שתף קטע נבחר

קרן המטבע מציעה להעלות את המע"מ ל-21% כדי לממן את שדרוג התשתיות

הקרן פירסמה היום את דו"ח 2017, לפיו היא צופה כי הצמיחה ב-2018 תעמוד על 3.4%. המלצות נוספות של הקרן: להמשיך לבצע רפורמות כדי להגדיל את היצע הדיור, ולהתייחס לתוכנית מחיר למשתכן כתוכנית זמנית כדי לתמוך ביציבות הפיסקאלית

ממשלת ישראל צריכה להעלות את המע"מ מרמה של 17% ל-21% בתוך שנתיים, כך קובעת היום (ג') קרן המטבע הבינלאומית בדו"ח השנתי ל-2017 על מצבה של הכלכלה הישראלית.

 

הסיבה להצעה הדרמטית היא הצורך שאיתרה הקרן בהשקעה בתשתיות. העלאת המע"מ תסייע לשדרג את הכבישים בישראל, מבלי להגדיל את החוב הציבורי. בנוסף קובעת הקרן כי חשוב לשמור על כך שתוכנית מחיר למשתכן תהא זמנית ולא קבועה, וכי הדבר יתמוך ביציבות הפסיקלית של ישראל.

 

קרן המטבע: הפערים בין האוכלוסיות השונות בישראל מסכנים את יציבות הכלכלה

 

אילוסטרציה: כסף (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

עוד ציינו בדו"ח כי אמנם נרשמה האטה בעליית מחירי הדירות ל-2%, אולם לצידה נרשמה גם האטה בבנייה למגורים. עוד הוסיפו בדו"ח כי דיור בר השגה נותר בעיה. לפי הקרן יש להמשיך לבצע רפורמות כדי להגדיל את ההיצע.

 

קרן המטבע התייחסה לכך שהאינפלציה נותרה מתחת לטווח של בנק ישראל שנע בין 1% ל-3%, ולדבריה האינפלציה הנמוכה מוסברת על ידי הייסוף בשער השקל, הגברת התחרות, בין היתר באמצעות קניות באינטרנט וכן צעדים של הממשלה שנועדו להוזיל את עלויות המחיה. לצד זאת הקרן ציינה כי בנק ישראל נקט במדיניות מוניטרית הולמת לרמת האינפלציה הנוכחית.

 

לפי קרן המטבע אמנם הגירעון השנתי של 2017 אמנם עמד על 2% מה שהביא להפחתת החוב הכולל לשיעור של 61% מהתוצר, אולם בניכוי ההכנסות החד-פעמיות הוא עמד על 2.9%.

 

בנוגע ליעד הגירעון של השנה הנוכחית ציינה הקרן כי עדיף היה לשמור על היעד המקורי של 2.5% ולא להגדילו ל-2.9% ולדחות את ההפחתה לשנים באות.

 

הצמיחה ב-2018 תעמוד על 3.4%

הקרן צופה כי הצמיחה השנה תעמוד על 3.4% וכך גם בשנים הקרובות בעקבות מספר פרויקטים גדולים, אולם בטווח הארוך ישראל ניצבת בפני אתגרים בכל הנוגע לצמיחה ולפריון למרות מגזר ההייטק. הפערים בתשתיות מתבטאים בעיקר בפקקים הארוכים והעוני הגבוה משקף בין היתר את הכישורים הנמוכים ואחוז ההשתתפות הנמוך של אוכלוסיות מסוימות (החרדים והערבים) שחלקן באוכלוסייה צפוי לצמוח משמעותית בעשורים הקרובים.

 

כאמור, כדי להתמודד עם הפער הגדול בתשתיות קרן המטבע מציעה מספר דרכים לממן את הפער. כך למשל כדי למנוע הגדלה של החוב ושל תשלומי הריבית, כדי לממן את אותן השקעות על הממשלה להעלות את המע"מ מ-17% ל-21% תוך שנתיים. אפשרות אחרת היא הגדלת החוב הציבורי לרמה של 66% לפחות מתוך התוצר (מרמה של 61%). במידה וההשקעות יהיו לא יעילות החוב עלול לצמוח לרמה של 72%.

 

כדי להגדיל את השתתפות הנשים בשוק העבודה יש להרחיב את התמיכה בילדים קטנים ולהעלות את גיל הפרישה לנשים - מה שהממשלה נמנעה ממנו עד כה.

קרנית פלוג ומשה כחלון (צילום: אלכס קולומוסקי, מוטי קמחי)
שר האוצר, משה כחלון, ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג(צילום: אלכס קולומוסקי, מוטי קמחי)
 

הקרן מציינת כי תקופת הגאות הכלכלית יוצרת הזדמנות טובה לקדם רפורמות מבניות משמעותיות בייחוד בתחומי החינוך וההכשרה, שתגדיל את האפקטיביות של בתי הספר באמצעות סטנדרטים גבוהים יותר למורים וכמובן הכנסת לימודי ליבה גם לבתי הספר החרדיים, וכן שיפור למודי העברית בבתי הספר הערביים.

 

עוד ציינה הקרן כי חיזוק היציבות הפיננסית היא קריטית בימים אלו לאור הצעדים עידוד התחרות שנעשה בענף. וכי עצמאות הרגולטורים חיונית לאפקטיביות שלהן, זאת לצד תיאום גבוה בניהם.

 

בקרן המטבע מציינים כי כי כניסתם של בנקים חדשים עם ביטוח פקדונות וכלים נוספים להתמודד עם הסיכונים הקיימים..

 

בנוגע להשקעה בתשתיות ציינה הקרן כי תוכנית עד 2030 תהא חיובית כאשר בתקופת הזמן המיידית כדי להבטיח כי התשתית הקיימת מנוצלת ביעילות על ידי כלים לניהול ביקושים.

 

לאור ההוצאות האזרחיות הנמוכות והצורך ברפורמה בחינוך ובהכשרות הדרך היעילה לממן את אותן השקעות שלא באמצעות חוב היא באמצעות הכנסות מסים, תוך התמקדות בצמצום הטבות המס והפטורים השונים שרק הולכים וגדלים.

 

עוד קוראת הקרן לצמצום הבירוקרטיה וצווארי הבקבוק שמקשים על הסביבה העסקית, כמו למשל בתחום החשמל (כפי שמקדמת היום הממשלה) או מחסורי הייבוא בתחום החקלאות. הקרן ממליצה כי כל התקנות החדשות שקובעת הממשלה יהיו כפופות להערכת השפעתן הרגולטורית ועל הצורך לייעל הליכים משפטיים דרך הקמת בית משפט מיוחד לתיקים מורכבים בתחום ההגבלים העסקיים.

  

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה את הדו"ח השנתי לשנת 2017 על מצבה של הכלכלה הישראלית. בדו"ח ציינה הקרן לחיוב את הצמיחה האיתנה ומצבו הטוב של שוק העבודה. הצפי הוא להמשך הצמיחה האיתנה ועלייה באינפלציה בשנים 2019-2018.

 

שר האוצר, משה כחלון: "עיקרי הדו"ח נותנים אישור בינלאומי נוסף ליציבות ולצמיחה של הכלכלה הישראלית. הדו"ח משקף את ההשקעה התקציבית האדירה של משרד האוצר במשרדים החברתיים ובתשתיות לצד קידום רפורמות מבניות. הצמיחה הגבוהה, האבטלה הנמוכה, הירידה המתמשכת בחובות הלאומיים ויתר הנתונים מוכיחים - מדיניות של כלכלה חופשית ואחראית, לצד חמלה ורגישות חברתית מצמיחה את המשק הישראלי ומחזקת את מעמדו כמשק כלכלי מוביל בעולם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים