שתף קטע נבחר

עימות בקבינט: איזנקוט בעד הקלות לעזה, ליברמן התנגד

השרים התכנסו על רקע ההסלמה והחרפת המשבר ההומניטרי ברצועה. הרמטכ"ל המליץ על סיוע מיידי בלי להתנותו בהתקדמות בסוגיית הגופות והשבויים, אבל השר הדגיש שהעמדה אינה על דעתו. ליברמן: "מתואם עם הרמטכ"ל ואין פערים"

 

הרמטכ"ל איזנקוט והשר ליברמן  (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון) (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
הרמטכ"ל איזנקוט והשר ליברמן (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתכנס היום (א') בבונקר התת-קרקעי באזור ירושלים נחשף הפער בעמדות הצבא ושר הביטחון, אביגדור ליברמן, בסוגיית ההקלות לרצועת עזה. ליברמן התנגד והדגיש שעמדת הצבא לא מקובלת עליו. הוא התנגד גם לחלק מהפרויקטים שהוצגו על ידי מערכת הביטחון. גורמים שנכחו בדיון הגדירו את הפער בין השר לבין הצבא "מביך". מלשכת שר הביטחון נמסר כי "הטענות המועלות אינן נכונות. שר הביטחון והרמטכ"ל מתואמים בעמדתם ואין פערים ביניהם". 

 

לדיון שעסק במשבר ההומניטרי ברצועת עזה, על רקע המתיחות וההסלמה של החודשיים האחרונים. שרים שציפו לדיון אסטרטגי לגיבוש מדיניות מול הרצועה התבדו, והמפגש התמקד רק בצעדים הומניטריים מאולתרים לטווח הקצר - שחלקם כבר אושרו בעבר - בתחומי מים, חשמל, בריאות ותעסוקה. הצעדים הללו לא הותנו בהחזרת גופות החיילים והשבויים ולא נדון כל פתרון אסטרטגי לבעיות היסוד של עזה. בסופו של דבר התפזר הקבינט מבלי לקבל החלטות.

 

עמדת הרמטכ"ל ומערכת הבטחון שהוצגה בקבינט עסקה בפתרונות לצרכים ההומניטאריים הדחופים – מים, חשמל, בריאות, מזון וטיפול בביוב – שמספקים חיים ולטענתם לא נכון להתנות אותם בנושא השבת החיילים והאזרחים. בנוגע לתהליכים ארוכי הטווח – חקלאים, עובדים, איים ופתיחת מעברים - עמדת מערכת הבטחון היא שיש להתנות אותם בהשבת החיילים והאזרחים. הרמטכ"ל איזנקוט אמר בקבינט כמה פעמים שחוץ מהצעדים המיידים למניעת החמרת המצב האזרחי - לא צריך לעשות כלום בכל מה שנוגע לצעדים לטווח בינוני וארוך - עד השבת הבנים.

 

 

ליברמן התייחס מוקדם יותר בריאיון לאולפן ynet למצוקה ההומניטרית ברצועת עזה: "קודם כל צריך להבין למה המציאות האזרחית בעזה כל כך קשה, ויש לזה שלוש סיבות: קודם כל אבו מאזן, שרק בשבוע שעבר העביר חצי משכורת של חודש אפריל, אני לא מדבר על מאי, וזה תוך כדי הרמדאן, החג החשוב למוסלמים. הסיבה השנייה – חמאס לא מוכן להסב אף דולר מתקציב המנהרות והרקטות שלו לטובת תושבי עזה. 260 מיליון דולר השקיע חמאס בשנת 2017 במנהור, בייצור טילים, ולא מוכן לתת אפילו דולר אחד לטובת מערכת הבריאות או תשתיות מים וחשמל. והסיבה השלישית, העיקרית והחשובה: אם הפלסטינים רוצים מחווה הומניטרית, גם אנחנו חייבים מחווה הומניטרית".

  

ללא החזרת גופות החיילים ומנגיסטו לא יהיו הקלות על תושבי רצועת עזה? 

"קודם כל לא מגיע להם. אנחנו צריכים להגדיר מהן המטרות שלנו, כמו שחמאס הגדיר מה המטרה שלו בכל עימות שהוא יצר. חמאס לא מחפש לא את שיפור המציאות האזרחית, לא פיתוח כלכלה, לא פיתוח תשתיות. חמאס רוצה הסרת מצור, הוא צריך הסרת מצור לא לפיתוח הכלכלה אלא להברחת נשק, להברחת ידע, הברחת כל מיני שליחים מאיראן ומחיזבאללה".

 

לפני כינוס ישיבת הקבינט הודיע שר המודיעין ישראל כץ כי בשל חילוקי דעות מהותיים בינו לבין השר ליברמן, והעובדה שלא נוצרה תשתית ראויה לדיון ב"תוכנית האי-פרדות מעזה" שיזם ועוסקת בהקמת אי מלאכותי מול חופי הרצועה, הוא ביקש להסיר את הנושא מסדר היום. "מדינת ישראל נקלעה בעזה למצב בלתי סביר", אמר השר כץ. "מצד אחד עוסקים בהצעות לסיוע אזרחי בטווח הקצר בשל המשבר ההומניטרי במקום להפעיל לחץ משמעותי מעשי להשבת גופות חללי צה"ל והשבויים, ומצד שני נמנעים מהחלטות על פתרונות אסטרטגיים נכונים לטווח הארוך".

 

 

שר החינוך נפתלי בנט אמר: "בימים האחרונים מדברים הרבה על צעדים הומניטריים כלפי רצועת עזה. צריך לזכור שיש בנים שלנו, גם גופות חיילים וגם אזרחי ישראל, שנמצאים בידי חמאס בעזה, ולכן הנוסחה שאותה אני אקדם היא: הומניטארי תמורת הומניטארי, ובלי ארוחות חינם. בצד בשני יש אויב אכזר שמחכה לסימני תמימות ומתנות חינם מהצד שלנו. אנחנו לא צריכים לתת מתנות בחינם".

 

קצין בכיר בפיקוד הדרום הציג לפני כשבוע בשיחה עם כתבים את עמדת הפיקוד שלפיה יש לקחת בחשבון ובחיוב הסדרה עם חמאס, בשל מצבו האסטרטגי הגרוע של הארגון, בידודו המדיני והמצוקה הגוברת של אזרחי הרצועה המשוועים לשיפור כלכלי. הקצין הזהיר שהיציבות הביטחונית ברצועה נסדקת לא בגלל שההרתעה אינה חזקה, והשתמש באותה רטוריקה של שר הביטחון ליברמן מתחילת כהונתו בכל הנוגע למדיניות הישראלית ביהודה ושומרון: מקלות וגזרים.

 

"אפשר לתת גם גזרים קטנים", אמר. "אפשר להיות מובלים ולהתגלגל במדרון ואפשר להגיב ולהיכנס להסדרה קטנה או גדולה. ניתן להמשיך לנהל אירועים טקטיים בגבול אבל בעזה המרווחים בין תקריות טקטיות לאירועים אסטרטגיים הם קטנים. צריך להכניס מייצבים לרצועה".

 

הקצין הבהיר שצה"ל מוכן כיום למלחמה ברצועת עזה, ורק לאחרונה אושרו התכניות האופרטיביות העדכניות לאוגדות המיועדות לתמרן ברצועה, אם וכאשר". מאז הצהרות אלה החריף ליברמן את הטון הנגדי שתוקף גישה זו.

 

בינתיים, עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נשמע בסוגיה. לא מן הנמנע שעמדתו של נתניהו, ששומע היטב את איתותי האזהרה של הצבא בחדרי חדרים, קרוב יותר בדעותיו לצה"ל מאשר לשר הביטחון.

 

ליברמן מצידו מתעקש לנתק בין המצב הכלכלי-אזרחי ברצועה לבין ההשלכות הביטחוניות ממנו. כך או כך, ערוצי הקשר של ישראל עם חמאס, בעיקר דרך קהיר, נשמרים פתוחים כל העת, והמאמץ הישראלי הוא לשלב לפחות את השבת גופות של החללים, אורון שאול והדר גולדין ז"ל, בכל הסדרה שהיא.

 

בשטח עצמו נראה שישראל נותנת מרחב נשימה לחמאס ונמנעת בשבוע האחרון באופן חריג מתקיפות ברצועה בתגובה לתקריות השלכות מטעני חבלה ורימוני רסס בעימותי הגדר ושיגור עפיפוני ובלוני חבלה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
השר ליברמן והרמטכ"ל איזנקוט
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
מומלצים