שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משרד התקשורת עוצר את מדפסת הכסף של בזק
    אחרי שהמנכ"ל הקודם שלמה פילבר דחה את הקץ, המשרד הורה אתמול לבזק להתחיל ליישם באוגוסט את רפורמת השוק הסיטונאי, המחייבת אותה למכור למתחרותיה תשתית טלפוניה קווית. לפי הערכות, פעילות זו אחראית לרבע מהרווח התפעולי של בזק

    אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של בזק בסיכון: משרד התקשורת כפה אתמול (ד') באופן סופי על החברה ליישם את רפורמת השוק הסיטונאי בטלפוניה הקווית. הרפורמה מחייבת את בזק למכור לספקיות תקשורת אחרות שימוש בתשתיות הטלפוניה הקווית שלה. אותן חברות יכולות לאחר מכן למכור שירותי טלפוניה קווית ללקוחות הקצה.

     

    בזק שולטת כיום באופן כמעט מוחלט בשוק הטלפוניה הקווי. בתקופתו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, המשרד עשה מאמצים גדולים כדי לעכב ולמנוע את יישום הרפורמה. אולם כעת, תחת המנכ"ל החדש נתי כהן, דברים השתנו.

     

    עד כה, בזק פעלה תחת הסדר זמני שהיווה חלופה לרפורמה. אולם אתמול דיווחה החברה כי משרד התקשורת עדכן אותה שההסדר הזמני הזה, שתוקפו יפוג באוגוסט הקרוב, לא יוארך.

     

    כעת, לבזק יש רק חודשים ספורים להיערך למכירת קווי טלפון למתחרות שלה במחירים סיטונאיים.

     

    המהלך של משרד התקשורת מטלטל את השוק, שכן הטלפוניה הקווית נחשבת לפעילות המרכזית של בזק ולמדפסת מזומנים אמינה במיוחד. הכנסות בזק מטלפוניה קווית הגיעו ב־2017 ל־1.28 מיליארד שקל, נתח משמעותי מתוך הכנסות של 4.2 מיליארד שקל שהניבו לה שירותי תקשורת פנים־ארצית. מניית החברה ירדה אתמול ב־1.89%.

     

    בזק ציינה בהודעתה כי היא מעריכה שהרפורמה תשפיע לרעה על תוצאותיה הכספיות. בהודעה, בזק כתבה כי אינה יכולה להעריך את היקף ההשפעה, אך ציינה כי הוא עלול להגיע לכדי השפעה מהותית. הסיבה לכך היא שהיקף הנזק תלוי במשתנים שונים, כמו למשל היקף הביקוש לשירות של המתחרים ורמות המחיר שיציעו. מעבר לכך שהרפורמה פוגעת באופן ישיר בהכנסות בזק מטלפוניה קווית, היא פוגעת גם ביכולתה לשווק ללקוחות הקוויים שירותים נוספים.

     

    מי בכלל צריך היום טלפון קווי?

    שירותי הטלפוניה הקווית אמנם מהווים חלק ניכר מהכנסות בזק, אולם התחום עצמו דווקא נמצא במגמת דעיכה. כבר יותר מעשור שבזק רושמת ירידה בביקושים לשירותי טלפוניה נייחת, בעיקר על רקע העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים. ב־2017 נרשמה ירידה של כ־4% במספר קווי הטלפון של בזק וירידה של כ־8% בהיקף דקות השיחה היוצאות והנכנסות בקווים אלה בהשוואה ל־2016. לפי הלמ"ס ובהתאם להערכות של בזק, שיעור משקי הבית שאין בהם טלפון קווי הגיע ב־2017 ל־39%, לעומת 11.4% ב־2003.

     

    עם זאת, בזמן שהצרכנים הפרטיים נפרדים מהטלפון הקווי, במגזר העסקי עדיין מדובר בשירות הכרחי, ולכן בזק התמקדה בשנים האחרונות בהרחבת הפעילות לעסקים.

     

    בכל השנים האחרונות, למעט 2017, בזק רשמה צמיחה בבהכנסות מלקוחות עסקיים. הירידה בשנה האחרונה נובעת מהרחבת הרשת של המתחרות והיכולת לספק שירותי טלפוניה על גבי האינטרנט, שהשתפרה משמעותית.

     

    המגמות הללו הובילו לירידה של 8% בהכנסות בזק מטלפוניה קווית ב־2017, ועדיין - ההכנסות מהתחום היוו 13.1% מכלל ההכנסות של קבוצת בזק באותה שנה. ההערכות בשוק הן שהמשקל של התחום בשורת הרווח של קבוצת בזק גבוה יותר מחלקו בהכנסות, שכן התחום נחשב לרווחי מאוד. לא בכדי בזק ציינה אתמול בדיווח כי החלטת משרד התקשורת "עלולה להגיע לכדי השפעה מהותית".

     

    הרווחיות התפעולית של מגזר התקשורת הפנים ארצית הנייחת בבזק מגיע לשיעור של 46%. בהנחה שתחום הטלפוניה נהנה לפחות מרווחיות דומה, ניתן להעריך שתחום הטלפוניה תרם לבזק רווח תפעולי של כ־560 מיליון שקל. אם זה אכן המצב, התחום אחראי לרבע מהרווח התפעולי של בזק, שהסתכם ב־2017 ב־2.1 מיליארד שקל.

     

    אם כן, ניתן להעריך בזהירות כי דחיית רפורמת השוק הסיטונאי, שהיתה אמורה להיכנס לתוקף ב־2015, אפשרה לבזק ליהנות מרווחים עודפים של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

     

    ההחלטה של משרד התקשורת שמה סוף לסאגה ארוכת שנים ורבת תהפוכות: ב־2014, ביומו האחרון בתפקיד, שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן חתם על רפורמת השוק הסיטונאי, שנועדה לפתוח את שוקי התקשורת המונופוליסטיים לתחרות.

     

    הרפורמה מורכבת משלושה תחומים: טלפוניה, אינטרנט ותשתיות נייחות. במסגרת שוקי הטלפוניה והאינטרנט הוחלט כי בזק תחכיר את תשתיותיה לחברות המתחרות במחירים סיטונאיים, המפוקחים על ידי משרד התקשורת.

     

    הרפורמה נכנסה לתוקף בשירותי אינטרנט כבר בתחילת 2015, אולם בבזק החליטו להיאבק על תחום הטלפוניה הרווחי. מאבק זה כלל גם עתירה לבג"ץ שבה טענה החברה כי היא לא מסוגלת מבחינה הנדסית לספק את השירות. טענה זו הופרכה על ידי הדרג המקצועי במשרד התקשורת.

     

    כל זה השתנה כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את פילבר למנכ"ל המשרד. פילבר, בניגוד לקודמו בתפקיד אבי ברגר, החליט לדחות את יישום המתכונת הסיטונאית בטלפוניה וקיבל את טענת בזק כי היא לא ערוכה מבחינה הנדסית. במשך שנתיים, פילבר מסמס את הנושא, עד שבשנה שעברה החליט המשרד תחתיו לאמץ מודל אחר לפתיחת שוק הטלפוניה הקווית. המודל, שנקרא מכירה חוזרת (ריסייל), היה מקובל על בזק.

     

    ישנם כמה הבדלים מרכזיים בין ריסייל לבין רפורמת השוק הסיטונאי. המשמעותי שבהם הוא התעריף שבו חברות מתחרות קונות מבזק את השימוש בתשתית. במסגרת השוק הסיטונאי, הוחלט כי בזק תמכור קו ב־6 שקלים לחודש ועוד אגורה על כל דקת שיחה יוצאת. לעומת זאת, בריסייל בזק מציעה את הקו ב־16 שקל לחודש ועוד 1.6 אגורות על כל דקת שיחה יוצאת. לפי חברות התקשורת, עלות זו גבוהה מדי ולא מאפשרת מרווח תחרותי.

     

    בנוסף, במסגרת הריסייל ספקיות התקשורת המתחרות נדרשות להעביר לבזק מדי חודש את כל הנתונים על השימוש בתשתיותיה. בשוק הסיטונאי הספקיות המתחרות אחראיות על מסד הנתונים באופן בלעדי. בנוסף, הריסייל מונע מהמתחרות למכור שירותים נלווים כמו תא קולי ושיחות ועידה.

     

    הכישלון הקולוסלי של תוכנית הריסייל 

    הסיבה המרכזית להחלטת משרד התקשורת אתמול היא כישלון קולוסלי של מתכונת הריסייל. כמעט שנה חלפה מאז המתכונת הזאת הושקה ואפילו ספקית תקשורת אחת לא רכשה מבזק גישה לתשתיות באמצעותה. המנכ"ל החדש כהן מאמין שרפורמת השוק הסיטונאי טובה לצרכן והיא הפתרון הנכון. כהן קידם את הרפורמה למרות התנגדות מצד חלק מהדרג המקצועי, בהם סמנכ"ל הכלכלה עופר רז־דרור, שתמך בהמשך מתכונת הריסייל עם הפחתת תעריפים משמעותית לספקי התקשורת.

     

    מי שיכולות להרוויח מאוד מההחלטה הן החברות סלקום ופרטנר, שבמשך שנים נלחמו נגד החלטת הרגולטור לא ליישם את הרפורמה.

     

    לפי ההערכות בשוק, בזק לא תוותר ותנסה לסכל ולעכב את יישום הרפורמה ככל שניתן. עם זאת, יש לבזק גם מה להרוויח מהמצב החדש. לצד ההכנסות מהמתחרות שיקנו ממנה את השימוש בתשתית, החברה גם תחסוך בעלויות שיווק ומכירה, כפי שהיא עושה מהפעילות הסיטונאיות בתשתית האינטרנט.

     

    בנוסף, השימוש בטלפוניה הקווית נמצא כאמור במגמת ירידה מובהקת, כך שספקיות התקשורת שייכנסו כעת לתחום צפויות למכור פחות קווים והשימוש באותם קווים יהיה נמוך יחסית.

     

    משרד התקשורת צפוי לצאת בימים הקרובים בשימוע לבחינת תעריפי בזק. המשרד מפקח על תעריפי בזק ואף הודיע לפני כשבועיים על הפחתת תעריפי דקות השיחה היוצאות בשיעור של 12%. עם החלת רפורמת השוק הסיטונאי, הפיקוח על התעריפים הקמעונאיים של בזק יהפוך לחסר משמעות וייתכן כי השימוע יכלול מנגנון לביטול הפיקוח.

     

    משרד התקשורת פרסם בחודש שעבר נתונים על נתח השוק של בזק בתחום הטלפוניה, בחלוקה למגזר הפרטי ולמגזר העסקי. מהנתונים עולה כי מיוני 2016 ועד דצמבר 2017 אחיזתה של בזק בשוק הפרטי כמעט לא השתנתה. ביוני 2016 היא החזיקה ב־70.4% מהשוק הפרטי, בעוד בדצמבר 2017 החזיקה ב־70.6%. במגזר העסקי המצב דומה. ביוני 2016 נתח השוק של בזק הסתכם ב־72.5%, לעומת 77.1% בדצמבר 2017.

     

    דחיית יישום הרפורמה היא אחת ההטבות הגדולות שבזק קיבלה ממשרד התקשורת, שחלקן נחקרות במסגרת תיק 4000, הידוע כפרשת בזק־אלוביץ'. לפי החשד, בכירים בבזק, בחברות־הבנות שלה ובמשרד התקשורת קיבלו שוחד ועברו שורה של עבירות שונות. הפרשה כוללת שלוש תתי־פרשות, כשהמרכזית בהן היא חשד לקידום האינטרסים העסקיים של בזק במשרד התקשורת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים