שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שקד הציגה את הרפורמה: "זלזול חמור בזכויות חשודים ונאשמים"
    שרת המשפטים פרסה בכנס של לשכת עורכי הדין את תוכנית "הליך הוגן" לצמצום הרשעות שווא. במסגרת הרפורמה, תתוקן תקנה שתאפשר לחשודים להקליט את חקירתם וייאסר צילומם בבית המשפט: "הפרקליטות והמשטרה נוהגים לעיתים בחשודים כאחרוני הפושעים". מנדלבליט: "מערכת אכיפת החוק נמצאת תחת מתקפה"

    שרת המשפטים איילת שקד הציגה הבוקר (יום ב') את רפורמת "הליך הוגן", שנועדה לצמצם הרשעות שווא, ניהול הוגן של החקירה הפלילית, כמו גם תיקון תקנה שתאפשר לחשודים להקליט את חקירתם - ואיסור צילום חשודים באולמות בתי המשפט. "הזלזול החמור בזכויות חשודים ונאשמים הוא מחדל קשה ומתמשך", אמרה שקד בכנס ה-18 של לשכת עורכי הדין באילת. "בלי שמירת מוצגים, הזכות למשפט חוזר היא סמל ריק וחסר משמעות. הפינג-פונג בנושא חייב להסתיים". ynet העביר שידור חי מהאירוע.

     

    "זכותו של החשוד הישראלי לכבוד ולחירות נרמסת לא פעם תחת גלגלי מערכת המשפט הפלילי", הוסיפה. "הזלזול החמור בזכויות חשודים ונאשמים הוא מחדל קשה ומתמשך. הוא נובע מהזנחה של שנים שיצרה ואקום; הוואקום הזה לא יכול להמשיך ולהתקיים עוד".

     

     

    שקד הציגה את הרפורמה למניעת הרשעות שווא    (צילום: כנס לשכת עורכי הדין)

    שקד הציגה את הרפורמה למניעת הרשעות שווא    (צילום: כנס לשכת עורכי הדין)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "הזכות לכבוד ולחירות אינן כאלה המתקיימות רק בשעותיהם היפות של אזרחי המדינה", המשיכה שרת המשפטים. "החשודים, העצורים והנאשמים זכאים לזכויותיהם דווקא בשעותיהם הקשות, בשעה שהמערכת כולה מתייצבת כנגדם. הם זכאים למלוא הזכויות שלהם גם בשעה שמתעורר אצלנו חשד בנחמדותם, ואולי אפילו בחפותם.

     

    "הפרקליטות והמשטרה מחויבות לבצע את עבודתן בצורה הטובה ביותר ולא נפגע בעבודתן. פשע חמור או עבירה קלה – בכולן יש לטפל", אמרה השרה. "בסוף ההליך הפלילי ייתכן בהחלט שהמערכת תמצא אותם זכאים, אבל עד אז היא לעתים נוהגת בהם כאחרוני הפושעים. הגיעה העת שכבודם וחירותם של מי שמצויים בהליך פלילי יקבלו ביטוי משפטי קונקרטי, מפורט ובר-יישום במסגרת ההסדרים הספציפיים שאנחנו המחוקקים קובעים".

     

    "בשבועות הקרובים, לאחר השלמת עבודת מטה בת מספר שנים, אביא יחד עם השר לביטחון פנים לאישור הממשלה והכנסת את 'חוק ניהול חקירה'. נסדיר בחוק את זכויותיהם של חשודים ושל עדים במהלך החקירה. החוק יקבע נורמות ביחס למקום החקירה, משך החקירה, שפת החקירה ודרך תיעודה", אמרה שקד. "בין היתר הוא קובע את זכותו של הנחקר לשינה".

     

    "לאחר חקיקתו", הכריזה השרה, "אפרסם תקנות המאפשרות לנחקר להקליט את חקירתו ולקבל את ההקלטה יחד עם כל שאר חומרי החקירה; הנחיית פרקליט המדינה בעניין זה, שלא יושמה במשך שנים, תקבל תוקף של דין, ולראשונה תיעוד חקירתו של החשוד יעבור לעורך דינו. בחוק זה נעגן גם את זכות השתיקה באופן רחב ולא רק ביחס להפללה עצמית.

     

    "נעגן בנוסף את זכות ההיוועצות בעורך דין ונרחיב את הזכות הצרה שקיימת כיום וחלה אך ורק ביחס לעצור - גם ביחס לחשוד שאינו עצור; חוק ניהול חקירה יאפשר לערער על ההחלטה שלא לאפשר לחשוד לפגוש את עורך דינו.  התחייבתי לבחון, ועודני בוחנת, לאפשר לעורך דין להתלוות לכל נחקר במהלך חקירתו.  זה זמן רב שההליך הפלילי בישראל דורש טיפול שורש; חוק ניהול חקירה הוא בדיוק טיפול השורש הנדרש".

     

    אביחי מנדלבליט (צילום: יאיר שגיא)
    אביחי מנדלבליט(צילום: יאיר שגיא)
     

    מנדלבליט: "מערכת אכיפת החוק נמצאת תחת מתקפה"

    היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביקש להתמקד בנאומו "במהלכים שנועדו, לצערי, לפגוע בגופים שונים במערכת השיפוטית בראשם העליון ומערכת אכיפת החוק ולפגוע בשלטון החוק ובעוצמתו. מערכת אכיפת החוק ניצבת תחת מתקפה".הוא הזהיר מפני הצעות חוק שמגיעות מהקואליציה ואמר כי הן "חוסמות את בירור האמת".

     

    ברמזו לחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר היועמ"ש כי "אנו פועלים ללא לאות לטיפול בתיקי החקירה שעניינם באישי ציבור. אין קיצורי דרך. אנו עוסקים בדיני נפשות. טובת החקירה והחובה להוציא את האמת לאור גוברים על כל שיקול אחר. עם סיום החקירות נקיים החלטה מושכלת שתובא לידיעת הציבור".

     

    על חקירת תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) אמר מנדלבליט: "חקירת תיק זה נמצאת בשלבים מתקדמים ביותר; נגבו מאות עדויות, חלקם מעבר לים, נתפסו ממסמכים ומוצגים רבים"

     

    לדבריו, "מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים משפטיים כבדי משקל. קיימת לוחמה משפטית נגד ישראל שכוללת הקמת ועדת חקירה על אירועי עזה במועצת זכויות האדם של האו"ם. רשויות התביעה וערכאות שונות במדינות שונות מכבדות את החלטות העליון במדינת ישראל ולכן פגיעה במעמד העליון, מלבד קשים משמעותיים במישור הפנימי, פוגעת גם ביכולת המדינה להגן על עצמה בערכאות בינלאומיות".

     

    ניצן לשקד: "רוב דברייך לא מקובלים עליי"

    פרקליט המדינה שי ניצן הגיב לנאומה של שקד: "אהבתי את הנאום, אהבתי את הסיפור, לב מי לא יחמץ למשמע סיפורו של עורך דין נאמן כפי שכינית אותו, ובאופן עקרוני רוב דבריך מקובלים עליי. אין שום ספק שצריך לשמור על זכויותיהם של חשודים ונאשמים. אנחנו רואים את זה כחובתנו להגן על זכויות של נפגעי עבירה, של חשודים ושל נאשמים. יחד עם זאת, נדמה לי שחשוב להזכיר שיש כאן נפגעי עבירה.

     

    "כל שיטת משפט צופנת בחובה גם אופציה לעוול, אבל אפשרות האחרת היא להרים ידיים", הבהיר.

    שי ניצן (צילום: מאיר אוחיון)
    שי ניצן(צילום: מאיר אוחיון)
     

    ניצן התייחס לשחיתות השלטונית והזכיר את כתבי האישום שהוגשו נגד שרים, ראש ממשלה וראשי רשויות מקומיות: "לא נשלים עם שחיתות במישור הזה (המקומי, י.פ) לעתים יש אנשים שסוטים מן השורה וחשוב מאוד להרתיע. אך כתבי אישום יוגשו רק כשיימצא סיכוי סביר להרשעה".

    הוא העיד שהוא מוטרד מכך שאין הוקעה ציבורית של עבריינים מורשעים ושל תופעת השחיתות. "יש לחקור ללא היסוס. ללא הוקעה ציבורית לא יחול שינוי".

     

    ניצן השווה את היחס הציבורי לעברייני מין לעומת עברייני שחיתות והתייחס לאולמרט: "גם כיום אנשים שהורשעו בעבירות חמורות של שחיתות ציבורית מוזמנים לאולפני טלווזיה ולכנסים. רק לאחרונה, לאחר שחרורו מהכלא, מצא לנכון עבריין להתראיין תוך השתלחות ברשויות החוק. כולם זכו אצלו לכינויים מבישים חוץ מאדם אחד - הוא עצמו. הארץ לא רעשה ולא געשה. עובדה זו מטרידה אותי". 

     

    אסתר חיות (צילום: מאיר אוחיון)
    אסתר חיות(צילום: מאיר אוחיון)

     

    נשיאת העליון חיות: "הידרדרות מדאיגה בתרבות השיח בחברה הישראלית"

    נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התייחסה בדבריה לפרק בתוכנית "עובדה", שעסק בהתנהלות השופטים בכנס: "הכנס החשוב הזה עלול להוליך גם למצבים מביכים ובלתי הולמים, אם לא נקפיד להתנהל בהתאם לכללים החלים על מפגשים מסוג זה. כחלק מתהליך הפקת הלקחים באותו אירוע הדגשתי שכל מי שיבחר להשתתף בכנסים הללו נדרש לעמוד בככלים שנקבעו. עליהם לדאוג באופן ההולם את מעמדינו כשופטים".

     

    על פרשת המסרונים שבה הייתה מעורבת השופטת רונית פוזננסקי-כץ אמרה חיות כי "הואיל וההליך המשמעתי בעניינה עדיין מתנהל, אציין רק כי מיניתי צוות בדיקה פנימי שהתבקש לגבש ולהגיש לי המלצות בכל הנוגע להיבטים המערכתיים של ממשק העבודה בין שופטים הדנים בבקשות לפני הגשת כתב אישום ובין גורמי התביעה והחקירה".

     

    עוד הוסיפה חיות: "בשנים האחרונות אנו עדים להתדרדרות מדאיגה בכל הנוגע לתרבות השיח בחברה הישראלית, שהולך והופך בוטה ומתלהם יותר ויותר. הרשתות החברתיות – לצד היתרונות הרבים הגלומים בהן – תורמות כ'ניו-מדיה' את תרומתן להתדרדרות זו. אמצעי התקשורת המסורתיים מחרים ומחזיקים אחריהן וגם נבחרי הציבור לא תמיד משמשים דוגמה ומופת לשיח מכבד וענייני". היא הדגישה: "הקמתי ועדת היגוי על מנת לחדש את הטיפול בנושא ולקדמו".

     

    אסתר חיות ואיילת שקד (צילום: יאיר שגיא)
    מימין לשמאל: השרה איילת שקד, יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה ונשיאת העליון חיות(צילום: יאיר שגיא)

    אפי נווה (צילום: סער סיקלאי)
    עו"ד אפי נוה נואם בפתיחת הכנס (צילום: סער סיקלאי)(צילום: סער סיקלאי)

    יו"ר לשכת עורכי הדין: "בית משפט חזק - אינטרס לאומי"

    יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, ראשון הדוברים, התייחס למתקפות השונות על בית המשפט העליון. "אנחנו נמצאים בתקופה שבה בית המשפט נמצא תחת התקפות קשות ביותר. חברי כנסת הפכו את ההשתלחות בבית המשפט העליון כדי להשיג לייקים בפייסבוק", אמר. "מותר לבקר את בית המשפט, אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים. בית משפט חזק הוא אינטרס לאומי של מדינת ישראל". 

     

    הוא הדגיש כי הוא אינו מכוון את דבריו כלפי השרה איילת שקד, שאותה הגדיר כשרת המשפטים הטובה בשנים האחרונות: "היא מוּנָעת ממקום כן". על פסקת ההתגברות אמר נוה: "מתווה לא נכון שפוגע בעצמאות בית המשפט העליון; טוב שהוא לא קֻדַּם".

     

    הבוקר מתקיים יומו השני של הכנס, שנפתח בטקס במעמד נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שרת המשפטים איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן, הפרקליט הצבאי הראשי תת-אלוף שרון אפק וראש לשכת עורכי הדין אפי נוה. לאחר הטקס במושב הפתיחה המרכזי, ידונו משתתפי הכנס בסוגיית "תקשורת, משטרה וזיהום חקירה".

     

    אתמול, ביומו הראשון של הכנס, התייחס המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי לחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו. נזרי רמז, בנוגע לאפשרות של איחוד התיקים, כי "הכול תלוי בנסיבות. אי אפשר לדעת".

     

    נזרי הדגיש כי "הפרסומים בנוגע לחקירות נעשים על בסיס יומי או שבועי. אנו מודעים שצריך לקבל החלטה מהירה. כרגע שני תיקים שנמצאים בידי פרקליטות מיסוי וכלכלה אמורים לעבור לפרקליטות המדינה". עוד אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי "חלק מתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) מקרין גם על תיקים אחרים".

     

    רז נזרי: איחוד תיקי נתניהו? "תלוי בנסיבות"    (צילום: כנס לשכת עורכי הדין)

    רז נזרי: איחוד תיקי נתניהו? "תלוי בנסיבות"    (צילום: כנס לשכת עורכי הדין)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    עוד הוסיף נזרי, כי "אני יכול לומר שנעשית עבודה רצינית של כל הגורמים בשרשרת. אני יודע שיש גורמים שאצה להם הדרך, אבל לא נוכל לעבוד לפי דיני הכיכרות אלא לפי דיני הראיות. לא נוכל לספק את הקצב התקשורתי". את הפאנל בנושא הנחה עו"ד יעקב ברדוגו.

     

    מוקדם יותר נחשף ב-ynet כי ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא הסתפק רק בהעברת מידע בתיקים 1000 (פרשת המתנות), 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) ו-4000 (פרשת בזק), וכי חוקרי המשטרה ביקשו מעד המדינה חפץ עדות על היכרותו עם פרשות הצבת המגנומטרים בהר הבית והמשבר עם ירדן בעקבות ירי המאבטח, ביצעו פעולות חקירה נוספות וייתכן שאף עירבו גופי חקירה אחרים. חפץ טען כי ראש הממשלה פעל בסוגיות אלה בלחץ בנו ורעייתו, בניגוד לעמדת גורמי ביטחון.

     

    המתקפה של מרים נאור על פסקת ההתגברות    (צילום: כנס לשכת עורכי הדין)

    המתקפה של מרים נאור על פסקת ההתגברות    (צילום: כנס לשכת עורכי הדין)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
    איילת שקד, אביחי מנדלבליט ואסתר חיות ()
    שקד, חיות ומנדלבליט בדרך לכנס באילת
     

    לפני נזרי נשאה דברים נשיאת בית העליון לשעבר, השופטת מרים נאור, שתקפה במילים חריפות את הניסיונות לחוקק את פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו בבג"ץ: "מי בכלל אמר שצריך אותה? מאיפה המוסכמה וההנחה המובנת מאליה שיש צורך בפסקת התגברות?". לדבריה, "פסקת ההתגברות נולדה כפשרה פוליטית". היא הוסיפה: "באיזה עולם אתם רוצים לחיות? בעולם שבו בית המשפט הוא חסר סמכות? זה לא עניין של כוח". ynet העביר את הכנס בשידור חי.

      

    נאור התייחסה גם לבג"ץ המסתננים, והדגישה כי "התעורר צורך לפסול שלוש פעמים הוראות מסוימות בחוקים שלהשקפת ההרכב היושב בדין, או לפחות לרובו, לא עלו בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. למה צריך להתגבר על הוראות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? העליהום שעושים על בית המשפט העליון בנושא המסתננים לא מוצדק".

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים