ג. יפית: "כבר 20 שנה שאני לא יודעת כמה אני שוקלת"
אשת העסקים ג. יפית אוכלת במידתיות, בלי חלב וגלוטן, ומשלבת הליכות ארוכות עם שיעורי פילאטיס. המומחים ממליצים לה להיגמל מטרנדים תזונתיים מופרכים, להוסיף לצעידות שלה גם אימוני כוח, ולאזן בתבונה ותשומת לב בין הטיפולים הקוסמטיים השונים שהיא מחבבת
מי אני:
"פרסומאית ואשת עסקים. בעלת רשת סטימצקי, משרד ליחסי ציבור וקידום מכירות, חברת פרסום ופרויקטים בתחום הנדל"ן. נשיאת אגודת הידידים של אקים, יו"ר מעגל הידידות של מד"א. גרה בתל־אביב. לא מעוניינת להסגיר את הגיל, לא יודעת כמה אני שוקלת כבר 20 שנה, אני מידה 38 והשמלה שלי במידה סמול. לא יודעת מה הגובה שלי, אני בגובה מצוין, בעלי מטורף עליי".
יום העבודה שלי:
"אני מתעוררת בסביבות שמונה, שותה קפה, מתעניינת בניוז, מתחילה לעבוד על מיילים ושומעת חדשות בו־זמנית. עובר זמן בין הרגע שאני פוקחת עיניים לרגע שאני באמת מתעוררת, ואז יוצאת לריצה או הליכה. אין לי סדר יום קבוע, כל יום קורה משהו אחר. יש לי הרבה עסקים ואני נוכחת בכולם, עוברת מאחד לשני, מקיימת פגישות, מקדמת מיזמים חדשים. יום בשבוע אני בסטימצקי, יש ימים שאני במשרדי הפרסום, יש לנו תחומים של טלוויזיה ועיתונות, משרד תדמית, חברת תקשורת לילדים ונוער, קידום מכירות ועוד."אני הולכת לישון מאוחר, בין אחת לשתיים וחצי בלילה, כל ערב יש אירועים עם החברים או התחייבויות שקשורות לעבודה, לפעמים יש שלושה אירועים בערב. בשבוע שעבר, למשל, העברתי הרצאה באוניברסיטת תל־אביב, משם נסעתי לחתונה בקיסריה והייתי מוזמנת לאירוע נוסף, שלצערי לא הספקתי להגיע אליו.
"אני מאוד אוהבת להיות בבית. סופי השבוע מוקדשים למשפחה, עד כדי כך שאפילו במוצ"ש אנחנו משתדלים לא לצאת. אני לא נוסעת בשבת, גם כשאני נוסעת בעולם, לא מדליקה אש כמעט מאז ומתמיד".
תמיד הייתי שמנמונת ומאז אני עושה טסטים עם עצמי(צילום: רמי זרנגר)
התזונה שלי:
"תמיד הייתי ילדה שמנמונת, וגדלתי עם משפטים כמו: 'מי שבריא זה מי שיש עליו בשר', 'תאכלי עגבניות אז יהיה לך דם', 'תאכלי תפוח אז יהיה לך ברזל'. מילאתי את ההוראות בקפדנות, אבל בגיל 16 הבנתי שאני רוצה ללמוד את המנגנון של מזון, ספורט ונראות. אני מודה שהבריאות לא עניינה אותי, אלא המראה החיצוני. התחלתי לאגור מידע על קלוריות, מטאבוליזם, איך המזון נשרף, ומאז ועד היום אני לומדת את התחום. בסך הקלוריות שהייתי אוכלת וכמות האנרגיה שאני מוציאה הייתי צריכה להיות הולוגרמה."כל השנים אני עושה טסטים עם עצמי לראות מה לא טוב לי. בעלי קרא מחקר שקפה עם חלב שהיה כמעט התזונה היחידה שלי מעכב ירידה במשקל אצל אנשים מסוימים, ומאז אני לא שותה עם חלב, אלא נמס מגורען איכותי עם מים בלבד. משתדלת לא לאכול גלוטן כי שמתי לב שזה שם לי סייגים, נותן לי תירוץ טוב שמרחיק אותי מעוגות. אני לא מרגישה מסכנה, כי לא חסר מה לאכול. למדתי את הגוף שלי. אני לא רוצה להיות סקיני, אלא לשמור על מה שיש.
"לפני ההליכה אני לא אוכלת כלום, כשאני חוזרת אני מכינה סלט ירקות גדול מאוד, שכולל חסה, מלפפון, עגבנייה, פלפל, מעט מאוד שמן זית. אוכלת כמה קרקרים ללא גלוטן, עם גבינת סויה. אני לא אוכלת דברי חלב, במהלך היום אוכלת ארוחת צהריים קלילה שמזמינים למשרד או במסעדה – חזה עוף, קינואה, סלט חסה, לדוגמה. בין לבין תמרים עם אגוזים, שעשירים בקלוריות ועתירים באנרגיה.
אני גם מאוד אוהבת פירות קיציים כמו אבטיח. בערב אוכלת עם בעלי דג וסלט, או משהו קל אחר. כשאנחנו מוזמנים לאירועים אני משתדלת לא לגעת בכלום, אבל אם אני רעבה ויש אוכל כשר ובריא, אני אכין לעצמי צלחת. בעבר הייתה לנו חבורה חובבת יין, אבל גיליתי שיין גורם לי להיות עייפה ולא מרוכזת, אז הפסקתי לגמרי לשתות יין, מלבד בקידוש".
כושר:
"זה שהייתי שמנמונת זו מתנה, כי בזכות זה הכרתי את הספורט ואני שנים פעילה. זה התחיל בשביל הפיגורה והיום זה בפירוש בשביל הראש. הספורט מאוד עוזר לי להתרכז, לנתח דברים, מתקיים בו סוג של חיבור והתנתקות בו־זמנית. אני משלבת בין ריצה להליכה של 10־15 ק"מ ביום, בפארק או בים. לא המהירות חשובה לי, אלא המרחקים. היופי של הפארק מדהים וזה תענוג לפתוח בוקר בהליכה עם עצמי, חושבת, שומעת דברים, עונה למיילים. שעתיים זה הרבה זמן, אני מנצלת את הספורט לעבודה משרדית, אבל מחוץ למשרד."אני לא עושה תרגילי כוח בגלל הגב, לפעמים עושה שיעורי פילאטיס עם דליה מנטבר ונורא כיף לי, אבל אני משתעממת בסוג הספורט הזה ומתרחקת מכל מה שמכאיב לי. הסוד זה לעסוק במשהו שעושה לך טוב ולא לסבול. הזמן שלי מוגבל, אז מעדיפה לעשות את מה שאני נהנית ממנו".
טיפוח:
"אני עובדת בזה. היו שנים שהיה לי הרבה זמן פנוי לכושר, לספא, להרזיה, לשעווה, עד שחבר פרסומאי צחק ממני והציע שאפתח את החברה לטיפוח יפית. אני בעד כל מה שהוא לא חודרני וכל מה שירחיק ממני את סכין הניתוחים שיום אחד תגיע. בלילה אני טובלת באמבטיית קצף, מנקה פנים במלח גרגירים מיוחד ומיד אחרי זה מזינה את העור בוויטמינים וסרום מאוד אפקטיביים. כשאני יוצאת מהאמבטיה אני מורחת קרם הזנה לפנים וקרם גוף."השיער שלי מתולתל באופן טבעי ואני אוהבת את זה, אבל מבקרת במספרה אחת לשבוע. אני בלי תוספות שיער, בלי ג'ל בציפורניים, עושה מניקור כל שבוע ומעדיפה לקים בהירים ואיפור מינימליסטי. אני מתחזקת את הפנים והגוף באופן קבוע, עושה טיפולי פנים, כוסות רוח, הזרקות. מתמסרת לתהליך".
לנפש:
"אני קוראת כפייתית ומאוד אוהבת את חוויית הקריאה. הדמיון שלי מאוד מפותח וכשאני נשאבת לסיפור אני גם המלהקת, גם הבמאית, גם המאפרת, גם בונה את הדמויות, לכן קשה לי לראות סרטים אחרי שקראתי את הספר."אני מאוד אוהבת לארח חברים בסופי שבוע, ההליכות מחברות אותי לעצמי, ואני משתדלת להתעדכן בדברים שלא קשורים לעולמות שלי. אני לא טיפוס ותרן, אבל אני נורא רגישה, לוקחת ללב, לא יכולה לאכול כלום כשקורה משהו לא טוב סביבי. אני לא קונטרול פריק, אבל יש מצבים שבהם הפחד משתק אותי, למשל כשמישהו יקר לי עובר תקופה קשה. במצב כזה אני מתנתקת והולכת הביתה.
"אני מאוד נותנת, מאוד נאמנה, ועם השנים למדתי והבנתי שלא כולם כמוני ולא צריכים להיות כמוני. אני צודקת בשביל עצמי ואם אני לא יכולה לקבל את זה שאחרים מתנהגים אחרת ממה שאני מצפה, זו בעיה שלי, לא שלהם. אני הרבה פחות מתאכזבת מבעבר, כי אני יכולה להחליט אם להישאר לצד אנשים כאלה או ללכת. אני מודה כל יום על מה שיש, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה, שום דבר לא מובן מאליו, אנחנו חיים בארץ שהשמש זורחת, המים זורמים, החשמל דולק, בסך הכל מאוד טוב פה. צריך לזכור להגיד תודה".
שורה תחתונה:
"אני מתפללת שאלוהים ישמור על מה שיש".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"ג. יפית אוכלת מה שעושה לה טוב ולא נשקלת. התפריט היומי שלה מזין, מכיל מזון טרי, מגוון, היא לא צורכת קלוריות ריקות. מנגד, נראה שגם עליה לא פסחו הטרנדים התזונתיים כמו הורדת חלב ומוצריו ומזון נטול גלוטן. קפה עם חלב אינו מעכב ירידה במשקל. גלוטן הינו חלבון חיטה אשר אנשים שסובלים ממחלת הצליאק אינם יכולים לעכל אותו. עבור שאר האוכלוסייה לא נמצא במחקרים שיש קשר בין תזונה נטולת גלוטן ובריאות או ירידה במשקל".
יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה להסמכת מדריכי כושר בהולמס פלייס:
"יפית צועדת כשעתיים על בסיס יומיומי ומדובר בפעילות אירובית נפלאה עם יתרונות בריאותיים, נפשיים וקוגניטיביים. עם זאת, היא נמנעת מתרגילי כוח בגלל הגב. ידוע כי תנועה ופעילות גופנית, כולל הליכה, מסייעות להתמודד עם כאבי גב ועוזרות להיפטר מהם. אימוני כוח יכולים להיות גורם שעוזר לנו להיפטר מכאבי גב ואם ליפית יש ניסיון הפוך כדאי לתת לעניין צ'אנס נוסף, אולי אפילו תחת מאמן כושר שהוא גם פיזיותרפיסט.
"אימוני כוח הם מרכיב סופר חשוב אצל אנשים ואצל נשים במיוחד – הם מסייעים לשמירה על הרכב גוף, על מסת העצם, משפיעים על מטבוליזם ומשק הסוכר בגוף (מומלצים מאוד לבקרת סוכר אצל חולי סוכרת) ועוד. אני ממליץ להמשיך לצעוד ולתת הזדמנות נוספת לאימוני כוח פעמיים בשבוע".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"יפית מטפחת את עורה ביעילות ומסירות. יש לי מספר הערות, שיהפכו את הכמעט טוב מאוד לטוב מאוד: יפית שוטפת בכל ערב את הפנים עם מלח גרגירים, אך אני ממליצה שתעשה זאת פעמיים בשבוע בלבד ובשאר הימים תשטוף את הפנים עם סבון פנים עדין. הגרגירים גורמים לפציעות מיקרוסקופיות של העור וזה לא מומלץ ולא נחוץ על בסיס יום יומי. יפית מקפידה על הזנה טובה של העור עם קרמים וסרומים, חשוב ביותר למרוח קרם הגנה כל בוקר ופעמיים בשבוע בלילה קרם המכיל נגזרת פעילה של ויטמין A.
"לגבי טיפולי אנטיאייג'ינג מעכבי ניתוח: אני כמובן בעד, אבל קריטי לשמור על המינון בין כל הטיפולים לשם קבלת מראה הרמוני וטבעי. הטכנולוגיות כיום מתקדמות בקצב מסחרר וניתן לקבל (במרפאות פלסטיקה ועור המתמחות בכך) שלל טיפולים מתוחכמים אשר בעזרתם ניתן למתוח עור רפוי, להדק קו לסת וצוואר ואפילו לפתוח את העפעפיים, וכל זאת ללא סכין".
צביה חי־אל – מנחה, מאמנת ומנהלת מרכז מעגלים:
"יפית היא אשת חיל. אישה חזקה, עוצמתית, יודעת מה היא רוצה והולכת כל הדרך כדי להשיג זאת. היא מלאת אנרגיות של עשיה והתפתחות, יש לה פרופורציות מצוינות לחיים, כאלה שנולדו מתוך ניסיון חיים משמעותי ועשיר. נראה שבמהלך השנים והחוויות שבדרך היא אספה תובנות חשובות על חברות, בריאות, משמעות והישגיות, שמעצבות היום את מי שהיא ואת בחירות חייה. יש בה איזו תבונה תהליכית, כזו שמבינה שהחיים מלאים בשינויים ובתפניות, ומכל דבר אפשר רק ללמוד ולשפר.
"יפית בוחרת להיות אדם משמעותי בעולם הזה, היא מלאת מחויבויות ואירועים ועיסוקים ומה שיפה זה שהיא מקבלת באהבה את כל מה שבא, גם אם זו עבודה קשה. ברור ששלושה אירועים בערב אחד זה מאתגר, בטח ובטח אם זה דבר שכיח בחייך. איכשהו נראה לי שמרוב שזה הפך כבר לדרך חיים, יפית התרגלה לאינטנסיביות והיא אפילו נהנית ממנה. כנראה שחלק מהסוד בחיים זה לדעת איך ליהנות מכל מה שאתה עושה גם כשזה לא ממש מאוזן בעומס. הקריאה והמשפחה שלה הם שני עוגנים חשובים בחייה וטוב שתמשיך לטפח אותם.
"יפה לראות את ההערכה שלה לדברים הפשוטים, משפחה, בריאות, והיכולת לקום בבוקר לשגרה מבורכת. אלוהי הדברים הקטנים".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
