תמונת מצב היערכות העורף: "ישראל טומנת את ראשה בחול"
על רקע התקיפות בסוריה שיוחסו לישראל ואיומי איראן, יצאו כתבי ynet לבדוק את המצב בשטח, והתמונה עגומה. למרות השיפורים, יש פערים במיגון האוכלוסייה. בשלטון המקומי מזהירים: "ערים במרכז מאוימות לא פחות מבצפון". ומה לגבי סכנת פוסט טראומה לאזרחים?
אחרי התקיפות בסוריה שיוחסו לישראל בשבועות האחרונים, במחוזות חומס ובחמה, המתיחות בצפון נותנים אותותיהם בחברה האזרחית. האירועים גרמו לצורך בהבהרה כי אין הכנות למלחמה בימים האחרונים. במועצה האזורית רמת הגולן, אף פרסמו הודעת הרגעה לאזרחים, שלפיהם אין שינוי בהיערכות והשגרה ביישובים נמשכת. בעקבות התקיפות, בדקו כתבי ynet את היערכות העורף באזורים שונים בארץ ובמערכת החינוך.
ב-2016 פרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, דו"ח חמור בנושא ההיערכות להגנה על העורף ובו כתב מצא "פערים, חלקם משמעותיים, בהיערכות בתחום המיגון הפיזי, הגילוי וההתרעה ואף פינוי אוכלוסייה, אשר יש בהם כדי להגדיל את הסיכון לחיי התושבים בעת אירוע לחימה".
בצפון מנסים להדביק פערים בכמות המקלטים הציבוריים
בקצרין שברמת הגולן נחנך לפני פחות מחודש מרכז הפעלה ושליטה עירוני, היושב במקלט במרכז המסחרי ביישוב. בטקס חנוכת המבנה פנה ראש המועצה דימה אפרצ'ב לשר הביטחון אביגדור ליברמן וביקש בשנית כי ישוחררו תקציבים שהוקצו למיגון מוסדות חינוך. קצרין שוכנת קילומטרים ספורים מגבול סוריה.
בימים האחרונים קיבלו במועצה אישור כי התקציבים בדרך, אולם עבודות המיגון יימשכו זמן מה. "פנינו, התרענו וביקשנו כמה פעמים", אמרו במועצה, "קיבלנו בימים האחרונים אישור על כך שתקציבי המיגון החסרים יושלמו בהקדם. התקציבים ישמשו למיגון בתי הספר ביישוב, מרכז מסחרי וכמובן גני הילדים. אין זו זעקת שווא, חשוב לתת לתושבים הרגשה מוגנת ובטוחה ומעל הכול את ההרגשה כי דואגים להם והם אינם נשכחים".
גם בצפת יחנכו בתקופה הקרובה את מרכז ההפעלה החדיש, שיסייע לשליטה בזמן חירום. עם זאת, ראש העיר אילן שוחט ממשיך במאבק להשיג תקציבים למיגון של בית החולים זיו, המשמש בית חולים מרכזי לגבול הצפון.
לאחר מלחמת לבנון השנייה, מוגן אזור חדר המיון בבית החולים, וכמו כן הוקם אגף מיוחד לילדים, שכולו ממוגן וערוך לשעת חירום ואליו ניתן להעביר חולים מהאזורים הלא-ממוגנים. עם זאת, שאר בית החולים עדיין חשוף למתקפות, והפעולות לייצוב המבנה להגנה מפני רעידת אדמה מתנהלות בעצלתיים.
בתי החולים באזורים אחרים זכו לשדרוג ב-12 השנים האחרונות. בכל בתי החולים בצפון חדרי המיון ממוגנים, בחלקם מוגנו גם מחלקות נוספות. המצב הטוב ביותר הוא כמובן בבית החולים רמב"ם בחיפה. בעת חירום, הופכות שתי קומות בחניון התת-קרקעי לבית חולים לכל דבר, שבו מקום למאות מיטות אשפוז, כולל יחידות טיפול נמרץ וחדרי ניתוח.
בעשור האחרון פעלו ברשויות ובמשרד הביטחון, להדביק את פערי המקלוט שהתגלו בתקופת מלחמת לבנון השנייה. הממוצע הארצי עמד ב-2016 (עשור למלחמה) על 30%, מה שאומר כי לכשלושה מיליון תושבים לא היה מקלט, ממ"ד או חדר ביטחון. רבים מהאזורים ה"לא-ממוקלטים" הם בשכונות הישנות בערים, או ביישובים ערביים.
חיפה היא אחת הערים שבהן נעשה מאמץ מיוחד להקטין את הפער והוא עמד על 18 אחוז. מאז, אומרים בעירייה, קטן הפער עוד, בין השאר בשל היקפים נרחבים של בניינים העוברים תמ"א 38, שבמסגרתה נבנים בעיר אלפי ממ"דים.
בנוסף, דגש רב בעיר הושם על היערכות לחירום, לאור לקחי המלחמה ואירועים נוספים כמו השריפה שהייתה בעיר בשנה שעברה. כל אלה הביאו לגיבוש מערך שליטה רחב היקף במסגרתו מחולקת העיר לשישה רובעים, כאשר כל אחד יכול לפעול באופן עצמאי בעת חירום.
אבל לא רק בערים הגדולות קיימים פערי מקלוט, דווקא ביישובים קטנים הפערים לעתים משמעותיים. במושב אלמגור חמישה מקלטים שהוקמו אחרי מלחמת ששת הימים, שלושה מהם אינם שמישים לאחר שהוצפו והתבלו. שני המקלטים שנותרו אמורים לשמש קרוב למחצית מאוכלוסיית המושב, יותר מ-50 משפחות.
מעבר לכך, לחלק ממוסדות החינוך במושב, בהם הצהרון שאליו מגיעים הילדים אחרי סיום יום הלימודים בצהריים, אין כלל מיגון בקרבת מקום. לדברי חבר ועד היישוב, גלי גרעין, למרות שהמושב נמצא בטווח קטיושות מלבנון, שלא לדבר על הקרבה לגבול הסורי. המושב, יחד עם ארבעה מושבים וקיבוצים במועצה האזורית עמק הירדן, נופלים בין הכיסאות בכל הנוגע לתקציבים המגיעים ליישובי הצפון לצרכי ביטחון ומיגון.
בסבב הלחימה הבא – יותר מ-30 אלף בצפון יסבלו מפוסט טראומה
מבחינת בינוי, בערים הקרובות לגבול כמעט שלא חסרים מקלטים, אולם מצבם של אלה הקיימים לא תמיד טוב. פרופסור מולי להד, נשיא מרכז "משאבים" במכללה האקדמית תל-חי ומומחה בעל שם עולמי למצבי לחץ וחרדה, טוען כי מצב זה משפיע על תחושת הביטחון של התושבים.
"רוב המקלטים בקריית שמונה וביישובי אצבע הגליל, נבנו במקרה הטוב בשנות ה-80, כלומר לפני כ-30 שנים ויותר. התחזוקה שלהם בעייתית מאוד והציוד שלהם מיושן. מחקרים שערכנו לאורך השנים בנושא חוסן קהילתי הצביעו על כך שההיערכות פיזית לחירום, ובמיוחד קיום מקלט, משפיעים ישירות על תחושת החוסן של התושבים", אמר פרופ' להד.
לדבריו, עם סיום מלחמת לבנון השנייה החלה הידרדרות בנושא הטיפול וההיערכות מבחינת החוסן הנפשי של התושבים. בשנים 2009-2008 נסגרו ארבעת מרכזי החוסן שהוקמו בקריית שמונה, נהריה, צפת ונצרת. חמישה מרכזים כאלה פועלים כיום ביישובי הדרום, ושניים הוקמו לאחרונה ביהודה ושומרון.
"ישנה ירידה משמעותית בהשקעה בהכנה הפסיכולוגית-חברתית של האוכלוסייה בצפון", מזהיר פרופ' להד. "לאחר מלחמת לבנון השנייה ערכנו מחקר מקיף שמצא כי התחושות בקרב תושבי הצפון היו קשות, הם חשו שלא היה מי שידאג להם לאורך ימי הלחימה הארוכים. את התחושות האלו ניתן למנוע בהיערכות נכונה לסבב הלחימה הבא.
"למרכזי החוסן חשיבות רבה בהקניית תחושת הביטחון שהם נוסכים בקרב התושבים, התחושה שיש מי שידאג ויטפל בהם בזמן חירום. הם מכשירים אנשי רווחה, חינוך ופסיכולוגיה להתערבות במצבי חירום, הם מכשירי את צוותי בתי הספר באופן שוטף, הם עובדים עם הישובים ומתחזקים צוותי חירום בכל יישוב", הסביר.
הוא הוסיף כי בקרב האוכלוסייה הערבית, המהווה כ-50% בגליל, תגובות החרדה הרבה יותר חריפות, משום שהתשתיות במצב גרוע עוד יותר ותחושות ההזדהות עם המדינה נמוכות יותר, מה שפוגע מאוד בתחושת החוסן.
"אחרי מלחמת לבנון השנייה היו לנו במרכז 'משאבים' 1,300 מטופלים במצבי חרדה ופוסט טראומה מקריית שמונה. אני צופה שבסבב הלחימה הבא המספר יגיע, בתחזית שמרנית, ל-3.5% מתושבי הצפון, שהם יותר מ-30,000 תושבים שיסבלו מתופעות חרדה ופוסט טראומה", הזהיר פרופ' להד.
משרד החינוך: לא ידוע על הנחיות מיוחדות
בבאר שבע ביצעו לאחרונה שני תרגילי מוכנות עם פיקוד העורף, אחד לרעידת אדמה והשני למלחמה כוללת שהתקיים לפני חג הפסח. בעיריית באר שבע סירבו להרחיב על המוכנות לשעת מלחמה, כדי שלא להפחיד את האזרחים. עם זאת, נמסר כי "העירייה מוכנה לכל תרחיש אפשרי".
מבדיקה כוללת של הגופים המרכזיים במערכת החינוך עולה כי בשלב זה אין היערכות מיוחדת בבתי הספר ובמוסדות החינוכיים. הבדיקה נערכה במשרד החינוך, במנהל אגפי החינוך בעיריות ובמרכז לשלטון מקומי.
במשרד החינוך הפנו את פנייתנו לפיקוד העורף והדגישו כי הלימודים מתקיימים כרגיל. במנהל אגפי החינוך גם כן לא ידוע על שום היערכות מיוחדת בימים אלו, ובמרכז השלטון המקומי אומרים כי יפעלו בהתאם להנחיות משרד החינוך.
בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, המסדיר את נוהל שעת החירום במערכת החינוך, נכתב כי "המוסדות ימשיכו לפעול, בהתאם לאפשרויות ולתנאים המשתנים. לצורך זה יש להבטיח קיום אמצעי מיגון מתאימים, היערכות של כוח אדם בהוראה, סדרי תקשורת ותחבורה ואמצעי עזר אחרים".
באשר לסמכות על הפסקת הלימודים או שינוי כלשהו בהם, מחוזר המנכ"ל עולה כי הסמכות לעניין היא פיקוד העורף. "כל הוראה והנחיה המתפרסמות בעת חירום באופן רשמי באמצעי התקשורת מטעם דובר צה"ל או מטעם מפקדת פיקוד העורף חלות מיידית גם על מוסדות החינוך, ואין להמתין להנחיות מיוחדות של מערכת החינוך", נכתב בחוזר.
"מדינת ישראל לא עושה מספיק וטומנת את ראשה בחול"
אבי נעים, יו"ר ועדת הביטחון בשלטון המקומי, אמר בריאיון לאולפן ynet כי "צריך להקשיב לראש אמ"ן לשעבר, אלוף במיל' עמוס ידלין, שמה שצריך להדאיג אותנו זה הזירה הצפונית. בעיקר מה שקורה בלבנון ובסוריה".
הוא הוסיף: "בלבנון ההערכות מדברות על בין 200-120 אלף טילים שמכוונים אלינו, למרכזי הערים. מתעלמים מכך שהחזית הבאה, כמו במלחמות הקודמות אגב, תהיה במרכזי הערים ובעניין הזה צריך להגיד בקול רם – מדינת ישראל לא עושה מספיק וטומנת את ראשה בחול".
נעים אמר עוד: "אני 11 שנה כבר בתפקיד הזה לצד תפקידי כראש מועצה, אני יו"ר ועדת הביטחון, ואני אומר לכם שמעט מאוד נעשה. גם כשהקימו משרד להגנת עורף, המשרד הזה פורק. לא יכול להיות שבמציאות הזו שבה אנחנו חיים אין משרד להגנת עורף, אין שר".
נעים שב ואמר כי תושבי העורף חשופים במצב מלחמה, לא רק בצפון, אלא בכל מדינת ישראל. "מדברים על הצפון ולא מבינים שהיום הטילים מלבנון מכסים את בני ברק, שם יש 80% פערי מקלוט. ערים במרכז הארץ מאוימות לא פחות", אמר נעים.
הוא הוסיף: "מתוך מאות אלפי טילים שמכוונים, סביר להניח שנחטוף ונחטוף קשה. יהיו ריבוי אתרים, יחידות החילוץ של פיקוד העורף, כיבוי האש, מד"א, ארגוני החירום לא יוכלו להגיע לכל אתרי ההרס. אנחנו נצטרך לפתח יחידות אוטונומיות בערים כדי להתמודד עם הדברים האלה".
ראש הרח"ל לשעבר: "יש שני מיליון בני אדם ללא מיגון בישראל"
בערי מרכז הארץ, שתושביהן אמנם נכנסו בפעם האחרונה למקלטים בתקופת "צוק איתן" אך נהנו מהגנת כיפת ברזל, ניכר כי אין בהלה למקלט בעקבות האירועים האחרונים. הרשויות המקומיות אמנם עוקבות אחר הנעשה בכלי התקשורת, אך לא הן ולא פיקוד העורף ערוכים באופן מיוחד למקרה של תקיפה.
בתל אביב למשל, שבה קיימים 242 מקלטים ציבוריים ברחבי העיר, לא עשו הכנות מיוחדות. בעירייה ציינו כי המקלטים ערוכים ומוכנים באופן שוטף לפתיחה מיידית. בנוסף, גיבשה העירייה תכנית להוספת שטחי מיגון על בסיס כ-90 חניונים שעומדים בסטנדרטים שקבע פיקוד העורף לשמש כמחסה בשעת הצורך.
העירייה מסרה כי היא ערוכה מבחינת יכולת, ציוד ואנשים לפתיחת חמ"ל משני, נוסף על החמ"ל העירוני, וחפ"קים בשטח במקרים מיוחדים. בעירייה הדגישו כי בימים אלה מתקיימים אימונים שבהם מתקיימים תרגילים והדרכות כחלק מתוכנית עבודה רב-שנתית ותפיסה עירונית המדגישה את חשיבות המוכנות בכל עת.
ברמת גן מסרו כי במקרה הצורך 34 המקלטים שנמצאים בעיר וצוותים של 120 אנשים עם רכבי שטח יטפלו בכל מה שיבקשו מהם מהחמ"ל העירוני, שיתופעל על ידי ראש העיר, ישראל זינגר.
בגבעתיים אמרו כי מרכז ההפעלה העירוני, שאליו מגיעים בעתות חירום מנהלי המכלולים ומחזיקי התיקים השונים של העירייה, מוכן. כך גם 18 המקלטים העירוניים, שנבדקו לטענת אנשי העירייה רק במרץ האחרון.
"בביקור מפקד פיקוד העורף שנערך לפני חודשיים נקבע כי המוכנות גבוהה", מסרו בעירייה, "בתרגיל האחרון במרץ נפתחו כלל המקלטים הציבוריים על ידי הצוותים הייעודיים תוך 10 דקות". בעירייה ציינו כי בנוסף לניידות המשטרה המקומיות, לעירייה עצמה יש שלוש ניידות שיטור עירוני שיפעלו לאורך כל שעות היום במקרה הצורך.
בגבעתיים נמצא גם חדר המצב הלאומי, בונקר של אלפיים מטרים רבועים, שבו אמורים לשבת נציגי משרד הפנים בעת מלחמה ולנהל ממנו את הצד הלוגיסטי-אזרחי בעת מלחמה ולשלוט בכל המתרחש בארץ. בעת חירום, רשות החירום הלאומית מפעילה את המנמ"ח (מרכז ניהול מצבי חירום), שבו יושבים כלל הגופים שלוקחים חלק בניהול מצב החירום בעורף - משרדי הממשלה והגופים האופרטיביים.
בצלאל טרייבר, שעמד עד לפני חודשיים בראש הרח"ל (רשות חירום לאומית), אמר בשיחה עם ynet כי במהלך ארבע השנים האחרונות נעשו פעילויות רבות כדי לשפר את מצב העורף. עם זאת, עדיין קיימים פערים גדולים מאוד בשני תחומים: מיגון האוכלוסייה, בדגש על הצפון, ויכולת הרשויות לתת שירות לתושבים בימים הראשונים של מצבי חירום. "הגנת ומוכנות העורף לא נמצאים בסדר עדיפות גבוה, ולכן יש פערים גדולים בעיתות של חירום", אמר טרייבר.
שר הביטחון, אביגדור ליברמן, הצליח לאחר מאבק ארוך לקבל לראשונה 150 מיליון שקלים למיגון ישובים בצפון - תהליך שיתבצע במהלך השנה.
"בנושא המיגון צריך פתרון ארוך טווח, מאחר וזה תהליך מתפתח, עם השקעה של מיליארדי שקלים דבר שיכול להמשך שנים רבות. יש כיום כשני מיליון בני אדם ללא מיגון במדינת ישראל", הוסיף טרייבר.
"כיום הרשויות המקומיות יתקשו לתת שירותים בסיסיים בימים הראשונים של אירוע אסון, לחימה או רעידת אדמה כי פיקוד העורף יתעסק בפעולות מצילות חיים ובפעולות של חילוץ והצלה. ברוב הרשויות יש פערים גדולים בכוח אדם של כוח מקצועי ואין להם אמצעים לתת שירותים. בכל דבר כיום הרשויות המקומיות זקוקות לאמצעים מרשויות המדינה, דוגמת חלוקת מים ואספקת חשמל".
לפנייה לכתב/ת 
