שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עיראק בדרך לקלפי: לא עוד בחירות עדתיוּת
    על פי הסקרים, ראש הממשלה המכהן אל-עבאדי הוא שירכיב את הממשלה הבאה לאחר הבחירות בסוף השבוע. הקואליציה שירכיב תסמן קווי חיתוך חדשים - אלו שתומכים בעיראק השלמה מול אלו שמבקשים לחתור תחת ריבונותה

    ינסה לרכוב על הישגיו הגדולים. אל-עבאדי מודיע על המבצע לשחרור מוסול (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    ינסה לרכוב על הישגיו הגדולים. אל-עבאדי מודיע על המבצע לשחרור מוסול(צילום: AFP)

    זה שנים, נתפסות הבחירות בעיראק , במערב וגם בישראל, כעניין כמעט חסר חשיבות: יש שרואים בהן משחק כיסאות פוליטי בין העדות השונות במדינה כאשר התוצאות תמיד נוטות לטובת עדת הרוב השיעית הגדולה (65% מן האוכלוסייה). אחרים נטו לראות בהן מאין משחק פוליטי חסר ערך בתוך מדינה שאיבדה את חיוניותה ואת ריבונותה ולמעשה ניצבת על סף קריסה, אם לא קרסה ממש כבר, וככזו הפכה בנקל למדינת חסות איראנית.

     

    המציאות, עם זאת, רחוקה מאוד מן הדימויים הללו. הבחירות הכלליות שתערכנה בעיראק בשבת הקרובה, כמו הבחירות שנערכו ביום ראשון בלבנון, הן בחירות שלהן חשיבות מכרעת הן מבחינה פנימית והן מבחינה אזורית ובינלאומית: מבחינה פנימית, מדובר בעמידה ראשונה של ראש הממשלה חיידר אל-עבאדי, למבחן הבוחר, לאחר שמוּנה – ולא נבחר – לתפקידו בקיץ 2014, בצל פלישת דאעש לעיראק.

    חיידר אל-עבאדי (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    חיידר אל-עבאדי(צילום: רויטרס)
    הפרלמנט העיראקי מאשר לשלוח כוחות לכורדיסטן (צילום: AP) (צילום: AP)
    הפרלמנט העיראקי מאשר לשלוח כוחות לכורדיסטן(צילום: AP)

    אל-עבאדי מנסה לרכוב על הישגיו הגדולים מן השנים האחרונות, ובראשם מיגורו של ארגון דאעש משטח עיראק. זאת לצד זאת המלחמה בשחיתות, רתימת מדינות האזור לשיקום עיראק, ייצוב תקציב המדינה והגדלת תפוקת הנפט בשדות השונים, הכנעת יוזמת ההיפרדות הכורדית והשבת עיר הנפט כרכוכ לידי הממשלה המרכזית.

     

    מבחינה חיצונית, הבחירות הללו חשובות כחלק ממיצובה מחדש של עיראק כמדינה ריבונית וחיונית וככוח אזורי בעל חשיבות שכוחה אינו בחסות שנותנת לה (או לא נותנת לה) איראן, אלא באיתנות המבנה המדינתי שלה ובלכידות חסרת התקדים שיצר אל-עבאדי בין אזרחיה בשנים האחרונות.

     

    אינני טוען כי המשחק העדתי חדל מלהתקיים בעיראק וכי הוא אינו משפיע עוד על הפוליטיקה המקומית. העדות, הקבוצות האתניות והשבטים במדינה מוסיפים להתקיים ולשחק תפקיד חשוב בעיצוב הזירה הפוליטית בעיראק. עם זאת, לאחר כמעט ארבע שנות שלטונו של אל-עבאדי, המפתח להבנת הפוליטיקה העיראקית וקווי החיתוך המאפיינים אותה השתנו כליל ויש לנסות לאפיינם ולהבינם.

     

    את עיקר מאמציו בשנות שלטונו הקדיש אל-עבאדי לחיזוק מנגנוני המדינה המרכזית ולהשלטת ריבונותה על כל שטחיה. לשם כך הוא בנה מחדש את הצבא העיראקי, שקרס עם פלישת דאעש. בהמשך מיגר באמצעותו את ארגון דאעש מן המדינה והשיב לבגדד את הריבונות על כל שטחיה של עיראק.

     

    הוא גם הדף בנחישות את יוזמת משאל העם הכורדית לעצמאות והגיב עליה בסיפוח מחדש של שטחים שעברו לריבונות כורדית דה-פקטו מאז 2003, לרבות עיר הנפט כירכוכ, ולצד זאת בהחלשה של הנהגה הפוליטית הכורדית שהובילה למשאל העם הבדלני.

    אל-עבאדי הדף בנחישות את יוזמת משאל העם הכורדי. תומכי עצמאות כורדיסטן  (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    אל-עבאדי הדף בנחישות את יוזמת משאל העם הכורדי. תומכי עצמאות כורדיסטן (צילום: AFP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    כחלק ממאבק זה על ריבונותה של המדינה העיראקית ועל עצמאותה בעיצוב מדיניותה, נלחם אל-עבאדי למיגורו של כל ניסיון בחישה איראנית, או כל ניסיון בחישה חיצונית אחרת, על הפוליטיקה הפנימית של עיראק. עוד הוא ביקש לדחוק גורמים בפוליטיקה השיעית, כדוגמת המיליציות השיעיות הפרו-איראניות, שמבקשות לשמר את כוחן כיחידות נפרדות מן הצבא הפדרלי ולפתוח את הדלת בפני איראן להתערב בעיראק.

     

    במקביל, פעל אל-עבאדי בנחישות לבנייתם מחדש של מוסדות המדינה העיראקית, מתוך הבנה שבשל חולשתם והשחיתות שפשתה בהם, המדינה הגיעה לסף התמוטטות עם פלישת דאעש ב-2014.

     

    לצד זאת, פעל אל-עבאדי לחיזוק תחושת האזרחות השוויונית, וגם כאשר הפעיל כוח נחוש הקפיד לפנות לאזרחים העיראקים – שיעים, סונים וכורדים – ולהבהיר להם שהוא אינו פועל נגדם אלא נגד הגורמים הפוליטיים החותרים תחת אחדותה וריבונותה של המדינה העיראקית, ואילו בהם הוא רואה אזרחים שווים ורצויים במדינה והוא מבקש לטפח בהם תחושה של עיראקיות ואהבה למדינתם.

     

    על פי קווים מנחים אלה, מבקש אל-עבאדי להילחם בעדתיוּת, שכירסמה באחדותה ובלכידותה הפנימית של עיראק מאז 2003. ואת המלחמה הזאת בעדתיות הוא מבקש להפוך לקלף המרכזי שלו בקמפיין הבחירות הנוכחי.

    המדינה הגיעה לסף התמוטטות. דאעש לאחר ההכרזה על הקמת החליפות האיסלאמית (צילום: AP) (צילום: AP)
    המדינה הגיעה לסף התמוטטות. דאעש לאחר ההכרזה על הקמת החליפות האיסלאמית(צילום: AP)

    ברור לחלוטין, אם כך, כי הבחירות שבפתח אינן עוד "בחירות עדתיות" אלא בחירות שבהן מבקש אל-עבאדי לשנות באופן דרמטי את קווי החיתוך המסורתיים שהיו מקובלים במדינה העיראקית – לא עוד שיעים מול סונים וערבים מול כורדים. קווי החיתוך החדשים שעבאדי מבקש להתוות הם של שתי קבוצות בלבד: אלה התומכים בעיראק ורואים בעצמם חלק ממנה, למול אלה שחותרים תחת כוחה של המדינה ומבקשים להחלישה ולחזק על פניה גורמים מערערי יציבות מבפנים או מבחוץ.

     

    משום כך, ומתוך הנחה מבוססת סקרים שאל-עבאדי הוא זה שצפוי להרכיב את הממשלה לאחר הבחירות – גם הקואליציה שהוא עתיד לגבש לאחר הבחירות (על פי השיטה הפוליטית הנהוגה בעיראק, שדומה במשהו לזו הנהוגה בישראל) תהיה כזו שאינה מאופיינת בקווים עדתיים אלא תורכב מרשימות של בני כל העדות והדתות, ובלבד שריבונותה של עיראק היא קו יסוד מרכזי בתוכנית הפוליטית שלהם.

     

    המיליציות השיעיות הפרו-איראניות, גורמים סונים תומכי דאעש וגורמים בדלניים כורדים שמבקשים לצאת לעצמאות ולפרק את עיראק בתוך כך, יישארו כולם מחוץ לכל קואליציה אפשרית של אל-עבאדי. ולאחר שהאחרון יקבל את המנדט מן העם ויגבש את הקואליציה החדשה, סביר מאוד להניח שאף נראה החרפה של מאבקו, בשם הריבונות המדינתית העיראקית, בכל אותם גורמים מערערי יציבות.

     

    עידן בריר הוא חוקר עיראק וכורדיסטאן מן הפורום לחשיבה אזורית .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים