שתף קטע נבחר
מדברים על חינוך
אתגר החינוך הממלכתי
היום יותר מתמיד: חינוך
אנשים
הכירו את הבוגרים
youtube
בית-הספר של העתיד
"אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה – ההתפתחויות הצפויות בתחום הטכנולוגיה החינוכית ישנו את מערכת החינוך המסורתית", מסבירים במטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית. בעולם שבו ילד מבלה בממוצע שלוש שעות וחצי ביום מול מסך, והנגישות שלו לידע של המורה היא רבה, עולם החינוך לא יכול להישאר מאחור – ולכן הם מפתחים ספרי לימוד דיגטליים עשירים במדיה וזמינים מהסמארטפון, לצד מערכות לימוד אדפטיביות שמתאימות לכל תלמיד את קצב הלימוד שמתאים לו. "הטכנולוגיה היא כלי לצמצום פערים חברתיים וכלכליים", הם מסבירים, "בעזרתה התלמידים יכולים ללמוד מהמורה המומחה הטוב ביותר בתחומם, גם אם הם רוחקים ממנו מבחינה פיזית"

בשיתוף קרן מנדל

 

"התלמידים שנכנסו השנה לכיתה א' יסיימו את לימודיהם במערכת החינוך בשנת 2030 – ולאף אחד אין באמת מושג כיצד ייראו חיינו באותו עשור", מספר גיא לוי, המנהל הפדגוגי של מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). "אנחנו רק יודעים שזה ייראה אחרת, והשאלה היא האם מערכת החינוך צריכה ללמד את אותה תוכנית לימודים שנלמדת עשרות בשנים – או לחליפין להכין תוכנית לימודים חדשה שתכין את התלמידים לעולם המחר".

 

מנהיגות, חינוך וחברה - עוד תכנים במתחם קרן מנדל

 

אותם תלמידי כיתה א' שלוי מדבר עליהם ודאי התרגשו מאוד כאשר פסעו לראשונה בשערי מערכת החינוך, עם ילקוט, ספרי לימוד, מחברות וקלמר. אלא שכפי שהוא מסביר, ייתכן שכאשר התלמידים הללו יסיימו בעוד 12 שנה את לימודיהם ויזכו בתעודת בגרות, הם ימצאו את עצמם בשוק עבודה שונה מאוד מזה של העשורים האחרונים. עם התגברות מהפכת הטכנולוגיה בחיינו, אף אחד אינו יודע כיצד יראה העולם בשנת 2030: האם ניסע במכוניות אוטונומיות, ואולי אף מעופפות? האם המחשב יחליף לגמרי את הכתיבה על דף ועיפרון, כשם שהפפירוסים ונוצות הדיו נעלמו מהעולם? ומה יהיו בעצם מקצועות העתיד, שאליהם צריכה להכין המערכת את בוגריה?

העתיד הוא בטאבלט (צילום: תומר רחמני)
העתיד הוא בטאבלט(צילום: תומר רחמני)
 

כאן נכנס לתמונה מטח – אחד הגופים המשפיעים ביותר על מערכת החינוך הישראלית, שמאז הקמתו בתחילת שנות ה־70 הוציא לאור מעל 1,400 ספרים מודפסים ומעל 1,000 ספרים דיגיטליים, וכן פיתח ובנה מאות אתרי אינטרנט והכשיר עשרות אלפי מורים. "במרבית המדינות המערביות המורים נמדדים בהספק התוכן שאותו הם הצליחו ללמד", מסביר לוי. "לעומת זאת, יש מדינות – כמו פינלנד ושבדיה – שבהן אין עומס של נושאי לימוד, והמורים יכולים ללמד את התלמידים כיצד לחשוב בצורה ביקורתית וכיצד להתנסח ולפתח שיח נכון. את המיומנויות הללו אנו רוצים להנחיל היום לתלמידים בישראל, כי אלו המיומנויות שיידרשו מהם בעולם העבודה של המחר".

 

העתיד הוא בסמארטפון

ואכן, במטח לא קפאו על השמרים – והשיקו לפני 12 שנה את סביבת "אופק", שהיא מערכת תוכן דיגיטלי לבתי־ספר המשלבת ניהול למידה. במסגרת אופק, המורים יכולים לראשונה לתת לתלמידים משימות דיגיטליות במחשב, כחלק מתוכנית הלימודים. "בהתחלה מרבית המורים נרתעו מהשינוי, ולא ידעו כל כך להתנהל עם המציאות החדשה", מספר לוי. "אך עם הזמן, כמו כל שינוי טוב, המערכת הוטמעה בהצלחה בבתי־הספר – וכשנכנסו מקרנים ומחשבים לכיתות, החלו לשלב בשיעורים קטעי מדיה, סימולציות ואנימציות, מה שהפך אותם למעניינים הרבה יותר עבור התלמידים".

 

שנתיים אחר כך, בשנת 2008, פעלה המערכת כבר בכאלף בתי־ספר, וכיום היא פועלת בכל בתי־הספר במדינה, כאשר במהלך השנים נוסף לה נדבך נוסף: הספרים הדיגיטליים. "למעשה בתי־ספר החלו לרכוש במשולב ספרי לימודי מודפסים לצד דיגיטליים", מוסיף לוי. "על הספר הדיגיטלי אפשר להוסיף שכבות מולטימדיה אינטראקטיביות, כמו סימולציות ואנימציות, באופן שממש מעורר לחיים את הספר, שבלעדיהן יכול להיות מאוד יבש וטכני".

 

למה חשוב לכם לשלב בין ספרים מודפסים לדיגיטליים?

"הלמידה המשולבת יוצרת פדגוגיה טובה יותר. ישנם מחקרים שמראים כיצד קריאה ממסך וקריאה מספר מפעילות אזורים שונים במוח, וככל שיותר אזורים מוחיים עובדים תוך כדי הלמידה, כך נוצרים קשרים יותר עשירים והלמידה יותר מעמיקה. לכן, בבית־הספר היסודי ספרי הלימוד יישארו לצרכי למידת קרוא וכתוב וגם לצורך פיתוח יכולות מוטוריקה של כתיבה בעיפרון, כי יש לכך השפעה על היכולות הקוגניטיביות של הילדים. לצד זאת, בכיתות י'-י"ב אנחנו מנסים כבר שלוש שנים לעצור את הפיתוח של ספרי לימוד חדשים מודפסים, ומתמקדים בפיתוח קורסים דיגיטליים ברשת שאליהם ניתן להתחבר גם דרך המחשב וגם דרך אפליקציות בסמארטפון. לשם העתיד הולך".

כיתה ממוחשבת בכפר שמריהו  (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
כיתה ממוחשבת בכפר שמריהו (צילום: עופר עמרם)
 

לוי מציין עוד כי בשנים האחרונות שוקדים במטח על פיתוח מערכת למידה אדפטיבית – כלומר, כזו המותאמת לכל תלמיד – במקצועות המתמטיקה, העברית והערבית. "המורים לא יכולים להעניק ל־40 תלמידים בכיתה את המיקוד הדרוש לכל אחד ואחת מהם באופן הלמידה, ומערכת הלמידה האדפטיבית אמורה לתת לזה פיתרון", הוא אומר. "כאשר היא תוטמע במערכת החינוך היא תאפשר לכל ילד ללמוד בקצב שלו ובאופן שלו. אם, למשל, יש תלמיד שיכול ללמוד את נושא השברים בחשבון תוך שלושה ימים, הוא לא יצטרך לחכות לשאר הכיתה – המערכת תזהה את ההצלחה שלו, ותיתן לו דברים יותר מתקדמים. במקביל, המערכת תזהה גם תלמיד שמתקשה בחומר, שלוקח לו יותר זמן, ותתאים את עצמה אליו. כך כל תלמיד ילמד בקצב שלו. בנוסף, למידה אדפטיבית תאפשר לטפח נקודה שהיא קריטית בחינוך – מוטיבציה. המוטיבציה היא אישית, והיא מגיעה כאשר התלמיד מצליח ומקבל משוב על ההצלחה שלו. המערכת האדפטיבית תקדם תלמידים איטיים יותר עם הצלחות לאורך כל הדרך, וזה יגביר את המוטיבציה שלהם להצליח, וכך יסייע להם להצליח בלימודים"

 

מתי לדעתך המערכת תהיה מוכנה?

"אני מקווה שתוך שנתיים המערכת הזו תהיה חלק מפתרונות הלמידה של מטח. היא תשנה באופן משמעותי את האופן שבו תלמידים לומדים כיום, מפני שבין השאר היא תאפשר גם לזהות תפיסות מוטעות של תלמידים – כמו למשל, כשתלמיד יודע לפתור בקלות תרגילי חשבון, אבל אין לו מושג על ההיגיון שעומד מאחורי הטכניקה. בעזרת המערכת הזו, מורים יוכלו לזהות את התפיסות המוטעות ולעבוד עליהן ברמה קבוצתית בכיתה. זה הולך לשנות בצורה דרמטית את צורת ההוראה, משום שהמורים יוכלו ללמד פחות את התוכן ויותר את אופני הלמידה".

 

תרבות ישראלית בטכנולוגיה עתידנית

מי שמנהלת את מטח ביד רמה מזה 15 שנה היא גילה בן הר, אשת חינוך ותיקה. לפי בן הר, מעבר לכל יתרונותיה הלימודיים, הטכנולוגיה שאותה מפתחת ומטמיעה מטח תתרום גם לצמצום הפערים החברתיים במדינה. "בעולם החינוך קיימים פערים גדולים הנובעים מפערים כלכליים וחברתיים", היא מסבירה. "אנחנו יכולים לראות את ההבדלים האלה כבר בגיל הרך, והטכנולוגיה היא כלי לצמצום הפערים ולהנגשת המורים הטובים ביותר לתלמידים – באמצעות סביבות לימוד מקוונות, תוכן דיגיטאלי איכותי, קורסים וירטואליים לתלמידים, שילוב של "מציאות מדומה" (Virtual Reality)וצ'אט בוטים (תוכנות המדמות שיחות עם בני־אדם). תיכון וירטואלי וחונכות וירטואלית – הכל בהתאמה לרמות השונות ולסגנונות הלימוד".

 

איך הטכנולוגיה תורמת לצמצום פערים בין פריפריה למרכז?

"התלמידים יכולים ללמוד מהמורה המומחה הטוב ביותר בתחומם, גם אם הם רוחקים ממנו מבחינה פיזית. הם יכולים לקבל שיעורים אישיים, בקבוצות קטנות, באמצעות חונכות וירטואלית – וכך לפגוש חונכים צעירים וסטודנטים מצטיינים מכל רחבי הארץ שמשמשים מודל לחיקוי. מטח מפגיש את התלמידים והמורים עם תכנים בתחומי הרוח והחברה, שפות – עברית, ערבית ואנגלית – מתמטיקה ומדעים, ומאפשר להם ללמוד גם בצורה עצמאית".

מאפשר לתת מענה פרטני - חינוך בכף היד (צילום: shutterstock)
מאפשר לתת מענה פרטני - חינוך בכף היד(צילום: shutterstock)

בן מוסיפה כי גם לתרבות יהודית־ישראלית שמור מקום של כבוד במטח. "התכנים עוסקים הרבה מאוד פעמים בתרבות יהודית, אזרחות ודמוקרטיה ויחסי יהודים וערבים במדינה", היא מסבירה. "כך, למשל, הקמנו את מיזם 929 להנגשה קלה של התנ"ך לכל אדם. אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה, ואני מאמינה שההתפתחויות הצפויות בתחום הטכנולוגיה החינוכית ישנו את מערכת החינוך המסורתית".

 

את מאמינה שנפסיק לראות את הילקוטים הכבדים על הכתפיים של התלמידים?

"בהחלט, כבר בקרוב התלמידים ייפרדו מהילקוט הכבד עם הספרים המודפסים. יש היום אלפי תלמידים שלומדים באמצעות ספרים דיגיטליים, וכל ספרי הלמוד החדשים שלנו מפותחים גם במהדורה דיגיטלית ייחודית משולבת מדיה עשירה. בצורה הזו, התלמיד יכול ללמוד מכל מקום – כולל מהסמארטפון שצמוד אליו – מתוך הבנה שאופני הלמידה ועולמות התוכן משתנים. כיום אנחנו משתמשים רבות ברשתות החברתיות, וכשאנו עולים בוואטסאפ עם הודעה על מרתון הכנה לבגרות, תוך 48 שעות נרשמים לכך אלפי תלמידים".

 

כיצד ייראה לתפיסתך בית הספר בעתיד?

"בתקופה האחרונה אנו בוחנים כיצד ייראה מבנה בית־הספר העתידי, ובין היתר עולות הצעות לצמצום מספר ימי הלימוד בכיתות ומתן יום או יומיים ללימוד באמצעות קורסי בחירה וירטואליים. מתחילה מהפכה שקטה בנושא. אנחנו עוקבים אחרי מהפכות חינוכיות דומות בעולם, אחרי תפיסות חינוכיות מתהוות, ומעודדים הענקת אפשרות לתלמידים להיות מעורבים בתהליך הלמידה. בבית־הספר מסייעים למורה להתמודד עם פערים בין תלמידים תוך מתן כלים לעבודה לימודית פרטנית מול קבוצות שונות בכיתה, והתהליך הזה מאפשר להגיע לרמות שונות ובהתאמה שפתית ותרבותית לאוכלוסיות השונות – מגזר חרדי, דוברי ערבית, תלמידים מחוננים ותלמידים בעלי לקויות".

 

מה בנוגע לבחינות הבגרות – הן הולכות להשתנות?

"העידן הדיגיטלי ישפיע גם על צורת ההיבחנות, ואנחנו עדים כבר היום לשינוי במתכונת שלהן ובהפיכתן למתוקשבות. בצורה זו נוכל לשלב שאלות חקר, פתרון בעיות, סימולציות, מפות דיגיטאליות אינטראקטיביות ואלמנטים ויזואליים. לטעמי, אם נשנה את צורת ההיבחנות, תשתנה יחד איתה גם צורת ההוראה והלמידה".

 

"התלמיד מריץ קדימה ואחורה"

אחד האחראים למהפכה השקטה של מטח בפיתוח והטמעת המערכות הדיגיטליות המתקדמות הוא מנהל מחלקת הווידיאו גידי יהושע. "מטח הוא גוף שהתחיל בכתיבת ספרי לימוד מודפסים בתחילת שנות ה־70", הוא אומר, "אבל מאז העולם השתנה, וכיום ילד ישראלי נמצא שלוש שעות וחצי ביממה מול מסך, כשמדי דקה עולות לרשת מכל רחבי העולם 400 שעות של וידאו. שפת המדיה הפכה לשפת האם החדשה של ימינו, ומטח – כשחקן משמעותי בעולם התוכן החינוכי – לא יכול להישאר מאחור עם השינויים האלו. העברת ידע היא אופן הלימוד המסורתי בבתי־הספר, אבל המורים של היום כבר לא שולטים על הידע – כי ניתן למצוא אותו בקלות במאגרי מידע עצומים ברשת. מטח זיהה זאת, והבין שהדרך הטובה ביותר להגיע להבנה ולמידה בעולם החדש היא דרך הכלים שהתלמידים היום מכירים ומבינים, כמו מדיה, גיימינג וסרטים".

ביחד או לחוד - לימודי העתיד (צילום: shutterstock)
ביחד או לחוד - לימודי העתיד(צילום: shutterstock)
  

יש דוגמאות לכך?

"כמובן. למשל, 'פרויקט אפסילון' ללימודי פיזיקה ומדעים בדרך של הרפתקאות ומשחק, שבו לקחנו שלוש מנחות צעירות ומגניבות שמציגות סרטוני מדע אטרקטיביים ומשעשעים. כך, בסרטון שבו רצינו להסביר מהי מהירות הקול בצורה חווייתית, פיזרנו 50 ילדים על פני שטח באורך קילומטר בעמק חפר, עם דגלים בידיים. בתחילת הניסוי ירינו בתותח, והילדים הרימו את הדגלים כאשר הם שמעו את קול הירי – ודרך זה הם לומדים מהי מהירות הקול. דוגמא טובה נוספת היא פרויקט שנקרא 'אתגר 5' שבו יש 150 סרטונים של שיעורים מצולמים, חלקם אינטראקטיביים, ללימוד מתמטיקה ברמת 5 יחידות".

 

איך באה לידי ביטוי האינטראקטיביות?

"הסרטונים נעצרים בשלבים מוגדרים, ואז נפתח לתלמיד מסך עם שאלות שהוא צריך לענות עליהן. לאחר שהוא משיב נכונה, הוא ממשיך בשיעור. לתפיסתי, אופן הלמידה הזה, שבו התלמיד יכול להריץ קדימה ואחורה את השיעור על פי הבנתו, הוא מאוד אינטימי – בטח לעומת לימוד בכיתה של 40 ילדים. תכנים דיגיטליים בולטים אחרים, לדוגמא, הם סרטון 'המילים שלך יוצרות מציאות' בנושא שיימינג ברשת, שעל בסיסו בנה משרד החינוך את העיסוק בנושא, וכמו כן סרטון תפקידים שהצילום בו נעשה עם נוער בסיכון, ומבוסס על מקרה אמיתי, או סרטון בשם 'פגיעה חברתית' שמיושם בכיתה על בסיס פעילות שהתלמיד נכנס בה לדמות. יש הרבה מאוד דוגמאות, אבל במרבית המקרים הסרטונים הם רק חלק מתוך מערך יותר מורכב, שכולל מארז של פעילות דיגיטלית, סרט ומשימות. בסופו של יום, התלמידים רוצים ללמוד – ואם האריזה מספיק יפה ומושכת, הם ילמדו ויצליחו. זה מה שמטח עושה".

 

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

 

בשיתוף קרן מנדל 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים