שתף קטע נבחר

ילדות יהודיות, מוסלמיות ואחרות - בועטות

"חשוב לי להוכיח שאנחנו לא פחות טובות מהבנים. מה שיפה בטורניר הזה הוא שמגיעות בנות ממקומות שונים ומדתות שונות, אין כאן גזענות ואנחנו מרגישות שכולן שוות". מיזם כדורגל מפגיש ילדות יהודיות, ערביות מוסלמיות, דרוזיות, עולות חדשות ומבקשות מקלט. צפו

"אני משחקת כדורגל גם כי אני אוהבת וכי ספורט זה חשוב, אבל גם כי יש סטיגמה שבנות לא יכולות וזה לא בשבילן. וחשוב לי להוכיח שאנחנו לא פחות טובות מהבנים", מספרת אור ( 13) מקבוצת 'בועטות' בקריית חיים. "מה שיפה בטורניר הזה הוא שמגיעות בנות ממקומות שונים ומדתות שונות, אין כאן גזענות ואנחנו מרגישות שכולן שוות".

 

מיזם 'בועטות' הוא מסגרת היוזמת ומובילה קבוצות כדורגל לילדות, לטובת חינוך וספורט, העצמה נשית ומודעות. בנוסף לאימוני הכדורגל ולטורנירים, מתקיימות גם פעילויות להעצמה וחיזוק הביטחון העצמי ועוד, בקרב הילדות המשתתפות. פעם בחודש מתקיים טורניר לכלל קבוצות מיזם "בועטות" מכל קצות הארץ בכל פעם במקום אחר.

 

צפו בבנות משתפות בחוויות מהטורניר האחרון:

  

בתוכנית פעילות כיום תשע קבוצות מרקעים שונים מכל הארץ: שלוש קבוצות של ילדות ערביות-מוסלמיות, משפרעם, תמרה ואבו גוש, קבוצה מקרית חיים – מרביתה של בנות מהעדה האתיופית, קבוצה מבאר שבע, קבוצה מיודפת, קבוצה מתל אביב של בנות למבקשי מקלט מאפריקה, ושתי קבוצות של ילדות דרוזיות מדלית אל כרמל.

 

הילדות מגיעות פעם בחודש לטורניר המתקיים בכל פעם במקום אחר בארץ. לאורך שלוש שעות של טורניר מתקיים מספר רב של משחקים בהם מושם דגש על ההנאה של הילדות, הגינות המשחק, חיזוק הביטחון והדימוי העצמי שלהן. השופטים, מתנדבי ארגון 'בועטות', שמים דגש על התערבות מינימלית כדי להעצים ולאפשר שיפוט עצמי על-ידי הבנות, לטובת ההנאה ולקיחת אחריות.

 

נערות יהודיות מוסלמיות ודרוזיות משחקות כדורגל ()
"זו הפעם הראשונה שאני משחקת עם יהודיות ואני מאוד נהנית, ומרגישה שזו חווייה שכדאי לחוות"

 

"זו הפעם הראשונה שאני משחקת עם יהודיות ואני מאוד נהנית, ומרגישה שזו חווייה שכדאי לחוות", משתפת זיקרא סאועד, בת 12, מבית ספר אל'חרובייה בשפרעם, "אני אוהבת לשחק כדורגל כבר מאז שהייתי קטנה, ונהנית לשחק עם החברות שלי בכפר. תמיד חלמתי להיות ציירת, אבל עכשיו כשאני רואה כמה זה כיף - אני רוצה לשחק כדורגל!".

 

לא משנה מנצחים או מפסידים

חן רווה, רכזת קבוצת 'בועטות' בגינת לוינסקי בתל אביב, מספרת על הטורניר האחרון: "היה לנו כיף ומעניין, פגשנו בנות מקסימות והבנות נהנו מאוד לשחק ביחד ולפגוש בנות אחרות ממגוון של אזורים בארץ".

 

"היה טורניר מדהים - מהנה, קליל, מצחיק ובמילה אחת- חוויה" מוסיפה מרב שמש, מנהלת מקצועית של מחלקת הנערות במכבי 'לי' באר שבע, רכזת קבוצת 'בועטות' מבית הספר אלומות  בהתייחסה לטורניר האחרון: "זהו טורניר ראשון לשחקניות הללו וכולן חזרו הביתה שמחות ומרוצות ומחכות בקוצר רוח לפעם הבאה. לא משנה להן בכלל המקום, הניצחונות או ההפסדים. העיקר שבאנו לשחק כדורגל ולעשות כיף".

 

נערות יהודיות מוסלמיות ודרוזיות משחקות כדורגל ()
"שמחות, נהנות אבל גם תחרותיות"

 

ח'ולוד סמנייה, מורה לחינוך מיוחד ורכזת קבוצת 'בועטות' מבית ספר אל'חרובייה שפרעם מסבירה: "אני מאוד נהנית לראות את מה שקורה כאן. גם לראות ילדות יהודיות וערביות משחקות ביחד, אני אוהבת לראות את הבנות של בית הספר במצב כזה - שמחות, נהנות אבל גם תחרותיות".

 

נועה, בת 11 מקבוצת 'בועטות' של ביה"ס אלומות בבאר שבע, ממשיכה באותו הקו: "ממש כיף לי כאן בטורניר, וזה גם כיף לצאת קצת מהעיר ולפגוש בנות אחרות. אני אוהבת כדורגל וחושבת שספורט זה טוב וזה גם משפר אצלך פעולות אחרות. זה גם משפר את מצב הרוח ומוכיח שכל בת יכולה לעשות מה שהיא רוצה."

  

נערות יהודיות מוסלמיות ודרוזיות משחקות כדורגל ()
"זה גם משפר את מצב הרוח ומוכיח שכל בת יכולה לעשות מה שהיא רוצה"
 

 

בכל טורניר מתקיים טקס סיום בו זוכות כל הקבוצות בגביעי השתתפות, והענקת הגביעים מרגשת במיוחד. האושר וההנאה ניכרים על פניהן של השחקניות הצעירות. בטורניר האחרון שהתקיים ברעננה במקום הראשון זכו השחקניות מקריית חיים, שניצחו בגמר הטורניר את שכנותיהן משפרעם.

 

לירן ג'רסי, יוזם 'בועטות', מסכמת: "בעידן כזה שאנשים חושבים שהם יכולים לקבוע מה נשים יכולות או לא יכולות לעשות, אני חושב המיזם בכלל וטורנירים מוכיחים כי אין גבול ליכולות, אם רק יהיה הרצון ותתאפשר המסגרת. אנחנו שמחים להיות אלה שמאפשרים ומאפשרות מסגרת זו".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ומחכות בקוצר רוח לפעם הבאה
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים