שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אחרי שנדחה: קובי פרץ זכה לחנינה מהנשיא ריבלין
    באוקטובר האחרון דחה הנשיא את בקשת החנינה שהגיש הזמר שנידון לשנת מאסר וחצי בגין עבירות מס. פרץ הגיש בקשה מחודשת וריבלין החליט שבעוד כחודשיים יוכל לעמוד הזמר בפני ועדת השחרורים בתנאי שישלם את הקנס שהוטל עליו

    פרץ נכנס לכלא מעשיהו (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    פרץ נכנס לכלא מעשיהו(צילום: מוטי קמחי)

    נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין חתם על בקשת החנינה של הזמר קובי פרץ, שנידון בתחילה לשנתיים מאסר בגין עבירות מס, אך לאחר מכן זכה להקלה בעונשו בערכאת הערעור - שם נקבע כי ירצה שנת מאסר וחצי. בשל החנינה יוכל פרץ לעמוד בפני ועדת השחרורים ב-14 ביולי. קובי פרץ אמר מהכלא למקורביו: "אני נרגש מאוד, שמח וממתין לשחרור. עברתי ייסורים, הצדק נעשה".

     

    על פי החלטת הנשיא תקוצר תקופת מאסרו, כך שיוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים, שתשקול את שחרורו ברשיון, בחלוף מחצית מתקופת מאסרו בחודש יולי 2018. נקבע כי ההקלה בעונש מותנית בתשלום הקנס שהוטל עליו על ידי בית המשפט. אם לא ישלם פרץ את החוב, לא יוכל להגיע לוועדה. החוב של פרץ עומד על 30-35 אלף שקלים.

     

    החלטת הנשיא התקבלה בעקבות המלצתה של שרת המשפטים איילת שקד להקל בעונשו של הזמר במסגרת המתווה המיוחד לשנת ה-70 של מדינת ישראל. במסגרת המתווה המיוחד, נעשה על ידי הנשיא שימוש רחב מן הרגיל בסמכות החנינה לאסירים בעלי מאפיינים ייחודיים, ובהם אסירים המרצים מאסר ראשון של עד שנתיים מאסר והחלטת הנשיא התקבלה במסגרת מתווה זה.

     

    ראובן ריבלין (צילום: מוטי קמחי)
    נתן חנינה. הנשיא ריבלין(צילום: מוטי קמחי)
     
    קובי פרץ מגיע לכלא מעשיהו ב-2017    (צילום: משי בן עמי)

    קובי פרץ מגיע לכלא מעשיהו ב-2017    (צילום: משי בן עמי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    במאי 2016 נשלח פרץ לשנתיים מאסר לאחר שהורשע בהעלמת מס ובשורת עבירות מס. כתב האישום התייחס לשנים 2009-2005, אז הופיע פרץ בהופעות חיות, הקליט ומכר דיסקים, הפיק רינגטונים והופיע ברדיו ובטלוויזיה. נטען כי הוא ואמרגנו יוחאי יעיש סיכמו שיעיש יקבל את ההכנסות של פרץ מההופעות ויעביר לזמר 50 אחוז מהרווחים. כדי לחמוק מתשלום מס הציג פרץ לאחר מכן מצג כוזב על הכנסותיו. פרץ, כך נטען, דרש מאמרגנו לחתום על חוזה למראית עין בלבד, ובו נתונים פיקטיביים של תאריכים והכנסות. נרשם כאילו פרץ קיבל 7,000 שקלים בחודש, ומשנת 2003 - קיבל 12 אלף שקלים בחודש בלבד.

     

    בהכרעת הדין הטיחה בו השופטת לימור מרגולין יחידי מבית משפט השלום בתל אביב דברים קשים ביותר: "עדותו לא עוררה אמון. הנאשם שיקר לחוקרים

    ולבית המשפט בנושאים מהותיים ובהם הכספת ומסר גרסאות סותרות. האמון הניתן בתשובותיו נמוך מאוד".

     

    באוקטובר האחרון דחה ריבלין את בקשת החנינה של פרץ, בעקבות החלטתה של השרה שקד. בתשובת בית הנשיא נכתב כי "הנימוקים שהועלו על ידי פרץ בבקשת החנינה, לרבות נסיבותיו האישיות וכן זכויותיו הרבות עמדו לנגד עיני בית המשפט בטרם נגזר דינו, ואף ניתן להם משקל נוסף, כאשר הופחת עונשו בערכאת הערעור ובבקשת החנינה אין שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק מעשה חריג ויוצא דופן של חנינה מאת נשיא המדינה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים