"יום כיפור של משרד החינוך": עוד 11 ילדים דיווחו שהמורה הפדופיל פגע בהם

שאול שמאי בעת מתן גזר הדין(צילום: מוטי קמחי)

יומיים לאחר שניתן גזר דינו של שאול שמאי, שהורשע בביצוע עבירות מין בתלמידות בנות שש, מתגלות עוד ועוד עדויות לגבי מעשים נוספים שלו בעוד 11 ילדים, שנתיים לאחר שנחשפו העבירות שביצע בבית הספר היסודי שבו לימד בתל אביב ובשיעורים פרטיים שהעביר. המשטרה פתחה הבוקר (ד') בחקירה מחודשת נגד המורה, לאור העדויות החדשות שנשמעו.

"זהו מחדל יום הכיפורים של משרד החינוך", אמרה אם לתלמידה מהכיתה שבה נפגעו כמה ילדות. "במשך שנה וחצי חינך פדופיל את הילדים שלנו ולא רק שלא דאגו לדווח כשזה קרה ונראה חריג, הם השתיקו את זה. הם ביקשו מהילדים בזמנו לא להפיץ שמועות, אז הילדים פשוט שתקו".

מנהלת בית הספר שלחה מייל להורים, שבו הזמינה אותם ל"שיח משותף עם צוות בית הספר". זאת לאחר שדיווחה כי בכיתה התנהלה שיחה עם התלמידים על גזר הדין של שמאי. לדבריה, "בשיחה עלה מפי מספר ילדים בכיתה כי שאול נגע בהם נגיעות שאינן מותאמות בעת היותו מחנך מחליף בכיתה". היא סיפרה כי הורים שילדיהם דיווחו על כך - יודעו בנושא, והוסיפה: "אנו שותפים לדאגה הרבה שדברים אלו מעוררים".

פניית המנהלת להורים בעקבות השיחה עם התלמידים

אם התלמידה סיפרה: "בעקבות גזר הדין עברה בוואטסאפ הודעה והילדים דיברו ביניהם. אחת האימהות פנתה למחנכת וביקשה שתהיה התייחסות. פתאום עלו שם דברים, ששאול נגע בעוד בנות, יש דברים שהבנות לא סיפרו בבית. דיברנו על זה שמדובר בפיגוע רב נפגעים". לדבריה, "הילדים סיפרו על נגיעות, ליטופים, מסאז'ים והחדרת ידיים. הם סיפרו שהוא נהג להכניס את היד מאחורי העורף. מה היה קורה אם אתמול לא היה מפורסם גזר הדין? יכול להיות שהילדים לא היו מדברים על זה לעולם".

הכעס מופנה כעת לצוות החינוכי: "מבחינתנו, כל הצוות כשל, כולל המנהלת. היא לא דאגה לנו. אין לנו אמון בה ואנחנו רוצים שהיא לא תהיה מנהלת בית הספר שלנו יותר".

אם נוספת סיפרה כי גם לאחר שהעבירות נחשפו, לא התייחסו לנושא בבית הספר בכיתות שבהן כביכול לא נפגעו תלמידים. "היו צריכים לצעוק ולדרוש, במהלך השנה לא הייתה תוכנית טיפולית לילדים. לא ברור למה לא חקרו את הכיתה הזו. כל אחד בדק עם הילד הפרטי שלו, הגיע למסקנה שהכל בסדר והתקדם", סיפרה. לדבריה למשטרה ולשירות הפסיכולוגי "היה מאוד נוח להגיע למסקנה הזו. לא שמעתי שמבקשים מהילדים לספר מה היה. חלק שלחו את הילדים לפסיכולוג פרטי, חלק נעזרו בשירותים של בית הספר.

"הטענות היום הן שלא נעשו צעדים אופרטיביים כדי להבין מה היה בכיתה הזו. הגורמים הטיפוליים לא פעלו בשביל לקדם את חקר האמת. לכולם היה נוח שזה יהיה המצב. מבחינתנו לעולם לא נדע מה היה שם", אמרה.

אב לתלמיד בכיתה שבה חקרו את האירועים, הוסיף: "צעקנו מהרגע הראשון שיש עוד נפגעים. זו חיה טורפת שלא הסתובבה במקום אחד אלא בהרבה מקומות. המערכת, משרד החינוך ובית הספר ניסו בכל דרך אפשרית להקטין את המקרה. למה צוות פסיכולוגים לא נכנס לבדוק את הילדים מהכיתה השנייה? איך יכול להיות שרק שנתיים לאחר מכן הגיע פסיכולוג לדבר איתם?".

המנהלת במכתב להורי התלמידים

ההורים: מי שלא התריע - שישלם

הוועד המרכזי של הורי תל אביב-יפו דורש בעקבות גזר הדין כי "גורמים אלו אשר כשלו בתפקידם העיקרי של שמירה על שלום ילדינו, יפוטרו לאלתר ולא ימשיכו בתפקידים אשר נוגעים לחינוך ילדים.

"לא נעצור עד שנדע כי המערכות כולן מבינות את גודל המגפה בנושא, שעולה על כל דמיון בכל רחבי הארץ. שנוודא שאכן נעשה הכל כדי שהמערכות יוכלו לזהות שאול שמאי כאלה בכל תחפושת. שכל מי שיש לו יד ורגל, אם בידע ישיר או עקיף, ולא התריע - ישלם על כך", כתבו.

בגזר הדין כתבו השופטים: "יש להתייחס בחומרה לעובדה שהעבירות בתיק זה בוצעו בעוד הנאשם מנהל הליך פלילי בגין עבירה דומה של מעשים מגונים בקטינה, וכן שהנאשם הוסיף לשמש כמורה בבית ספר למרות שהורשע בעבירת המין שיוחסה לו בכתב האישום שהוגש בבית המשפט בראשון לציון.

"באשר לעבירה של איסור עיסוק במוסד לאחר הרשעה בעבירת מין, עיקר האחריות מוטלת על המוסד החינוכי לאסור את עבודתו של מורשע בעבירת מין במסגרת המוסד. עם זאת, אין בכך כדי להסיר אחריות מהנאשם להפסיק את עבודתו מייד לאחר שהורשע".

עוד ציינו השופטים כי "קיים כאן כשל באי דיווח על ההרשעה, שכתוצאה מכך המשיך הנאשם להיות מועסק בבית הספר, ויש למצוא את הדרך לדווח מייד למשרד החינוך ולמוסדות החינוך השונים על כל הרשעה של מי שנדון בעבירת מין".

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון (כולנו), אמרה בתגובה לפתיחת החקירה החדשה כי "בסיפור הזה נרמסו נפשות של קטינים ונסדק עוד יותר האמון בין ההורים לכלל המערכות שאמורות לספק הגנה על ילדינו. כולן כשלו בזו אחר זו. המדינה והממשלה חייבות להתעורר ולהציב את זכויות היסוד של הילדים ואת ביטחונם האישי במסגרות השונות, כולל במסגרות בלתי פורמליות, על סדר יומן. נמשיך להיאבק על כך ללא לאות, בוועדה ומחוצה לה".