שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "נשאר חור שחור": התמונה האחרונה של סמ"ר רונן
    אביו של רונן לוברסקי סיפר על "ילד זהב שהיה נחוש ומקצוען", אחיו הציג את התמונה האחרונה, שצולמה במטווח. "המשפחה הקריבה את היקר מכול, אבל לא ישברו אותנו", אמרה הדודה

     

    רונן לוברסקי (צילום: באדיבות המשפחה)
    התמונה האחרונה של סמ"ר רונן לוברסקי(צילום: באדיבות המשפחה)

    התמונה האחרונה של רונן שנהרג מהשלכת לוח שיש על ידי מחבל: אריק, אחיו של סמ"ר רונן לוברסקי, הראה הבוקר (יום א') את תמונת לוחם דובדבן שצולמה החודש במהלך אימון במטווח. במהלך פעילות מבצעית בפאתי רמאללה השליך לעברו מחבל את החפץ הכבד, ואתמול הלוחם מת מפצעיו.

     

    הלוויית לוחם דובדבן סמ"ר רונן לוברסקי    (צילום: אלי מנדלבאום)

    הלוויית לוחם דובדבן סמ"ר רונן לוברסקי    (צילום: אלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ולדימיר, אביו של רונן, אמר הבוקר: "זה ילד זהב, פשוטו כמשמעו. נשאר לי חור שחור. בחג השבועות עוד ישבנו ביחד בארוחה משפחתית ולמחרת לקחתי אותו לתחנה המרכזית פה בדרך לצבא. הייתי רגוע, כשאחיו הגדול היה בצבא דאגתי יותר. הילד היה כל כל נחוש ומקצוען, ועד למקרה שלנו אף אחד ביחידה לא נפל".

     

    בלה גורפינקל, דודתו של הלוחם, אמרה לאולפן ynet: "קשה לנו מאוד, המשפחה הקריבה את היקר מכול. יש למשפחה רק מסר אחד לעם ישראל: החיות האלה לא ישברו אותנו. המשפחה מבקשת מכל אחד ואחד בעם ישראל להוסיף חיים, להוסיף שמחה, להוסיף טוב. שכל אחד יעשה איזשהו מעשה טוב, ועם ההמשכיות שלנו ננצח אותם".

      

    הריאיון עם האב ולדימיר לוברסקי    (צילום: עמית הובר)

    הריאיון עם האב ולדימיר לוברסקי    (צילום: עמית הובר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הדודה אמרה עוד: "היינו במשך שלושה ימים בבית החולים בלי לצאת משם, בלי שינה, אבל זה לא שובר אותנו. ההורים והאח הם אנשים מאוד חזקים והם רוצים שגם אתם כולכם תהיו חזקים ולא תישברו. הם רוצים שעם ישראל ימשיך להילחם באויבינו, אבל בעיקר שנבנה את עצמנו, את האחדות, את החוסן. הלוואי שנמשיך להתאחד לא רק בימים קשים, אלא גם בשמחה".

     

    מאות בני משפחה, קרובים, חברים ולוחמים ביחידת דובדבן ליוו הלילה למנוחות לוברסקי. מותו של הלוחם, בן 20 מרחובות, נקבע אתמול בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, והוא נטמן הלילה בחלקה הצבאית בהר הרצל. לוברסקי הוא הלוחם הראשון מדובדבן שנהרג במהלך פעילות מבצעית כתוצאה ישירה מפעילות טרור.

    הלווית סמ
    (צילום: עמית שאבי)

    הלוויית סמ
    (צילום: עמית שאבי)

    הלוויית סמ
    (צילום: עמית שאבי)

    הלווית סמ
    (צילום: עמית שאבי)

    מפקד יחידת דובדבן, סגן-אלוף ע', ספד ללוברסקי בהלוויה הלילה: "מידע הוביל את היחידה לביצוע המבצע - מבצע שהצליח לסכל ולשבש את חוליית הטרור. מבצע אחד מיני רבים, מבצע אחד ממנו, אתה רונן, לא שבת. חונכת לערכים של תרומה למדינה, היית בן למשפחה של לוחמים, מלח הארץ. בשעות שהתפללנו ליד מיטתך בבית החולים אמא שלך הצביעה על בני המשפחה ואמרה 'לוחמים כולם - אבל רונן הטוב ביותר'. אמא צדקה. היית מהלוחמים הטובים ביותר בפלגה וביחידה.

     

    "היית בכוח הפורץ של הצוות, מהראשונים במגע עם האויב, היית שותף למבצעים רבים ללכידת מחבלים, ובחוד החנית של צה"ל נגד הטרור ביהודה ושומרון. כל זאת ביצעת בצניעות ובמקצועיות. לחמת ימים בודדים כנגד כל הסיכויים - מהפגיעה הקשה במחנה הפליטים ועד הבוקר בבית החולים. נמשיך לפעול על מנת שכך יישאר. נפלת מות גיבורים בפעילות מבצעית בהגנה על תושבי מדינת ישראל. עצמת את עיניך בפעולה שמסמלת יותר מכל את תרומתך להגנה על מדינת ישראל. נוח על משכבך בשלום. גאים בכך בפועלך, כואבים ומצדיעים".

     

    "פרפקציוניסט, ישר והגון"

    סתיו טולדו, חברו הטוב של רונן מזה שבע שנים, סיפר ל-ynet: "הוא היה פרפקציוניסט, ישר והגון. בהכל הוא היה הכי טוב. רונן לא היה אצן טוב אבל הוא היה בן אדם שחוזר הביתה ומשקיע. הוא היה עובד קשה. אם היו מבקשים מאיתנו להביא ציוד, כולם היו מחפפים ורק רונן היה משקיע ומביא. הוא היה יורד לדקויות הכי קטנות, מקצוען".

     

    "השיחה האחרונה שלנו הייתה חמישה ימים לפני המקרה. דיברנו על החתונה של אחי הגדול והוא סיפר לי שביקש אישור מהמפקד שלו להגיע לחתונה. לחתונה הזו הוא כבר לא יגיע. נקרע לי הלב שהוא כבר לא בחיים", אמר טולדו. "רונן היה דייקן. אם הוא היה אומר לנו שהוא מגיע לאסוף אותנו ב-13:30 הוא היה מגיע בדיוק 'על הדקה'. אני זוכר שכשהייתי מאחר לו הוא היה כועס עליי, והיינו ממשיכים את הנסיעה בלי לדבר".

     

    דניאל, שהדריך את רונן בקבוצת כושר קרבי, סיפר: "הוא היה אחד המצטיינים של הצוות. הוא היה מדבר איתי הרבה על יחידת דובדבן כי הוא ידע שאני שירתי שם. הייתי מנחה אותו איך להתאמן נכון. הוא היה כל כך צנוע שאפילו כשהוא התקבל הוא לא בא לספר לנו. כשהוא סיים מסלול אני עליתי לדבר בשם עמותת דובדבן והוא בדיוק קיבל את הסיכה באותו היום וישב מאחוריי. דיברנו והתחבקנו והייתי כל כך גאה בו. נתתי לו חיבוק ואמרתי לו 'שמור על עצמך'. זו בעצם הפעם האחרונה שראיתי אותו. עברתי איתו את כל הדרך הזו מההכנה לגיוס ועד השירות. הייתה לו צניעות אין סופית והוא ידע לעבוד קשה כדי להשיג את המטרות שלו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים