שתף קטע נבחר

דימות לב מודרני בישראל באמצעות צנתור וירטואלי

דימות הלב באמצעות CT התקדם באופן דרמטי בשנים האחרונות ולפיתוחים שייצאו מישראל תפקיד מכריע בהדמיה מודרנית זו. וכשהאבחנה מדויקת, גם הטיפול נכון יותר

בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל

 

מחלות לב מהוות את גורם המוות העיקרי בעולם (31% מסיבות המוות) והשני בשכיחותו בישראל (15%). כ-20-25 אלף התקפי לב מתרחשים מדי שנה בישראל ורבים אחרים לוקים ומתים מדום לב. אך פרט לאירועים משמעותיים כמו התקף לב או דום לב, גם כאב בחזה מהווה סיבת פנייה שכיחה ביותר לרופא.

 

רבים מהפונים אינם סובלים ממחלת לב כלל או לחילופין סובלים מתעוקת חזה יציבה. ככלל, מקובל ברפואה שיש שתי סיבות עיקריות לבצע בדיקה או טיפול רפואי כלשהו: למנוע מוות או להקל בתסמינים.

 

היקף מחלות הלב בארץ ובעולם הובילו להתקדמות עצומה בחקר והבנת מחלות הלב וכמובן באבחון נכון. בייחוד נכון הדבר לגבי טרשת עורקים, אותו תהליך דלקתי פנימי שבו העורקים הכליליים (המזינים בדם את שריר הלב) הולכים ו"נסתמים".

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

כך פועל הסורק לאבחון המחלה

אחת הדרכים השכיחות והשימושיות להעריך את הסיכוי לקיום מחלה כלילית חוסמת היא באמצעות מבחן מאמץ. אך מבחן מאמץ הינה בדיקה שהרגישות שלה לגילוי "חסימות" בעורקי הלב מוגבלת. לכן התפתחו מגוון אמצעי בדיקה אחרים להגברת הדיוק של בדיקת המאמץ למשל על ידי אקו לב, מיפוי לב או MRI.

 

במקביל התפתחה מערכת שלמה של הדמיה אנטומית של עורקי הלב בשנים האחרונות על ידי סורק ממוחשב (CT).

 

בתחילת דרכו של הסורק הממוחשב פותחו מערכות אלו גם בארץ (בחיפה). הסורקים מהדורות הראשונים אפשרו לפתח בדיקה ייחודית לעורקי הלב לאמת האם וכמה סיד יש בעורקים הכליליים.

 

בדיקה זו המתבצעת גם כיום ללא הזרקת חומר ניגוד לווריד ונקראת CALCIUM SCORE. באם אין הסתיידויות כלל זהו מצב מצוין והסיכוי לאירוע לבבי משמעותי בעשר השנים העוקבות הינו נמוך מאוד.

 

הסיכוי לאירועים לבביים בעתיד הולך ועולה ככל שמגלים יותר הסתיידויות בעורקי הלב כיון שככל שיש יותר סיד בעורקים כליליים משמע יש יותר טרשת עורקים שבחלקים ממנה עלולים להיווצר התנאים להתקף לב או לדום לב.

 

זוהי בדיקת סקר המתאימה להערכת סיכון באוכלוסייה הבוגרת ובייחוד בכאלה שהערכת הסיכון השגרתית (על סמך גיל, מין וגורמי סיכון) אינה חד משמעית.

 

במהלך השנים דורות הסורקים הממוחשבים הלכו והשתכללו עד שבמפעל פיליפס בחיפה צוות מהנדסים בראשות פיזיקאי מבריק הצליחו להכפיל את כמות החיישנים לפענוח קרינת הרנטגן ובהמשך לסובב את המצלמות סביב מיטת הנבדק ואחר כך אף להזיזה.

 

חלק מפיתוחים אלו אף זיכו את מפתחי השיטה בפרס ישראל. באמצעות אותו סורק ממוחשב בו המצלמה נעה במהירות סביב הנבדק התאפשר לצלם לראשונה את הלב שהינו איבר נע "ולהקפיא" את התמונה וכך להדגים את האנטומיה של עורקי הלב לאחר הזרקת חומר ניגוד תוך ורידי על בסיס יוד ("צנתור וירטואלי").

 

מספר החיישנים הנעים סביב החולה הלכו וגדלו עם הפיתוחים הטכנולוגיים ואיכות ההדמיה של עורקי הלב השתפרה. לראשונה בעולם הותקן בבית החולים כרמל באוקטובר 2004 הסורק 64 פרוסתי שפותח בישראל ומהווה עד היום ציוד המינימום הנדרש להדגמת עורקי הלב.

 

דורות הסורקים הממוחשבים הלכו והתפתחו והסורקים החדשים מסוגלים לזהות הצירויות אך גם לאפיין את סוג הרבדים הטרשתיים בדפנות כלי הדם.

 

למי מתאימה הבדיקה?

במקביל לפיתוחים הטכנולוגיים, רופאים בארץ וברחבי העולם חקרו את השימושיות של בדיקה זו ולמי היא מתאימה. כיום נראה כי היא מתאימה בעיקר לנבדקים תסמינים עם כאב בחזה שהסיכוי שקיימת "חסימה" משמעותית הינו נמוך עד בינוני.

 

השימוש בה טוב בכאב חזה חדש בחדר המיון אך גם להערכת כאב בחזה במרפאה ובבריטניה היא אף נחשבת כבדיקה הנבחרת.

 

ל"צנתור הווירטואלי" שימושים רבים נוספים כגון בהערכת מבני הלב והמסתמים לפני פעולות פולשניות שונות כולל השתלת מסתמים בצנתור.

 

ישראל, עדיין מהווה חוד חנית בפיתוח של סורקים ממוחשבים ופיתוחים חדשניים רבים בתחום. דימות הלב באמצעות CT התקדם באופן דרמטי בשנים האחרונות ולפיתוחים שייצאו מישראל תפקיד מכריע בהדמיה מודרנית זו, וכשהאבחנה מדויקת, גם הטיפול נכון יותר.

 

כותב המאמר הוא מנהל היחידה לדימות הלב בביה"ח כרמל בחיפה ומזכ"ל האיגוד הקרדיולוגי בישראל


בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
דימות לב וירטואלי
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים