים. אין שום וואו, יש ילד שבא לעשות מוזיקה ועל הדרך קרה מה שקרה, בטעות, למרות שאומרים שאין טעויות. הייתי אמור להיות שחקן טניס מקצועני, החזקתי מחבט ביד עד גיל 16, והכלים שלקחתי מהטניס הם לכל החיים. זה ספורט יחידני: החלטה שלך, זכייה שלך, נפילה שלך".
שורה תחתונה:
"אני רואה בנאדם שרץ במסלול שנכתב לו מראש והוא לא כיוון לשם אפילו. זה השלב שאני עושה סדר, מכוון את הווייז שלי מחדש".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"לאליקו מודעות נמוכה מאוד לאורח חיים בריא. הוא לא ישן מספיק, אוכל גרוע ולא פעיל גופנית. משקל תקין אינו ערובה לבריאות, אלא תולדה של מסת שריר ועצם נמוכה.
"צום ממושך לאורך היום באופן כרוני אינו מומלץ, במיוחד כי הוא מלווה בצריכה גבוהה של קלוריות בשעות מאוחרות ובנפח גדול. ארוחת צהריים גדולה עלולה להכביד על מערכת העיכול ולגרור תחושת עייפות. מרבית הקלוריות שהוא צורך הן קלוריות ריקות המכילות שומן, סוכר ומלח. אליקו צריך לקבל סיוע בשינוי אורח החיים שלו, לאכול בזמנים שונים מזון איכותי, טרי, מגוון ומזין".
יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה להסמכת מדריכי כושר בהולמס פלייס:
"אליקו שונא ספורט, הצהרה משותפת להרבה מאוד אנשים. אליקו מאוד מחובר לחברים ולבילויים, ולדעתי זה צריך להיות הכיוון לשילוב הפעילות הגופנית בחייו. כלומר, למצוא אימון שהוא מתחבר אליו ולייצר סביבו מסגרת חברתית (אימון משותף עם חבר/ אישה/ קבוצת חברים). יצירה של ערך מוסף חברתי עשויה לייצר לאליקו חוויית אימון חיובית יותר, שתעודד התמדה ותהיה מפתח להפיכת האימון הגופני לחלק בלתי נפרד מאורח חייו".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"אליקו מתחזק לו"ז עמוס ומורכב ובעצם לא מטפל בעור כלל, וחבל. אני ממליצה להתחיל בשטיפה של הפנים פעם ביום עם סבון ולאחר מכן למרוח קרם לחות על העור. כמו כן, ממליצה בכל בוקר למרוח קרם הגנה. אליקו מציין כי הוא מבקר את הספר פעם ביום, אבל לא מומלץ לחפוף שיער בכל יום ובטח לא לעשות פן כל יום, כי זה עלול לייבש את השיער ולעודד שבירה ודילול עם הזמן".
צביה חי־אל, מנחה, מאמנת ומנהלת מרכז מעגלים:
"אליקו רץ בתוך מסלול שמאוד ברור לו לאן ומה הוא רוצה להשיג, ולא מפסיק לרוץ לרגע. התחושה היא שיש לו חיים עמוסים מדי, עודף אנרגיה שמאוד יכול להיות שנוצרת בכלל מחיים ללא איזון. אין שום דבר בריא בלישון כל כך מעט, בלא לאכול כל היום ובערב לאכול הכל, בלא לעצור לרגע, בלהיות כל היום כמו סביבון סביב החיים שלך. זה נחמד ויכול להיות 'סקסי' ו'מגניב' לתקופות מאוד מסוימות בחיים, אבל אף אחד לא ישכנע אותי שכדרך חיים לחיות בווליום כל כך גבוה זה בריא או מגניב. זה לא. יש לזה מחיר בריאותי, רגשי ומנטלי, וגם אם אליקו עדיין לא משלם את המחירים האלה כרגע, או לא מרגיש אותם, זה לא אומר שהם לא קיימים.
"בחיים שלו יש המון חוסר שקט. חסרה היכולת להירגע, לנוח באמת, להיות נוכח במהות של זה. באופן כללי החיים של כולנו נמצאים בתנועה והשתנות כל הזמן, ואליקו לוקח את התנועה הזאת כמה צעדים רחוק מדי. נראה לי שבאופן מסוים הוא מכור לאדרנלין שהתנועה התזזיתית הזאת מספקת לו ולכל שאר התמורות שהיא נותנת לו (עניין, סטטוס, השפעה, מנהיגות וכדומה). תנועה זה דבר חשוב ואפילו קריטי בחשיבותו, אך בדיוק כמו שאם אתה עושה יותר מדי כושר אתה בסוף יכול לקרוע שריר ולהיפצע, כך גם בחיים: עודף תנועה יוצר חוסר שקט פנימי, עודף מתח, סטרס וכל מיני רעות חולות אחרות, שבסופו של דבר יכולים לעלות מאוד ביוקר.
"גם אם אליקו לא יהיה אדם מאוד רגוע, לפחות שיעשה פעילויות רגועות קצת יותר ביחס לעצמו. הייתי ממליצה לו לנתב את כל האנרגיה המדהימה ויכולות־העל שיש לו כדי לייצר לעצמו אורח חיים עם אוויר ונשימה, רק טוב ייצא לו מזה לטווח הקצר והארוך גם יחד".
הכתבה התפרסמה במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
