"ישראל ביקשה מהמורדים בסוריה לחפש אחר נעדרי סולטאן יעקוב"

מימין לשמאל: זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן

בכיר בארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין" בסוריה דיווח כי כוחות המורדים חפרו קברים בבית עלמין במחנה פליטים בדמשק שבסוריה, במסגרת חיפושים אחר שלושת נעדרי קרב סולטאן יעקוב זכריה באומל, צבי פלדמן ויהודה כץ - שמקום קבורתם לא נודע מאז מבצע שלום הגליל ב-1982.

בחודש יוני 2016, 34 שנים אחרי, נחת בנמל התעופה בן גוריון מטוס מטען רוסי ובבטנו הטנק מהקרב, שהושב בעקבות הסכמתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו להשיב את הטנק ששימש לפי הערכות את נעדרי הקרב.

התעלומה בת 36 השנים נותרה

קרב סולטאן יעקוב התרחש בין 10 ל-11 ביוני 1982 בין כוחות הצבא הסורי לכוחות צה"ל בבקאע שבלבנון, ביומה השישי של מלחמת לבנון הראשונה. בסיום הקרב נמנו 20 הרוגים מחיילי צה"ל, עשרות פצועים ושישה נעדרים. גורל שלושה מתוך אותם שישה נעדרים לא נודע.

ביום החמישי למלחמת לבנון ולפני הפסקת אש עם הצבא הסורי, קיבלו כוחות צה"ל הוראה להשתלט על צומת אסטרטגי (שכונה בקוד: משולש טובלנו) למרגלות הכפר סולטאן יעקוב. מפקד הגזרה בה התנהלה הלחימה היה אביגדור (יאנוש) בן גל, מפקד הגיס בפיקוד צפון; סגנו היה אהוד ברק וראש מטה הגיס היה עמרם מצנע. ביצוע המשימה הוטל על כוח אוגדתי שכלל שלוש חטיבות שריון וחטיבת חי"ר.

באותו לילה החל הכוח בתנועה לעבר היעד, מבלי לדעת כי בסמוך לכפר ממוקמים כוחות צבא סוריים. משימת הפריצה ליעד הוטלה על אחד מגדודי הטנקים במילואים. במהלך הלילה הגיע הגדוד אל "משולש טובלנו" והחל בתנועה לעבר הכפר. זמן קצר לאחר מכן החל הכוח הסורי ששהה במקום בירי כבד לעבר הכוח הישראלי.

על פי מספר עדויות, לוו מהלכי הקרב בבלבול והיעדר תיאום בין הכוחות, שהוביל בין השאר לירי בין כוחות צה"ל במהלכו נפגעו שני טנקים. הקרב עצמו נמשך כשמונה שעות עד שלבסוף נסוג הגדוד לאחור בחסות ירי ארטילרי ישראלי כבד.

בתום הקרב נותרו שמונה טנקים ישראלים בידי הסורים ושישה לוחמים הוכרזו כנעדרים. גורל שלושה מהם התברר לאחר מכן: אחד מהם נהרג במהלך הקרב, נקבר בסוריה וגופתו הוחזרה לישראל בתום המלחמה. חייל אחר, אריק ליברמן, נפל בשבי הסורי ושוחרר כעבור שנתיים; ואילו השלישי, חזי שי, נפל בשבי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל ושוחרר שלוש שנים לאחר מכן במסגרת "עסקת ג'יבריל".

למרות מאמצי מערכת הביטחון, גורל שלושת הנעדרים הנוספים - יהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל - לא נודע. לאחר חתימת הסכם אוסלו, העביר יאסר ערפאת לידי ישראל חצי מדיסקית הזהוי של באומל. על פי מחקר שנערך שנים לאחר מכן עלה כי בידי צה"ל היה תצלום אוויר, אשר בו נראה מיקומם של הכוחות הסוריים, אך מידע זה לא הגיע לידי הכוחות הלוחמים בשטח.