שתף קטע נבחר

לימודים עם חששות כבדים: "השגרה היא הדבר הנכון לילדים"

אחרי לילה מתוח בממ"דים עם רעשי אזעקות והדי פיצוצים, בחרו הורים רבים ביישובי העוטף ללוות את ילדיהם למוסדות החינוך. "רצינו שהם יהיו בטוחים", העיד רבש"ץ באזור. תושב אחר אמר: "לא רצינו להוסיף לחץ למתח". חלק מהילדים נשארו בבית בבית מחשש להיעדר בטיחות בהסעות

 

רבש
מנסים לחזור לשגרה בבתי הספר בעוטף עזה, הבוקר(צילום: אילנה קוריאל)

מנסים לשמור על שגרה אחרי לילה של שינה בממ"דים עם רעשי אזעקות ומטחי רקטות: יממה בדיוק אחרי תחילת סבב ההסלמה הנוכחי בגבול רצועת עזה, בחרו הורים רבים ביישובי העוטף ללוות הבוקר (יום ד') את ילדיהם למוסדות החינוך באזור ולוותר על הגעה בהסעות. הראל אורן, רכז הביטחון בקיבוץ רעים שבמועצה האזורית אשכול, הוריד את בתו בבית הספר ניצני אשכול. "אלה ילדים בפוסט טראומה מתמשך, זה כבר לא פוסט אלא טראומה", אמר האב אורן. לפי הערכות במשרד החינוך, 75% מהילדים ביישובי עוטף עזה הגיעו הבוקר לבתי הספר והגנים.

 

כך הושגו ההבנות לשקט | רון בן ישי

 

למרות הרגיעה המסתמנת וההחלטה לקיים יום לימודים רגיל ביישובים הסמוכים לגדר בהתאם להנחיות פיקוד העורף, חלק מההורים החלו את היום החדש עם חששות כבדים. ארי ליפשיץ, אב לתלמיד במועצה האזורית חוף אשקלון שמכהן גם כיו"ר הנהגת ההורים המקומית, סיפר: "קמנו הבוקר למסר מרגיע, אבל אנחנו לא רגועים. יש לנו בעיה רצינית עם ההמתנה של התלמידים בתחנות של ההסעות, אין לנו שום ביטחון שבשלב הזה הם מוגנים".

 

ליפשיץ אמר עוד כי "בתרחיש של צבע אדום או מטח בזמן שהם ממתינים להסעות או בזמן הנסיעה עצמה - הילדים שלנו יהיו כמו ברווזים במטווח. בתוך מוסדות החינוך הילדים ממוגנים, אבל הפיזורים וההסעות מאוד מדאיגים אותנו". ליפשיץ, שהעיד כי הורים רבים באזור מגוריו בחרו להשאיר הבוקר את ילדיהם בבית, ציין כי "ציפיתי שיכריזו שהיום אין לימודים. לא צריך לקיים את הלימודים רק כדי להראות חוסן חברתי. אי אפשר להתקשר כל חמש דקות לבית הספר ולשאול מה קורה".

 חיילים בכניסה לבית ספר ניצני אשכול בקיבוץ מגן (צילום: אילנה קוריאל)
חיילים בכניסה לבית הספר ניצני אשכול, הבוקר(צילום: אילנה קוריאל)

הראל אורן, רבש"ץ קיבוץ רעים, הוסיף כי "הלילה באזור היה מאוד קשה, לא רציתי להעיר את הילדה הבוקר בשעה הרגילה. רצינו שהיא תישן עוד קצת והבאנו אותה באיחור לבית הספר. העבודה שלי היא ללוות את הילדים ושירגישו בטוחים, לוודא שההסעות מגיעות בבטחה. ביום רגיל אני צריך לדאוג רק לביטחון של היישוב. הילדים שואלים מי התחיל, מי ירה ראשון, וצריך לתת להם הסברים. אנחנו משדרים לילדים שבית הספר זה המקום הבטוח ושהכול ממוגן. אני לא חושש שהילדה תהיה בבית הספר, חשוב שהיא תיפגש עם החברים ותדבר על הקשיים. בבית נמשיך את השיחות".

 

גם סי מקיבוץ רעים הוריד הבוקר את ילדיו בבית הספר ניצני אשכול. "הלילה היה מאוד קשה, היו שש אזעקות, ובבוקר ישר גלגלנו את הילדים החוצה. לא רצינו להוסיף אווירת לחץ לאווירת המתח. אני חושב שהילדים נולדו לזה, אבל פעם אחר פעם זה יוצר אווירה לא חיובית בבית". שלושת ילדיו של סי לומדים בבית הספר היסודי ובגן סמוך. "מה שמטריד אותי יותר זה חוסר יכולת התגובה, או שלפחות זה לא מורגש. יש מרחק בין הדיבורים ובין המעשים. הילדים אמנם קטנים, אבל יש להם את אותה קופסה, לפעמים יותר משוכללת. הם פשוט סופגים את מה שקורה".

 

"היה צריך לעשות יותר בעניין ההסעות" 

נירה שפק מקיבוץ כפר עזה אמרה: "זו דילמה של כל הורה הבוקר - האם לשלוח את הילד לבית הספר או לא לשלוח. שגרת החירום אצלנו זו השגרה, ואין שגרה אחרת". בנה של שפק התעורר אתמול לקולות הנפץ של מטחי הירי מרצועת עזה רגע לפני יציאתו לבחינת המתכונת בלשון. "תחשבו מה זה אומר עבור ילד כזה שמתעורר ממטחי אש ואחרי זה עוד צריך ללכת ולעשות את המבחן החשוב הזה. באופן אישי אני חושבת שההחלטה לשלוח את הילדים לבתי הספר היא נכונה".

 

גם שפק העידה כי הדאגה הגדולה של ההורים הבוקר קשורה להסעות. לדבריה, "ייתכן שהיה צריך לעשות יותר על מנת לקצר את מסלול הנסיעה ולהקצות יותר אוטובוסים כך שיהיו פחות תלמידים באוטובוס אחד. אני לא בטוחה שזה נעשה".

 

סופי ואלינה חוטובלי ()
"אנחנו מורגלים למצבים שכאלה". סופי חוטובלי-פנחס ובתה אלינה

 

גם באשקלון התלבטו הורים רבים הבוקר אם לשלוח את הילדים למוסדות החינוך. "לצערי הרב, אנחנו מורגלים למצבים שכאלה", אמרה סופי חוטובלי פנחס, אם לתלמידה. היא סיפרה כי אמש בוטל אירועי חינוכי גדול שבו היו אמורים להשתתף 2,000 תלמידים. "הוחלט שלא לקחת סיכון ולבטל את האירוע הזה. עם זאת, הבוקר רוב ההורים שלחו את הילדים כרגיל לבתי הספר. דווקא בגלל שהעיר שלנו למודת ניסיון, ההבנה היא שהשגרה במסגרת בתי הספר היא הדבר הכי נכון לילדים".

 

היא ציינה עוד כי "ההסעות יצאו לדרך כרגיל, אבל אני לא מקנאה בילדים שעולים להסעות בעוטף עזה. מה יקרה אם במהלך הנסיעה תהיה אזעקה? זה לא נעים לגדל ילד באווירה של אזעקות, כי זו חוויה שנצרבת במוחו של הילד. יש כאן דור שלם שגדל ולא מכיר משהו אחר. את ההשפעות אנחנו כמובן רואים. אנחנו מכירים ילדים שפיתחו לאורך השנים, לצערנו הרב, חרדות".

 

הבת אלינה אמרה: "אני יודעת שיש לנו צבא טוב והוא שומר עלינו. אני לא דואגת וישנתי דווקא טוב בלילה. חלק מהתלמידים פוחדים, וחלק לא. אנחנו משתדלים לחשוב חיובי. בבית הספר שלנו יש מיגון ואין לנו בעיה ללכת לשם באופן בטוח. בסך הכול אני מרגישה טוב".

 

 חיילים בכניסה לבית ספר ניצני אשכול בקיבוץ מגן (צילום: אילנה קוריאל)
מתוח בכניסה לבית הספר במועצה האזורית אשכול(צילום: אילנה קוריאל)

נרקיס חיימוביץ', תושבת מושב עין הבשור, הגיעה לבית הספר באשכול ואמרה כי "בדרך כלל אני מורידה את הבת שלי בבית הספר והיא הולכת בפנים לבדה. אבל הפעם נכנסתי איתה ובאתי ללוות אותה. לתת לה קצת ביטחון. הרגשתי שהיא צריכה את זה. אנחנו מרגישים את הילדים שלנו. רואים איך אפשר להתנהל איתם במצבים כאלה".

 

מיכאל בלמס מקיבוץ ניר עוז אמר: "זה לא מצב רגיל. היה לנו צבע אדום בלילה. הילדים ישנים בממ"ד ולא שומעים. אנחנו לא התעוררנו בבוקר והסענו אותם. לקחתי אותם באופן חריג. זה לא שגרה. יש להם הסעה ורבש"ץ שמלווה אותם. עכשיו יש הנחיה שהם מלווים אותם. אנחנו מדברים על המצב בבית. אבל תמיד שידרנו להם עסקים כרגיל. וזה עובד יפה. אנחנו מנהלים שגרה".

 

ז'אן ברמן, תושב היישוב אבשלום, הביא אף הוא את ילדיו לבית הספר. "שמנו בלילה את הילדים בממ"ד ושמנו עוד מזרן. אשתי ישנה ואני לא. הייתי ער כל הלילה מרוב דאגות. וגם כדי לשמור שהכול בסדר. היו הרבה אזעקות. כשמתעוררים בבום עדיף שמישהו יהיה ער. אני מלא בכאבים. זה היה בוקר ולילה קשה. כולנו בהמתנה לראות מה יהיה בהמשך. האם זה יסלים או האם יירגע".

 

סיגל מלכה משדי אברהם סיפרה כי "הלילה היה זוועה. היו לנו כמה פעמים אזעקות צבע אדום. חוסר הוודאות קשה, לא מבינים לאן זה הולך. מספרים שיש תקיפות בעזה אבל בחוץ שומעים שקט. יש תחושה שאתמול שלחו אותנו קצת יותר מדי מהר לדרכנו. ב-7:00 היה צבע אדום. ב-8:03 אתמול באנו לצאת שוב והיה עוד צבע אדום. אמרתי לבנות שלי שיש אישור ושאפשר לצאת, והצבע האדום תפס אותנו שוב. הבנות ממש מבולבלות מהמצב. הכל רועש סביבן. כלום לא ברור. הן שואלות מתי נוסעים לצפון, כמו בצוק איתן. הבת שלי בכיתה ד' והיא ילדת צוק איתן. הקיץ שלהן היה צוק איתן. וזה לא משתפר. החרדות רק מתגברות".

 

ברוריה קרני-הדס מכרם שלום הגיעה אף היא לבית הספר עם בנה. "בכל יום רביעי הבן שלי מטופל במרכז החוסן אז באתי לפה. יש הרבה סימני שאלה. בכרם שלום הפעם לא הרגשנו את זה יותר מדי, חוץ מהרעש של צה"ל. אנחנו שומרים על שגרה זהירה. הילדים לא טיילו חופשי בקיבוץ. הילדים כבר לא צריכים לשאול מה קורה, הם מתורגלים".

 

תמיר עידאן, ראש המועצה האזורית שדות נגב, עדכן הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי "הלילה היא מאוד לא שקט, עם הרבה אזעקות בכל המועצה, גם ביישובים הקרובים, גם ביותר רחוקים. אחרי הערכת מצב ב-6:30, הורינו לכולם להגיע ללימודים עם הרבה חששות כמובן אבל בתיאום מלא עם הצבא. אני שמח שזה עבר בשקט. אנחנו רואים בשעות האחרונות סוג של הפוגה, אני מקווה שאנחנו אחרי הסבב הנורא הזה. צריך להגיד שהילדים חוו לילה מאוד לא פשוט, יש לי ילד קטן בבית בן 6, לשבת איתו ולהסביר ולעשות בין לבין זה ממש לא פשוט ואני מניח שגם אצל האחרים ואנחנו נמצאים פה מצד שני מאוד מאוד חזקים, מאוד נחושים, לא ממצמצים ויהיה בסדר".

 

-מרכזי החוסן אצלכם מוצפים בפניות.

"כן, היו הרבה פניות במשך הלילה ולקראת הבוקר אף יותר. אנשים התעוררו אחרי לילה מאוד לא פשוט. יש לנו קו חם שעבד במשך כל השעות, אנחנו מטפלים באנשים. בסך הכול אנשים רגועים, יש מקרים נקודתיים שמטפלים בהם אבל בסך הכול האנשים בסדר, רגועים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אילנה קוריאל
הורים רבים ליוו את ילדיהם
צילום: אילנה קוריאל
מומלצים