שתף קטע נבחר

קרישי דם והקשר ללב - למה זה קורה ואיך מונעים זאת?

קרישי דם הנוצרים ברגליים עלולים לעבור דרך הלב בדרכם לריאות ולגרום למוות. כיצד נוכל למנוע זאת?

בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל

 

תסחיף ריאות הינו סיבוך מסכן החיים העומד מול עיניהם של הרופאים כאשר הם מאבחנים את פקקת הוורידים. קרישי דם הנוצרים בוורידי הגפיים התחתונות, הבטן התחתונה או האגן, נוטים לנדוד משם אל הלב הימני ומשם אל הריאות, שם הם נלכדים בכלי הדם הריאתיים.

 

אם קרישי הדם קטנים, יש סיכוי טוב שהמערכת נוגדת הקרישה הטבעית של הריאות תצליח למוסס אותם לפני שילכדו בכלי הדם הריאתיים. אולם קרישים גדולים יותר עלולים לחסום לחלוטין את העורקים הראשיים המובילים דם לריאות. הסימן הראשון לסיבוך כזה הוא על פי רוב קוצר נשימה.

 

האבחון המיידי הינו קריטי: התסמינים כוללים קשיי נשימה פתאומיים, כאבים חדים בחזה המתגברים בעת נשימה עמוקה (לעיתים מלווים בירידה בריווי החמצן בדם), שינויים בתרשים האק"ג (רישום גרפי של פעילות חשמלית של הלב) ובמקרה של הפרעה קשה בזרימת הדם מהלב לריאות – ירידה של לחץ הדם, דופק מהיר, שינוי במצב ההכרה, ואף מוות.

 

לאבחן את קרישי הדם בזמן (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לאבחן את קרישי הדם בזמן(צילום: shutterstock)

 

כך מאבחנים

אמצעי האבחון שלנו היום מהירים יחסית, והאבחון מתבצע תוך דקות בחדר המיון בעזרת CT קרדיאלי המדגים את כלי הדם הראשיים של הריאות. כך אנחנו יכולים לא רק לאבחן, אלא גם לראות את אחוז החסימה ואת מיקומה.

 

בבדיקת אקו לב (אולטרסאונד של הלב) אנחנו יכולים למדוד את העלייה בלחץ הדם הריאתי, לראות את ההגדלה ותפקוד של הלב הימני, ולעיתים נוכל לראות גם את קריש הדם עצמו, בדרכו מהלב הימני אל הריאות, ולהעריך את דרגת החומרה של התסחיף.

 

לרשותנו עומדות גם בדיקות דם אבחנתיות; כגון רמת האנזים טרופונין, המשתחרר משריר הלב כאשר הוא ניזוק. במקרה של תסחיף ריאתי, רמה גבוהה של טרופונין משמעותה פרוגנוזה קשה יותר.

 

נתונים הנאספים בעזרת הבדיקות האבחנתיות מכתיבים את תוכנית הטיפול: שוק (הלם), לחץ דם נמוך, חוסר הכרה – משמעותם צורך בטיפול מציל חיים מיידי. אנחנו מבצעים רפרפוזיה – זילוח מחדש של הדם, על ידי ניתוח דחוף לניקוי כלי הדם של הלב מן הקרישים, או בעזרת מתן תוך ורידי של תרופות הממיסות את קרישי הדם.

 

כאשר המצב מתון יותר, כולל הטיפול מתן תרופות לדילול הדם, דרך הווריד או בזריקות: "לאחרונה נכנסו לטיפול במקרים הקלים יותר של תסחיף ריאתי התרופות החדשות מסוג NOACS (Non Vitamin K Antagonists Oral Anticoagulants), הניתנות במינון קבוע ללא צורך בבדיקות דם תכופות. התכשירים השייכים לקבוצת תרופות זו הם דביגאטראן (פראדקסה), אפיקסאבן (אליקויס), ריברוקסאבן (קסרלטו) או תכשיר שאושר בארה"ב ועדיין לא נמצא בישראל - אדוקסאבן.

 

המערכת הוורידית, האחראית על זרימת הדם, מעדיפה לבצע את העבודה על נוזלים שרמת הצמיגות שלהם נמוכה. היא מובילה את הדם מהיקף הגוף אל הריאות, שם הוא מתנקה וממשיך הלאה, אל הלב.

 

גורמים שונים עלולים להעלות את רמת הצמיגות של הדם, ביניהם: יובש ניכר, עודף משקל ניכר, יתר לחץ דם, בעיות קרישה עצמוניות, טראומה או ניתוחים באזור האגן או ניתוחים אורתופדיים המביאים איתם שכיבה ממושכת, ולמעשה – כל סיבה אחרת הגורמת לאדם לבלות שעות ארוכות בשכיבה.

 

גם תקופת ההריון, בה לוחץ העובר על וורידי הבטן וגורם להאטת זרימת הדם (בשילוב עם העלייה הטבעית ברמת הקרישיות בתקופה זו), ולהבדיל – מחלות ממאירות שונות. כל אלה עלולים להוות גורמי סיכון להתפתחות קרישי הדם במערכת הוורידית.

 

בזמן טיסה נוטים הנוסעים למעט בשתייה, עובדה העלולה, כאמור, להעלות את רמת הצמיגות של הדם. הפרשי הגובה גורמים להתרחבות כלי הדם, הישיבה הצפופה ברגליים מקופלות גורמת לדם "לעמוד", ומקשה על השסתומים הממונים על הזרמת הדם לחלק העליון של הגוף (ונעזרים, ביום-יום, בפעילות גופנית שמבצע הגוף כדי להתגבר על כוח הכבידה ולהזרים את הדם למעלה, לכיוון הלב) לבצע את תפקידם כראוי.

 

הדם נאגר בחלק התחתון של הגוף, והנטייה לקרישיות עולה. צוותי חברות התעופה בעולם כולו מכירים את התופעה בה יורד אדם מטיסה ארוכה – לארה"ב, אוסטרליה, סין ועוד – וחש מחנק וקוצר נשימה. הם מיומנים בהזעקת צוותי רפואה לאדם כזה, הסובל, ככל הנראה, מתסחיף ריאתי שנוצר כתוצאה מן הטיסה הארוכה.

 

מכל מקום, העצה לכל השוכבים/יושבים הממושכים אחידה: יש להקפיד על פעילות רבה ככל האפשר של הרגליים, ועל שתייה מרובה – שני גורמים שינסו, בשילוב, להתגבר על קרישיות היתר.

 

כדי למנוע תופעות של יצירת קרישים במערכת הורידית בעת שכיבה ממושכת לפני ואחרי ניתוחים, אנחנו נותנים לחולים הרתוקים למיטה למשך תרופה ארוכה תכשירים נוגדי קרישה, כמו זריקות של קלקסאן אולם לאחרונה, כאמור, ניתן לתת תכשירים נוגדי קרישה שלא דורשים מעקב בדיקות דם תכופות מקבוצת ה NOACS.

 

בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל

 

הכותב הוא מנהל היחידה למחקרים קליניים, מרכז הלב ע"ש לבייב, מרכז רפואי שיבא תל השומר והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
הקשר בין קרישי דם ללב
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים