מרוויחים פחות משכר מינימום ומשלמים דמי ניהול מקסימליים בפנסיה
נתונים שנחשפו בוועדת הכספים של הכנסת מעלים כי 72% מאלו המשלמים דמי ניהול מקסימליים בקרנות הפנסיה, מרוויחים פחות משכר מינימום. 45% מהם משתכרים פחות מ-2,700 שקל בחודש. יו"ר הוועדה: אם המגמה תימשך, נקדם את הצעת החוק להגבלת דמי הניהול
לפני הנתונים, שעלו במסגרת דיון בוועדה שעסק בגובה דמי הניהול בקרנות הפנסיה בישראל, 45% מקבוצה זו משתכרים אף פחות מ-2,700 שקל בחודש. עוד עולה מהנתונים כי 69% מתוך סך ההצטרפויות בדמי ניהול מקסימליים נעשו באמצעות הסכמי ברירת מחדל שערכו מעסיקים לעובדיהם.
הדו"ח מקרן הפנסיה הגיע: זה מה שכדאי לדעת על החיסכון שלכם
חיסול ה"חשבונות האבודים" בפנסיה רחוק מההצהרות
נזכיר כי עד לפני כשנתיים, המעסיק הוא זה שבחר עבור העובד לאן להעביר את ההפרשות החודשיות לפנסיה, במידה והעובד לא הודיע מיוזמתו לאן הוא מעוניין שהכספים יועברו.
כאן נכנסים לא מעט שיקולים מצד המעסיק או סוכן הביטוח ומנהל ההסדרים הפועלים מטעמו, שיעדיפו קרן מסוימת, שלא בהכרח טובה לעובד ועלולה לגבות דמי ניהול יקרים יותר. כך נותבו מאות אלפי עובדים - שלא בחרו בקרן פנסיה ספציפית - על ידי מעסיקיהם לקרנות פנסיה בדמי ניהול גבוהים, שנוגסים מהחיסכון עשרות אלפי שקלים במרוצת השנים.
כדי לתת מענה לבעיה, ערך משרד האוצר בתחילת 2016 מכרז לבחירת שתי קרנות פנסיה שיהוו ברירת מחדל בדמי ניהול מוזלים - אליהן יצרפו המעסיקים עובדים שלא בחרו בקרן פנסיה. מטרת המכרז הייתה לחייב את המעסיקים לנתב את אלו שלא הגדירו להיכן להפקיד את כספי ההפרשות הפנסיוניות - לקרנות ברירת המחדל.
ואולם, כפי שמראים הנתונים, מעט מאוד עובדים הועברו על ידי מעסיקיהם לקרנות הללו, או לקרנות אחרות בדמי ניהול מוזלים יותר. הסיבה העיקרית לכך היא שרשות שוק ההון אפשרה לאותם מעסיקים להמשיך בהסכמים הקיימים שלהם. בעקבות התערבות חברי הכנסת ולחץ שהופעל על הרשות, החובה הזו, לפחות לגבי חלק מאותם מעסיקים, הוקדמה למרץ השנה.
ירדה בעמלה הממוצעת לא מנחמת את החלשים
במהלך הדיון הוצגו נתונים לפיהם ממוצע גובה העמלות ירד משמעותית במהלך השנים האחרונות, אך כאמור, דווקא האוכלוסייה החלשה מוצאת את עצמה במרבית המקרים משלמת את דמי הניהול המקסימליים.
על פי הנתונים, דמי הניהול הממוצעים למצטרפים חדשים נכון לסוף הרבעון הראשון לשנת 2018, עמדו על 0.2% מהצבירה (סך הנכסים שנצברו בחיסכון) ו- 2.51% מההפקדה החודשית לחיסכון. בהתאם לכך, נרשמה מגמת ירידה בדמי הניהול בקרב מעגל המצטרפים החדשים מאז נכנסה לתוקף רפורמת קרן ברירת המחדל, כאשר מאז הרבעון האחרון של 2016 ירד ממוצע דמי הניהול מהפקדה ביותר ממחצית האחוז ודמי הניהול מהצבירה ב-0.06%.
בשנת 2017 בוצעו 612,351 הצטרפויות לקרנות. מתוכם, 104,158 - המהווים 17% מההצטרפויות - בוצעו במדרגת דמי ניהול מקסימאלית (5%-6% מהפקדה, 0.4%-0.5% מהצבירה).
לדברי מיכל היימן, מנהלת מחלקת פנסיה ברשות שוק ההון, הקדמת החובה על המעסיקים לצאת במכרזי ברירת מחדל חדשים החל מחודש מרץ האחרון (במקום אפריל 2019), אותה יזמו חברי הכנסת, תביא לשינוי ולירידה בדמי הניהול גם בקרב עובדים חלשים ומוחלשים.
יו"ר הוועדה, ח"כ גפני סיכם: "הנתונים שלכם אמנם מראים על ירידה כללית בממוצע אך גם מצביעים על מציאות במסגרתה גם אם תמשך המגמה של הפחתת דמי הניהול, עדיין אלה שמשתכרים שכר נמוך ישלמו אחוזים הרבה יותר גבוהים על דמי הניהול מאשר הקבוצות המבוססות. הם מראים שמי שמשלם דמי מקסימום זו המנקה בבניין שאין לה מושג מה זה קרן ברירת מחדל והיא לא יודעת עברית. אתם לא מודיעים להם, לא אמרתם לאותם עובדים מוחלשים - אתה משלמים סכום גבוה, תעברו לקרן ברירת מחדל. יש שתי ברירות – להסכים לתמוך בהצעת החוק של מיכל בירן, או שתציעו הצעה כתחליף. לא נותיר זאת במצב זה".
גפני הוסיף: "נמתין לראות, היות שהמועד קרוב, האם המגמה נמשכת והאם היא מביאה פתרון לבעיות. תוך תקופה של עד חודש נעלה את החוק של מיכל בירן על סדר היום, אם המגמה תהייה בכיוון של פתרון הבעיות לא נמשיך בחקיקה, אם המגמה תמשך כמו שהיא - נמשיך עם החוק. יכול להיות שגם אתם ברשות תגיעו למסקנה שצריך חקיקה לשינוי המצב".
לפנייה לכתב/ת 
