שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אתגר דו צדדי: המפתח לשילוב החרדים בשוק העבודה
    כדי לצלוח את אחד האתגרים החשובים והגדולים של המשק, צריך קודם כל להבין את הפער העמוק הקיים בין תפיסות העולם של החרדים והחילונים בישראל, שבא לידי ביטוי בצורה בולטת בקורות החיים ובראיון העבודה, ופעמים רבות מתפרש כזלזול בצד השני, שלא בצדק

    חידת העובד החרדי: מרבית אזרחי ישראל יתקשו להבין כיצד אנשים כה רבים המוגדרים עניים, חשים מרוצים ממצבם הכלכלי. אבל זוהי בדיוק המציאות העולה ממחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות שפורסם לאחרונה, לפיו למרות העובדה ששיעור העוני הגבוה ביותר קיים בחברה החרדית (52.6%), עדיין 71% מהחרדים שבעי רצון ממצבם הכלכלי, ורק 8% מהם מרגישים עניים.

     

    נתונים אלה משקפים אולי בצורה הטובה ביותר את הפער העמוק הקיים בין תפיסות העולם של החילונים והחרדים, פער שמבלי לגשר עליו לא נוכל לצלוח את אחד האתגרים החשובים והגדולים של המשק הישראלי – שילוב הציבור החרדי בשוק התעסוקה.

     

    טיפים למועמד החרדי (באדיבות "המרכז האקדמי לב" ו"קנר הפקות")

    טיפים למועמד החרדי (באדיבות "המרכז האקדמי לב" ו"קנר הפקות")

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    על גאווה ועבודה: כך תואץ כניסת הגברים החרדים לשוק התעסוקה

    הגידול נבלם: רק חצי מהגברים החרדים עובדים

    החרדים שעובדים מרוויחים 43% פחות

     

    חשוב להבהיר: מדובר באתגר דו צדדי. מן הצד האחד, הציבור הכללי – מחוקקים, קובעי מדיניות, אנשי אקדמיה  ומעסיקים – שמעודדים את שילובו של הציבור החרדי באקדמיה והתעסוקה, אבל בדרך לשם חייבים להבין שלציבור זה מנטליות, אורח חיים ותרבות שונים, מהם לא ניתן להתעלם. מן הצד השני, בני הציבור החרדי, שבחרו לנסות ולהשתלב באקדמיה ובתעסוקה, אבל לצורך צליחת הדרך אל היעד נדרשים להתאים הרגלים ונורמות אליהם הורגלו מלידה.

     

    כמי שעוסקת מזה שנים רבות בהשמה של סטודנטים, רבים מהם חרדים, אני עדה לצמתים שונים בהם דרכיהן של שני הצדדים מצטלבות, אך לצערנו פעמים רבות אינן באמת נפגשות, בגלל הפערים הקיימים.

     

    כך לדוגמה, כאשר מעסיק בוחן קורות חיים של מועמד חרדי, ולעיתים נתקל בבוגר של מוסדות השכלה שפחות מוכרים לו או בהיעדר ניסיון תעסוקתי משמעותי, אל מול תקופה ממושכת של לימודים תורניים גבוהים – נתונים שביחס ליתר המועמדים מותירים את המועמד החרדי לכאורה מאחור.

     

    אפשר לגשר על הפערים? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אפשר לגשר על הפערים?(צילום: shutterstock)

    כדי לפצח את הקושי הזה צריך להבין שמועמד חרדי שהצליח לסיים לימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, התגבר למעשה על קשיים וחסמים רבים דוגמת העדר ידע מקדים במתמטיקה ובאנגלית, קשיי הסתגלות לאופן הלימוד באקדמיה, וגם להבין שפעמים רבות חרדים בוחרים דווקא במוסד לימודים שמאפשר להם התאמות ושמירה על אורח חייהם על פני מוסד לימודים אחר, יוקרתי ככל שיהיה, שאינו מאפשר זאת.

     

    הנורמות השונות שמכשילות את ראיון העבודה

    צומת משמעותי נוסף במפגש בין הצדדים, הוא ראיונות העבודה. כאן קיימת לעיתים מערכת נורמות, ציפיות ואף אמונות חברתיות מצד המעסיק - כיצד יש לנהוג בראיון עבודה, לפיה הוא בוחן את עמידתו של המועמד בראיון.

     

    מדובר על נורמות לפיהן יבחן המעסיק, במודע ובתת מודע, לא רק את התשובות הטכניות לשאלות, אלא גם את אופן התגובה בהיבטים דוגמת שפת גוף, אינטונציה, קשר עין ועוד. במקרה זה על שני הצדדים להבין ולהיות מודעים להבדלים התרבותיים הקיימים על מנת לגשר על הפער.

     

    כך למשל, הנורמה הרווחת בעולם המערבי ובישראל היא להציג את עצמך בראיון עבודה בצורה חיובית ואף לעיתים מעט מודגשת, להישיר מבט למראיין, ולדבר באופן ישיר המבליט הישגים ותוצאות ונותן משקל גדול לאני של האדם.

     

    מועמדים חרדים, לעומת זאת, מגיעים מנורמות אחרות - נורמות שמדגישות ענווה וצניעות אישית ואף מקצועית כערך מרכזי, נורמות שמצמיחות בעת ראיון עבודה התנהגויות של אי יישור מבט למראיין, דיבור על הישגים מקצועיים או אקדמיים ברמה מופחתת יותר, אינטונציה ועוצמת קול בינונית ומטה, ושפת גוף מכונסת מעט.

     

    בהיותו של המעסיק מודע להבדלים הללו, הוא יוכל לפרש את ההתנהגויות המתוארות תוך התייחסות לנורמות השונות. כך, שפת גוף מכונסת שיכולה להתפרש כהיעדר בטחון עצמי, קושי רגשי או הסתרה, יכולה להיות מפורשת אצל מועמד חרדי כאופן שבו הפרט מצניע את עצמו כאידיאל חברתי ותרבותי, וכחלק מהנורמות אליהן הוא רגיל.

     

    מן הצד השני, גם על המועמד החרדי להבין את הצורך לשנות לעיתים את נורמות ההתנהגות להן הוא מורגל, וכך למשל לוודא שהוא יוצר קשר עין עם המראיין - למרות שכאדם שומר מצוות הוא לא רגיל לעשות זאת עקב נורמות של צניעות, קבלת סמכות וכבוד. זאת, מתוך ההבנה שבעולם המערבי הימנעות מקשר עין מתפרשת באופן שלילי, ויכולה לפגוע בסיכוייו.

     

    בימים אלה צפויות להתפרסם מסקנות דו"ח ועדת התעסוקה בראשות פרופ' אקשטיין, שאמורות לכלול יעדים חדשים לתעסוקה לשנת 2030 גם לציבור החרדי. על מנת לעמוד ביעד השאפתני הצפוי של הדו"ח - למעלה מ–80% תעסוקה במגזר החרדי - נדרשת הכנה של המעסיקים והציבור החרדי כאחד לקראת נקודות המפגש ביניהם, כך שהן אכן יהיו מוצלחות ומקדמות לטובת כולנו.

     

    הכותבת היא מנהלת מדור ההשמה במרכז האקדמי לב, בו יתקיים ביום חמישי הקרוב (31.5) יריד תעסוקה לציבור הדתי והחרדי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים