שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לראשונה: יועצות משפטיות בבתי הדין הרבניים
    כמה נשים כבר נמצאות בהליך מתקדם לקליטתן כיועצות משפטיות בבתי הדין הרבניים - לראשונה בתולדות המוסד הממלכתי. בתי הדין הרבניים אף הודיעו לבית המשפט כי "חשוב לנו שישולבו נשים", והביעו תקווה "שכל הדיינים יעבדו עם היועצות המשפטיות. זה יהיה האתגר"

     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

     

    אחרי מינוי סגנית מנהל לבתי הדין הרבניים וההחלטה לקבל מועמדות נשים לתפקיד המנהל - עוד הישג משמעותי לתנועה הפמיניסטית הדתית: המדינה הודיעה כי בתי הדין יקלטו לשורותיהם נשים כיועצות משפטיות – לראשונה בתולדות המוסד הממלכתי. המשמעות: עליית מדרגה בשילובן בערכאת השיפוט הדתי - לא עוד תפקידים מנהליים גרידא, אלא גם כאלה המאפשרים להן עיסוק במשפט העברי, דין התורה, והשפעה על החלטות הדיינים.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    ההודעה על פתיחת השורות התקבלה במסגרת עתירת מרכז רקמן לקידום האישה באוניברסיטת בר אילן ומכון עתים לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בדרישה לבטל את האפליה המגדרית שהייתה קיימת עד עתה בתפקידים אלה. בדיון שנערך בשבוע שעבר הכריז בא כוח נציבות שירות המדינה ובתי הדין כי בחודשים הקרובים צפויות להתקבל לעבודה כמה נשים, וגילה כי הן כבר נמצאות בשלבים מתקדמים של המכרז.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    לפי פרקליט הנתבעים, עו"ד משה וילינגר, "בית הדין הרבני נקט פעולות אקטיביות להביא נשים שיגישו מועמדות", והוא "מתכוון למנות נשים ולצרף נשים", ובאופן עקרוני "רואה חשיבות בקליטת נשים ומעוניין בזה". לדבריו, כדי להקל עליהן את הקבלה לעבודה, הוחלט לפצל את תפקיד היועץ ההלכתי של הדיינים, שדרש השכלה תורנית רחבה והסמכה לרבנות, ולמנות גם יועצים משפטיים – גברים או נשים.

     

    המהלך הוכיח את עצמו, ולמרכזים המתנהלים כיום ניגשו לא פחות מ-40 נשים, שהן כמעט 50% מתוך 84 המועמדים. מרביתן אמנם נשרו בדרך - חלקן בניפוי של הנציבות ובתי הדין ואחרות פרשו מבחירה – והמדינה התחייבה לעשות בנושא "בדק בית" ו"חשבון נפש" (כהגדרת בא כוחה), ואולם כך או אחרת - בשלב זה ישנן 5 נשים המתקרבות אל קו הגמר. "מההליך הזה בסופו של דבר תצא בשורה", אמר.

     

    לקבל ייעוץ - דווקא מאישה

    מבלי להגדיר זאת כהעדפה מתקנת, הצהיר עו"ד וילינגר בפה מלא כי "נציבות שירות המדינה דואגת ופועלת שבמכרז הזה יהיה מינוי של נשים", ולשם כך "כל הגורמים שהיו מעורבים בהליך הזה הם עם אצבע על הדופק". בא כוח המדינה אף גילה כי כבר הוקדשה מחשבה לגבי שיבוץ העובדות העתידיות, באופן כזה שכל בית דין יוכל לקבל ייעוץ לפחות אחת מהן, דווקא אישה, ו"מתוך בתקווה שכמה שיותר דיינים יכירו ויפנו".

     

    וילינגר טען, למעשה, כי הסעד לעותרים כבר ניתן ולפיכך אין צורך בהתערבות בית המשפט. לדבריו, אם הדברים ייעשו כך, בשיתוף פעולה ובאופן הדרגתי, ניתן יהיה להתגבר כמעט על כל המשוכות ההלכתיות שלכאורה מנעו את שילב הנשים עד היום. "התובענה הגיעה להישג מאוד משמעותי ואנו מאוד אופטימיים", הוסיף.

     

    סגן היועץ המשפטי של הנהלת בתי הדין הרבניים, עו"ד רפי רכס, אמר כי "חשוב לנו שישולבו נשים - לא פחות מלארגוני הנשים". יחד עם זאת הבהיר גם הוא כי התנאי להצלחת המהלך הוא שהכול יהיה בתיאום ובהסכמה ולא בכיפופי ידיים בבית המשפט. "המשוכה המאתגרת יותר היא שכל הדיינים יעבדו עם היועצות המשפטיות", אמר. "אני מכיר את כלל 90 הדיינים וזה בהחלט מאתגר. המגמה היא שזה לא יהיה בכפייה".

     

    עכשיו מחכים לעוזרות ההלכתיות

    במרכז רקמן ומכון עתים אישרו בדיון כי הם שוקלים בעקבות המידע לסיים את העתירה בהסכמה, אך תחילה הם דורשים לוודא שהמכרז אכן מתקדם ומסתיים כפי שתיאר בא כוח המדינה. ולמרות האווירה הטובה, הבהירו העותרים, למען הסר ספק, כי המטרה הסופית שלהם מרחיקת לכת עוד יותר: "אנו רוצים לראות בבתי הדין גם עוזרות הלכתיות ולא רק משפטיות".

     

    השופטת שרה ברוינר ישרזדה, נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, הורתה לנתבעים לעדכן אותה תוך שלושה חודשים בדבר תוצאות המכרזים. עוד קודם לכן נדרשת הנציבות ובתי הדין הרבניים להפיק לקחים מהצדדים הכושלים של ההליך המתקיים כעת, לאתר את הגורמים שהביאו לנשירתן של רוב המועמדות - ולפרט כיצד הם מתכוונים למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד.

     

    עו"ד קרן הורביץ, ראש תחום חקיקה ומדיניות ציבורית במרכז רקמן, אמרה: "מדובר בצעד ראשון ומבורך אך לא מספק. אנו שמחים שגם המדינה וגם בתי הדין הרבניים מבינים שיש צורך במציאת פתרון מיידי. הגיעה העת כי נציבות שירות המדינה והנהלת בתי הדין הרבניים יפעלו בהתאם לחובה המוטלת עליהם בחוק בדבר ייצוג הולם, למינויה של אישה לתפקיד עוזרת משפטית בבתי הדין הרבניים".

     

    הורביץ הוסיפה: "העובדה שהמדינה בחרה לצמצם את התפקיד שאליו היא מייעדת את מינוי הנשים הראשונות, היא מצערת. אנו רוצים לראות נשים גם בתפקיד שמערב ייעוץ הלכתי. אנו מייחלות ליום שבו נשים תשתלבנה במערכת בתי הדין הרבניים בצורה ראויה ושוויונית, כראוי לגוף שמשפיע על כל תושבי מדינת ישראל - ובכללם 51% נשים".

     

    "התקדמות חשובה, אך המהלך לא תם"

    עו"ד אלעד קפלן, מנהל המחלקה המשפטית במכון עתים, אמר: "אנו מברכים את נכונות בתי הדין הרבניים לפעול להסרת החסמים בכדי למנות נשים לתפקידי הייעוץ המשפטי. זאת התקדמות חשובה, אך המאבק לא תם, ואנו מקווים שהפעם לא יסתפקו בהצהרות - אלא ימנו נשים לתפקיד בפועל".

     

    לדבריו, "מערכת תקינה, השואפת לשוויון ולצדק, איננה יכולה להשלים עם מציאות שבה מחצית מאוכלוסיית המתדיינים איננה מיוצגת בקרב מקבלי ההחלטות בבתי הדין. לאפליה זו אין בסיס הלכתי, היא פסולה מבחינה משפטית, והיא פוגעת ביכולת של בתי הדין לשרת את כלל הציבור".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים