שתף קטע נבחר

מצלמים במסיבות סיום? כדאי שתפסיקו

ההורים מגיעים למסיבות סיום בגן, בבית ספר ובחוגים, ולא נהנים מהרגע כי עסוקים כל הזמן בצילום הכוכבים הצעירים. איך זה משפיע על הילדים ולמה כדאי לכם פעם אחת לנסות לעזוב את הטלפון והמצלמה בצד?

האם עצרתם לחשוב כמה ולמה לצלם במסיבה הקרובה של ילדכם? רגע לפני מסיבות הסיום אני מבקשת לשקול את השימוש במצלמה, במיוחד זו של הטלפון. לילדים שלי אין המון תמונות ממסיבות אבל יש להם המון זיכרונות רלוונטיים ממסיבות. אני אם עצמאית לשלושה ילדים, כך כאשר אני משתתפת באחת מהמסיבות שלהם אני נאלצת לבחור כל פעם מחדש אם לצלם או להסתכל ולחוות.

 

כאשר אני מצלמת, יש מצלמה, כלומר מכשיר שהוא אמצעי שמפריד ביני ובין הילד שלי. הצילום ממסך את היכולת שלי להרגיש, לשמור על קשר עין ולהיות שותפה אמיתית למופע של הילד. תופעה זו נפוצה מאוד לא רק בגני הילדים ובבתי הספר, אלא כמעט בכל אירוע. האחרון שבעקבותיו נכתב הטור היה דווקא הופעת רוק בה נכחתי, במהלכה רוב האנשים צפו בה מעבר לעדשת מצלמת הטלפון. אחד מהם אפילו התנגש בי בזמן שניסה לתפוס את הפריים הכי טוב.

 

מסיבה (צילום: shutterstock)
המצלמה מפרידה ביניכם לבין הילדים(צילום: shutterstock)

רגעים הופכים למשמעותיים בעקבות הפירוש שאנחנו נותנים להם. מחקרים מוכיחים כי זיכרון ילדות שנחווה כטוב הוא זה שבו היינו מחוברים לרגש שלנו ויכולים לשאת את הפרטים והתחושות שעלו בו. זיכרון מסוג זה יגרום לנו לזכור יותר פרטים בו. תמונות רבות מזיכרון כזה עלולות לשבש את מה שהחוויה הייתה עבורנו משום ריבוי הפרטים בה.

 

לצערי אני נתקלת במהלך הטיפולים בקליניקה בילדים רבים שמבקשים שאצלם אותם ואשתף את ההורים. כבר מגיל צעיר התרגלו שחוויה קיימת רק באישור האחר, כאשר האושר שלי או המשמעות שלי תלויים באחר, לעולם לא אוכל להיות מספיק מסופק מעצמי ומתוצריי.

 

קראו עוד:

שרון אילון: "אני מתפקדת מעולה במצבי לחץ"

7 ספרים שילמדו את ילדיכם על כסף

כשהילד "תופס" אתכם בזמן אקט מיני

 

מה בעצם הילד שלי מצפה ממני במסיבה שלו?

שאראה אותו פועל בגן, שאתמוך בו אם יהיה לו קשה, שאקבל אותו באיזה יכולת שבו יהיה באותו היום (ברמות השתתפות שונות), שאהיה נוכחת כדי שירגיש שאינו לבד.

 

כאשר אני מביטה על ילדי במסיבה, אני מקבלת הרבה אינפורמציה עליו: אוכל לאמוד את כישוריו החברתיים (עם מי הוא משחק, למי הוא נותן יד, מי עוזר לו וכו') ואת החוסן הנפשי שלו (למשל יכולת עמידה בהצלחה או תסכול). אוכל לראות את יכולת ההתארגנות שלו (האם זכר לשלוף את האביזר למסיבה מתחת לכיסא בלי שיזכירו לו למשל) ועוד. בין היתר זו הזדמנות ללמוד מה מידת הצורך שלו בי - האם הוא מביט עליי או לא, וכן הלאה.

 

בנוסף, בעת השימוש במצלמת הטלפון יש סיכוי שיקפצו הודעות או תתקבל שיחה ואז - מה מידת הקשב שלכם באותו הרגע? נאמר שסיננתם את השיחה, האם תהיו במתח לאחריה ובצפייה לסיום המסיבה על מנת לשוב אל המתקשר? אם יש מצלמה נפרדת - זה זמן מעולה להוציא אותה ואת הטלפון להפקיד למנוחה בצד.

 

מסיבה (צילום: shutterstock)
מה מידת הקשב שלכם כשאתם עם הטלפון?(צילום: shutterstock)

הצגתי עד כה יתרונות רבים בשחרור השימוש ממצלמה במסיבות אך כמו בכל סיטואציה, לבחירה זו יש גם חסרונות: אם לא תצלמו יהיה קשה יותר לשתף אחרים, לא יהיה תיעוד ואולי אפילו המצלמה שימשה הגנה מפני מבטי הורים אחרים בזמן המסיבה.

 

מה עושים? אילולא בחרתם בצלם או הורה תורן לצילומים, אני מציעה שתצלמו כמה תמונות נבחרות ללא הצמדות למצלמה. אם הילדים מעל גיל ארבע ניתן גם להתייעץ איתם קודם ולשאול מה היה חשוב להם שתצלמו עבורם.

 

הימנעו מלביים את ילדכם בזמן הצילום ולומר לו כיצד עליו לעמוד או ליד מי, משמעות תמונה כזו היא אי-קבלת הילד כמו שהוא וכן היא מהווה סכנה לילד שיפתח לעצמו "עצמי כוזב" (מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט), כלומר זכות להראות ולהיות "שווה ובעל ערך" רק כאשר אני יפה, מדויק ונקי, והדימוי העצמי שלי יהיה תלוי בתגובות הסביבה.

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

ובקשה אחרונה לתשומת לב: בחרתם לצלם? שתפו את הילד שלכם בתום המסיבה בתמונות, הקשיבו לסיפורים שלו אודות מה שיש בתמונה וקבלו אותם כאמת מוחלטת, גם אם החוויה שלכם הייתה שונה. במידה והייתה שונה, שתפו אך אל תבטלו את שלו.

 

יכולות להתקיים חוויות שונות מאותה סיטואציה במקביל, כך זה בכל תחומי החיים בעצם. כמו כן, ניתן להדפיס תמונה אחת ולתלות על המקרר על מנת להמשיך ולעבד את החוויה, לשוחח אותה ובעצם להעניק לה משמעות חדשה.

 

אל תמהרו לשתף ברשת החברתית, לא רק משום הסכנות האובייקטיביות בהצגת תמונות ילדיכם, אלא גם משום שמדובר על זכותו של ילדכם לשותפים לחוויה שלו. אם מדובר בילד בוגר או מתבגר, שאלו אותו לרשותו להעלות את התמונות. במידה ויסכים בדקו איתו אלו מהתמונות הוא מעדיף שיעלו לרשת. שיתוף מסוג זה ילמד את ילדכם הבוגר שאתם מכבדים את המרחב שלו כשאפשר ומתאים, וניתן לשלוט על הסיטואציה.

 

הכותבת היא מטפלת באמצעות מוסיקה (MA), מומחית בהתפתחות ילדים (B.ED חינוך מיוחד) ומנהלת קבוצת יעוץ חינמית להורים ברשת "התפתחות רגשית מילדות ועד בגרות" 

 

מרגישים צורך להעלות תמונות של הילדים לרשת? "בייבי טוק" בניסיון להבין את המשמעות:

 

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
להסתכל ולחוות
צילום: shutterstock
מומלצים