שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מאיפה יגיע המימון? תוכנית גלנט להצלת הדיור הציבורי
    התוכנית, שעלותה כ-7 מיליארד שקל בשנה, כוללת תוספת של 7,200 דירות למאגר הדיור הציבורי מדי שנה - כ-73 אלף דירות תוך עשור. התוכנית לא גובשה בשיתוף משרד האוצר ולא קיבלה את תמיכתו

    שר הבינוי והשיכון יואב גלנט הציג היום (ג') את תוכניתו 'לגור בכבוד', ל"הצלת הדיור הציבורי בישראל", במסיבת עיתונאים שנערכה בקריית הממשלה בתל אביב. התוכנית, שעלותה נאמדת בכ-7 מיליארד שקל בשנה, כוללת תוספת של 7,200 דירות למאגר הדיור הציבורי מדי שנה - כ-73 אלף דירות בעשור.

     

    התוכנית מפרטת, לראשונה, יעדים ארוכי טווח בתחום הדיור הציבורי, אבל המקור למימון שלה עדיין לא ברור, שכן היא לא גובשה בשיתוף משרד האוצר ולא קיבלה את תמיכתו.

     

    לכתבות נוספות בערוץ הנדל"ן

     

    שר הבינוי והשיכון יואב גלנט (צילום: אבי בהרי)
    שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט(צילום: אבי בהרי)
     

    בין עיקרי התוכנית: גיוס מיליארד שקל נוספים באמצעות אג"ח, עבור רכישת 800 דירות על ידי עמידר - זאת לאחר שהמשרד כבר השלים סבב גיוס אחד; הפרשה של 10% מתקבולי רשות מקרקעי ישראל לטובת רכישה של 700 דירות מדי שנה, והגדלת המלאי התכנוני שצפוי לספק 2,000 דירות בשנה.

     

    התוכנית כוללת גם יצירת תמריצי מיסוי ליזמים לבניית דיור ציבורי, באמצעות הפחתת מס שבח. לטענת גלנט, המהלך הזה צפוי לייצר 2,000 דירות נוספות מדי שנה - מהלך שצריך לעבור בחקיקה ולקבל את אישור ותמיכת האוצר.

     

    עוד כוללת התוכנית הקצאת 5% מקרקע מחיר למשתכן לדיור ציבורי, באופן שעתיד לייצר 15 אלף דירות בשנה. יש לציין כי מהלך זה הוצג כבר בעבר וטרם יצא לפועל. מנכ"ל המשרד, חגי רזניק, ציין כי הוא עומד לצאת לפועל לראשונה במכרז באור יהודה.

     

    לבסוף, התוכנית כוללת גם מהלך בשם 'משכנתא רוכשת', במסגרתו הסיוע בשכר דירה שמספקת המדינה לזכאים יהפוך לחלק מתשלום המשכנתא על הדירה, כשבתום 25 שנה היא תעבור לבעלות הדיירים. מהלך זה צפוי לספק כ-1,000 דירות בשנה, אולם בפועל דירות אלו ייצאו בסופו של דבר ממאגר הדיור הציבורי.

     

    65 אלף משפחות מתגוררות בדיור ציבורי

    גלנט ציין כי כיום מסתייעות כ-230 אלף משפחות במשרד הבינוי והשיכון, מהן 65 אלף המתגוררות בדיור הציבורי ועוד 165 אלף שמקבלות סיוע בשכר דירה בסכום של 3,000-700 שקל בחודש, בהתאם לקריטריונים שונים.

     

    עוד פירט השר כי מאז כניסתו לתפקיד, רכש משרדו 1,700 דירות למאגר הדיור הציבורי, לעומת שש בלבד שנרכשו במהלך כהונת הממשלה הקודמת. מימוש התוכנית יוביל לכך שתוך עשור 4.28% מהדירות בישראל יהיו דירות בדיור ציבורי, יחס שיציב אותה במקום מכובד בין המדינות המפותחות בעולם. זאת, בעוד שאי יישום התוכנית יוביל לירידה בשיעור הדיור הציבורי מכלל הדירות, לרמה של כ-1%.

     

    "התוכנית מהווה פריצת דרך בתחום הדיור הציבורי, אנחנו מגדילים באמצעותה ב-7,200 את מלאי הדירות. התוכנית לא תשאר על השולחן, נביא אותה לדיון בתחילת חודש יוני במסגרת יום הדיור הציבורי, כמו גם לממשלה, כדי להתוות מהלך רב שנתי", אמר השר.

     

    ז'קי לוי, סגן שר הבינוי והשיכון, ציין כי "אנחנו מעמידים פה לראשונה תוכנית לעשור. המשרד מתמודד יום יום עם בעיית הדיור, ובזמן שמדברים על מחיר למשתכן יש אוכלוסיה שלא יכולה אפילו לחלום על בית. כל מי שחושב שהתוכנית תשאר על השולחן - טועה. נביא אותה לכנסת ולממשלה. אני מוכן לצאת על זה למאבק ומודה לשר שהציג אותה באומץ. מתחיל פה תהליך, אם מישהו חולק עלינו שיביא תוכנית יותר טובה".

     

    מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, ציין כי בכוונת המשרד להרחיב את הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות נוספות ולהכניס למעגל הזכאות לדיור ציבורי קבוצות שאינן זכאיות לכך כיום, כמו נפגעי נפש או משפחות עובדות שלא גומרות את החודש. "אי מדיניות חיסלה את הדיור הציבורי בישראל ופגעה בשכבות החלשות", ציין. "באופן אישי, הייתי במקום הזה. יצאתי מהבית בצו שופט והתגלגלתי בין מערכות. התפקיד שלנו הוא לייצר מדיניות ברורה. אנחנו לא מציעים משהו אוטופי, אלא כזה שנועד לחלץ אנשים שאין להם כסף לאכול ולסגור את החודש".

     

    פתרונות דיור בר השגה למעוטי הכנסה

    בישראל עשרות אלפי דירות המהוות את מלאי הדיור הציבורי (המכונה גם מלאי 'השיכון הציבורי'). מדובר בדירות המושכרות לאוכלוסייה מבוססת פחות מבחינה סוציו-אקונומית (חברתית-כלכלית), העומדת בתנאי הזכאות שמכתיב משרד הבינוי והשיכון.

     

    הדיור הציבורי מספק פתרונות דיור לאוכלוסיות שאין ביכולתן לשכור דירה בשוק הפרטי. המדינה מבצעת בנייה, איכלוס וניהול נכסים להשכרה, במטרה לאפשר דיור בר השגה למעוטי הכנסה.

    בניין דיור ציבורי בבית שאן (צילום: עמידר) (צילום: עמידר)
    בניין דיור ציבורי בבית שאן(צילום: עמידר)

    מאחר שהזכות לדיור במדינת ישראל היא בסיסית, ישנו מאגר של דירות המושכרות במחיר מסובסד לחסרי דירה העומדים בתנאי הזכאות. הנושא נמצא באחריות משרד הבינוי והשיכון, ובמקרה של עולים חדשים באחריות המשרד לקליטת העלייה.

     

    חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, מגדיר מושגים במסגרת הזכות לדיור ציבורי, כגון מי זכאי להיחשב כדייר ממשיך בדיור הציבורי, מי נחשב כקרוב משפחה לצורך קביעת זכאות להכרה כדייר ממשיך, ואת חובותיהן של החברות לדיור ציבורי.

     

    הזכאות לשיכון במערך הדיור הציבורי נקבעת בהתאם לקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון, כאשר הדירות מופקדות בידי חברות מאכלסות.

     

    מלאי הדירות בשכירות בשיכון הציבורי מצומצם, בייחוד ביישובים במרכז הארץ, ולכן הוא מיועד בראש ובראשונה לזכאים השרויים במצוקה כלכלית ותפקודית. הזכאות ניתנת ביישוב המגורים של מבקש הסיוע והתוקף שלה הוא שנתיים, כל עוד לא הפכו הזכאים לבעלי דירה או בעלי חלק בדירה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מאיפה יגיע המימון? תוכנית גלנט להצלת הדיור הציבורי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים