זלזול מסוכן: מנהל העבודות התעלם מההתרעות - והמנוף פגע בבניין מגורים. צפו

נמשכת ההפקרות בבטיחות בענף הבניין בכלל ובהפעלת מנופים בפרט, תוך סיכון חייהם של העובדים והאזרחים שבקרבת העבודות. תושבים בראשון לציון חוששים לחייהם, לאחר שמנוף שהעמידה לאחרונה חברת דניה סיבוס באתר בנייה בסמוך אליהם פגע בבניין שבו הם מתגוררים.

מדובר בפרויקט שבונה דניה סיבוס בשכונת נחלת יהודה. הפרויקט נבנה בסמוך לבניין מגורים עם 104 דירות, המאכלסות כ-400 דיירים, כמחציתם ילדים. לפני כשבוע וחצי פגע המנוף בבניין, לחרדתם של הדיירים. אבל מתברר כי את התאונה, שרק במזל הסתיימה ללא נפגעים, היה אפשר למנוע.  

נופר יודב, המתגוררת בבניין שנפגע, סיפרה לאולפן ynet כי כבר בעת עבודות ההקמה של המנוף התריעה בפני מנהל העבודות כי הוא קרוב מדי ועלול לפגוע בבניין. הדבר אף תועד בהתכתבות בינה לבין מנהל העבודות, שביטל את חששותיה ואמר כי הדבר אינו יכול לקרות - אבל כבר למחרת פגע המנוף בבניין.

אם לא בכך, בבדיקה מול עיריית ראשון לציון נמסר ל-ynet, כי העגורן הוקם במיקום שלא אושר על ידי מינהל ההנדסה בעירייה, שהוציא בעקבות זאת לחברה צו הפסקת עבודות. עם זאת, השבוע חודשו העבודות באתר באישור העירייה, לאחר שהחברה הגישה בקשה לשינויים במסגרתה קוצרה זרוע העגורן.  

בחברה הודו באחריות לתקלה, שנבעה לדבריהם מתכנון לא נכון של מיקום המנוף, והסירו אותו כבר באותו היום. נציגי החברה גם נפגשו עם נציגי הדיירים של הבניין השכן והבטיחו להסדיר את הבעיה, אבל השבוע התחדשו העבודות באתר, כשלדברי נופר, המנוף הוקם מחדש ממש באותו המקום.

"הדיירים נמצאים בסכנה יומיומית לפגיעה בגופם", היא מספרת. "את העמסת החלקים למנוף הם כמובן עושים מעל הכניסה לבניין שלנו".

נזכיר כי דניה סיבוס, שבשליטת אפריקה ישראל, היא חברת הביצוע המובילה במספר צווי הבטיחות שהושתו עליה בשל ליקויי בטיחות בשנים האחרונות. כך לפי רשימת צווי הבטיחות שהוטלו על קבלנים במהלך השנים 2016-2012, שפורסמה לאחרונה על ידי משרד העבודה והרווחה.

מחברת דניה סיבוס נמסר בתגובה: "לפני מספר ימים הקימה החברה מנוף באתר בנייה ברחוב שדרות היובל בראשון לציון. בטרם החל המנוף לעבוד ובטרם עבר טסט, התגלתה תקלה ומשכך פורק המנוף על ידי החברה באופן מידי והחברה פעלה על מנת לוודא כי לא נגרמו נזקים כתוצאה מכך, לרבות לבניין הסמוך.

"החברה פנתה לעירייה והגישה תוכניות לצורך הנפת המנוף מחדש. עם קבלת כל האישורים הנדרשים על פי חוק, הוקם המנוף כנדרש. דניה סיבוס מצרה על חוסר הנעימות, אולם מכל מקום פעלה במקצועית ובאחריות הנדרשת, באופן מידי ומבלי שנגרם כל נזק. מבלי לגרוע מכך, החברה הפיקה את הלקחים הנדרשים על מנת שמקרים מעין אלו לא ישנו בעתיד".

ממשרד העובדה והרווחה נמסר: "יש לפנות למהנדס העיר הכפוף לרגולציה של מינהל התכנון במשרד האוצר. הוא קובע את מיקום העגורן בהיתר הבנייה".

מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "מהנדס העיר הוציא צו הפסקת עבודה על רקע העובדה שפעלה בניגוד לתוכנית התארגנות מאושרת. בעקבות זאת פעלה החברה לתיקון תוכנית ההתארגנות, קבלת האישורים המתאימים והתאמתה לצרכי הבטיחות באתר לרבות קיצור זרוע המנוף. תוכנית ההתארגנות העדכנית אושרה והעבודה באתר נמשכת כסדרה".

פועל מפעיל מנוף - בניגוד לחוק

אין זה כשל הבטיחות היחיד הקשור בהפעלת עגורנים בימים האחרונים. לידי ynet הגיעו תמונות המתעדות כיצד פועל בניין מסין מפעיל מנוף בניגוד לחוק, באתר בנייה ברחובות. המקרה אירע ביום חמישי האחרון לקראת שעות הצהריים, באתר בנייה של חברת אל הר מקבוצת ארדן ברחוב משה פריד בעיר.

(צילום: באדיבות הפורום למניעת תאונות עבודה)

דן ורשבסקי, יו"ר ועד פעולה מפעילי עגורן צריח, שלח מכתב בו התריע על המקרה בפני שורה של גורמים האמונים על הטיפול בתחום, בהם שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, שר העובדה והרווחה חיים כץ, מינהל הבטיחות במשרד העבודה ורשות האוכלוסין וההגירה.

באתרי חברת אל הר אירעו מספר תאונות קטלניות, שגבו בעבר חיי עובדים. ורשבסקי מספר לאולפן ynet כי במקרה זה, המנופאי בעל הרישיון שעבד באתר, סירב להמשיך להפעיל את המנוף לאחר שלא הצליח לתקשר עם האתת - בעל מקצוע שאמור לכוון את המנוף, אף הוא ממוצא סיני. "המפעיל לא הסכים לעבור על חוקי הבטיחות בעבודה ולחרוג מנהלי הבטיחות", נטען במכתב.

"הסיבה הייתה האתת הסיני, שאינו בקיא בתקנות הבטיחות, אינו מכיר את השפה, אינו יכול לתקשר עם המנופאי, ואינו יכול לבצע את תפקיד האתת כיאות בשטח", מוסיף ורשבסקי. "המנופאי לא הרגיש בטוח עם אתת כזה לצידו, ולא הרגיש כי ניתן לסמוך עליו בשלב זה. למרות כל הלחצים שהופעלו עליו, הוא סירב להפעיל את המנוף ללא אתת מקצועי שיכול לתקשר עימו".

(צילום: באדיבות הפורום למניעת תאונות עבודה)

לטענת ורשבסקי, לאחר שהמפעיל ירד מהמנוף, עלה במקומו ראש הצוות של קבוצת הפועלים הסינים, שאינו מחזיק ברשיון לעבוד על מנוף כחוק בישראל, והמשיך את פעולת המנוף תוך סיכון חיי הפועלים והאזרחים בסמוך. אם לא די בכך, מנהל העבודה באתר אף הזמין לדבריו בטון ליציקה, ועבודת היציקה בוצעה על ידי הפועל הסיני שהפעיל את המנוף, בניגוד לתקנות הבטיחות.

משרד העבודה: "ראש מינהל הבטיחות הינחה על פתיחת חקירה פלילית" 

עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, מסר כי "מדובר במקרה חמור ביותר ובתופעה נפוצה בענף הבנייה, שמוכרת למשרד העבודה ורשויות האכיפה. הפעלת מנוף על ידי אדם שאין לו רישיון מנופאי מתאים מנוגדת לחוק ולתקנות הבטיחות בעבודה העוסקות בהפעלת עגורני צריח. אדם המפעיל מנוף ללא רישיון, אינו מכיר את אופן תפעול המנוף ואת מגבלותיו הטכניות, ובכך גורם לסיכון חייו ושל חייהם של העובדים באתר ושל הציבור כולו".

(צילום: באדיבות הפורום למניעת תאונות עבודה)

רון ירמיהו, דובר ועד המנופאים, ציין כי "למרות כל ההבטחות מהגורמים השונים האמונים על האכיפה בתחום הבנייה אנו עדים להחרפה בתוצאות הקטלניות בשטח. בחצי השנה שחלפה מספר התאונות וההרוגים עלה משמעותית למרות כל הנסיונות להלחם בתופעה.

"יתרה מכך אנו עדים לתופעה מתגברת בה פועלים זרים לוקחים את החוק לידיהם ומפעילים כלי מסוכן מאוד ללא היתר או הסמכה ובטח ללא רשיון. אנו דורשים, הן מרשות ההגירה ומשרד העבודה לחקור את הנושא ולמצות את הדין עם האחראים למחדל המתמשך הזה, בן אם זה הפועל או הקבלן או מנהל העבודה".

עוד נזכיר, כי אין זו הפעם הראשונה שמנוף באתר בנייה מופעל על ידי עובדים שאינם מוסמכים לכך, על אף הסיכון הרב הטמון בכך. כך למשל דיווחנו לאחרונה על מקרה נוסף שבו פועל זר מסין הפעיל מנוף מסוג עגורן צריח באתר בנייה בנתניה. זאת בעוד שלפי החוק, מי שמוסמך להפעיל מנוף כזה בישראל הוא רק מי שהוסמך לכך על ידי הרשויות בישראל ומחזיק ברישיון מטעם משרד התחבורה.

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה, כי "ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה הינחה על פתיחת חקירה פלילית עם כל המעורבים באירוע וצוות משולב של מפקח וחוקר ממינהל הבטיחות הגיע לאתר החשוד והחל באיסוף ממצאים.

"בנוסף, בוצעו פעולות אכיפה במקום לרבות הוצאת 2 צווי בטיחות בנושא עבודה בגובה ובטיחות בהפעלת עגורני צריח. במקביל מינהל הבטיחות יפנה לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון כדי שיפעילו סמכותם נגד הקבלן הרשלן".

תגובת אל הר לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.