שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "רובוט, תדפיס לי בבקשה סטייק"
    חלבון בריא מזחלים של זבובי פירות, רובוטים שיביטו בעובדים ויוכלו ללמוד את תנועותיהם ולהחליפם, רחפנים שיטיסו אותנו ממקום למקום במקום מכוניות, והביטקווין המיוחד שישלוט בעולם היהלומים. בחלק האחרון של ההיסטוריה של התעשייה, ראשי הענפים השונים מנבאים מה יהיה כאן בעשורים הבאים

    בשיתוף שטראוס

     

     

    אחרי שבארבעת הפרקים הקודמים נסענו בזמן מקום המדינה ועד להווה, מימי הצנע ועד מהפכת ההייטק, הגיעה העת לשאול: איך יראה העתיד של התעשייה הישראלית?

     

    נמרוד לב הוא איש הייטק עוד מאז שנות ה-90. הוא ממייסדי אתר ההיכרויות קופידון ועבד במייספייס מתקופת נסיקתה המטאורית ועד להתרסקותה. כיום הוא שותף באינימיטי, מיקרו-קרן הון סיכון שמחברת בין סטארט-אפים מבטיחים לכסף שהם צריכים. ככזה, הוא עסוק הרבה בניסיונות להבין איך יראה העתיד של כולנו.

     (צילום: באדיבות ווייקינג אפ)
    (צילום: באדיבות ווייקינג אפ)

    "אנחנו חיים בתקופה המשמעותית אי פעם שהאנושות חוותה. אנו חיים באמצע מספר מהפכות ענק שקורות במקביל ומשפיעות זו על זו וגם עלינו", הוא אומר. "בין המהפכות האלה ניתן למנות את מהפכת האינטיליגנציה המלאכותית (AI), מהפכת המציאות המדומה (VR), מהפכת המציאות הרבודה (AR), מהפכת הרכבים האוטונומיים, מהפכות טכנולוגיית הבלוקצ'יין ומטבעות הקריפטו (כדוגמת הביטקוין), מדפסות תלת ממד שיוכלו בקרוב להדפיס לנו בבית כמעט כל מוצר שנרצה וגם הרחפנים הם מהפכה בפני עצמה, כי בקרוב נתחיל גם לנסוע בהם ועולם התחבורה האישית ימריא לגבהים".

     

    כל זה טוב ויפה בתיאוריה, אבל מאיפה הביטחון שזה אכן יקרה? "הניסיון מראה שזה יקרה כי הטכנולוגיה קיימת. אנחנו כל הזמן מוותרים על נכסים שלנו לטובת תועלות אחרות. לפני 15 שנה, כשעבדתי במייספייס, אף אחד לא חלם שהמשתמשים יתנו באתר את שמם האמיתי ויוותרו על הפרטיות. אבל פייסבוק הציעה לנו פלטפורמה שמאפשרת לנו למצוא את החברים שלנו וגם לרכוש חדשים, והנה, ויתרנו על הפרטיות וכיום פייסבוק וגם גוגל מנטרים כל צעד שלנו. אני לא רואה שיש כוח שיכול לעמוד בדרך של התהליך הזה חוץ מהבחירה של הצרכנים".

     (צילום: באדיבות ארכיון שטראוס)
    (צילום: באדיבות ארכיון שטראוס)
     

    בתעשיית המזון מתמודדים עם נבואות עגומות מעט, החוזות מחסור עולמי בחלבון. למה? הנה דוגמה. אחוזים ניכרים – יש שמדברים על 50% מתצרוכת המים העולמית - הולכים לגידול בעלי חיים לצרכי חקלאות. כדי להפיק סטייק בקר צריך כרגע פרה בוגרת, ששותה מים כל חייה - והחישוב המקובל הוא כ-15,000 ליטר מים לכל קילו בשר - וגם אוכלת מזון שמשונע אליה באמצעות כלי רכב המונעים בדלק. המשאבים האלה מתדלדלים ומתייקרים ובקרוב עלול להיות לא משתלם עד לא אפשרי לגדל בקר למאכל.

     

    וכך נכנסת מילה חדשה לחיינו: הפודטק. "רק המילה חדשה, כי מזון תמיד הלך יד ביד עם טכנולוגיה", אומר גדי לסין, נשיא קבוצת שטראוס. "האדם הראשון שהצליח להדליק אש איפשר את הצלייה. האדם שהמציא את הגלגל איפשר לשנע מזון למרחקים גדולים יותר. ממציא סיר הבישול הראשון משפיע על חיינו עד היום. אנחנו משתדלים להמשיך את המגמה הזאת".

     

    בשותפות עם המדינה הקימה שטראוס את "THE KITCHEN", חממה עסקית לטיפוח יוזמות בתחום הפודטק, שיושבת באשדוד. עשרה סטארטאפים כבר פועלים במסגרת החממה, והם ואחרים הציגו את המצאותיהם בכנס הפודטק הבינלאומי שנערך מוקדם יותר החודש בתל-אביב. מה ממציאים שם? חברת DLR מפתחת רובוטים שבעתיד יעבדו בתעשיית המזון. המערכת שלהם יודעת להתבונן בעובד במפעל ולחקות את ההתנהגות שלו בצורה מדויקת; THE FLYING SPARK מפתחת חלבון בריא מזחלים של זבובי פירות, שגידולם צורך חלקיק מההשקעה הדרושה לגידול עופות או בקר; תשומת לב רבה מושכת ALEPH FARMS, ש"מדפיסה" בשר מתרביות תאים של פרה, ללא צורך בפרה עצמה. התוצר הוא סטייק טעים ועסיסי שייצורו ידידותי לסביבה ולא דורש את קטילתם של בעלי חיים כלשהם.

     (צילום: באדיבות ארכיון שטראוס)
    (צילום: באדיבות ארכיון שטראוס)
     

    "עוד כיוון שתעשיית המזון הולכת אליו הוא פרסונליזציה", אומר לסין. "כיום אפשר בקלות להוציא רצף גנטי של כל אדם, ולהבין ממנו למה אותו אדם זקוק. יש אנשים שזקוקים ליותר חלבון וכאלה שזקוקים לפחות. יש אנשים שרמת הכולסטרול שלהם כמעט ולא מושפעת מתזונה ויש כאלה שכל שינוי תזונתי יקפיץ את גרף הכולסטרול שלהם. התחום הולך למקום של מזון מותאם אישית, כל אחד יאכל את מה שבריא לו בהתאמה מדעית ומדויקת. זה עולם חדש והוא כבר כאן".

     

    גם בתעשיית היהלומים, שאחראית לנתח עצום מהייצוא הישראלי, נערכים לעתיד. הבורסה ליהלומים הקימה באביב האחרון מרכז חדשנות, ובו חברות צעירות מנסות ללטש את התעשייה מחדש מתוך רצון להחזיר את הענף לקדמת הבמה. לדוגמה: חברה בשם "קראט איי.או" מנפיקה בשותפות עם הבורסה מטבע וירטואלי ברוח הביטקוין, אך כזה שמיועד לשימוש בתעשיית היהלומים העולמית בלבד. "מה שמייחד את המטבע הזה לעומת חבריו הוא שכנגד כל מטבע יש יהלום ממשי, אמיתי לגמרי, שיושב בכספת וניתן לפדות אותו", מספר נשיא הבורסה ליהלומים יורם דבש.

     

    מטבע הדולר האמריקני פעל עד שנת 1971 בצורה דומה עם זהב במקום יהלומים. האמריקנים בנו לצורך כך את "אוצר מטילי הזהב", בניין כספת בבסיס הצבא האמריקני פורט נוקס, ששומר על הזהב כל כך טוב שאף אחד לא ניסה לשדוד אותו מאז פתיחתו ב-1935. "והנה, כאן בבורסה ברמת-גן אנחנו מקימים את 'פורט נוקס של היהלומים', שישמור מכל משמר על היהלומים שמגבים כל מטבע וירטואלי שכזה", מספר דבש. "כמו כן, התחלנו להכנס לתחום של שיווק אונליין של יהלומים. חתמנו על הסכמים יחודיים עם קבוצת עליבאבא הסינית ועם אתר שיווק היהלומים האמריקני ג'יימס אלן".

     

    כשהוא מתבקש להסביר מה יהיה חשוב בעתיד, ד"ר אלי פישר, מייסד חברת ד"ר פישר, חוזר דווקא לעבר. "המוצר הראשון שלנו, הפעם הראשונה שבה ראיתי את שמי מתנוסס על מוצר, היה 'קומד', תכשיר לפצעי בגרות, שיוצר לראשונה במארס 1965. מילאנו 4,000 בקבוקים בתכשיר, הדבקנו תוויות והכל הלך חלק. זה הדאיג אותי מאוד". למה? כי לפישר כבר היה ניסיון תעשייתי בארה"ב, והוא ידע שאין סיכוי שהתכשיר הראשון שאי פעם ייצר יצא מושלם.

    ד"ר אלי פישר (צילום: באדיבות ארכיון ד"ר פישר)
    ד"ר אלי פישר(צילום: באדיבות ארכיון ד"ר פישר)
      

    "ביקשתי מעובד שלי שישים ארגז מהתכשיר אצלו ברכב לכמה ימים, לבדוק את יציבות המוצר. כעבור שלושה ימים הופיעו על התוויות כתמים חומים. התברר שהפקק לא היה הרמטי ואחד מרכיבי המוצר התנדף והכתים את התווית". העובד של הדוקטור הציע לו להחליף תוויות ולהמשיך כרגיל, אבל פישר זרק בצער את אלפי הבקבוקים לפח. "זה היה יגון של ממש", הוא מודה, "זה רדף אותי אפילו בחלומות, אבל אמרתי לו – כשאתה ניצב בפני החלטה כזאת אל תחשוב על סדרת הייצור הנוכחית. במקום זאת תחשוב על איך המהלך שלך ישפיע על השם של החברה בעוד חמש שנים קדימה, ותחליט לפי זה. הייתי קצר רואי. החברה קיימת מאז כבר 53 שנה ואין לה נכס חשוב יותר משמה הטוב".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף שטראוס

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים