שתף קטע נבחר

בלב הסהרה הגשמתי חלום

המסע הנשי למרוקו מגיע אל לב הסהרה, חוצה דיונות אדירות ומסיים בשווקים הצבעוניים של מרקש. הדס קליין מדווחת מהשטח ובין היתר גם מגשימה חלום. חלק שני

בשיתוף מאגמה

 

ארבעה ימים בתוך מסע מאגמה צ'אלנג' למרוקו ונדמה לי שאת כמות החוויות שעברתי פה יקח לי ארבע שנים לספר, אבל הבוקר אנחנו מתעוררות ליום מרגש במיוחד: היום אנחנו מגיעות לסהרה ואין ספק שזה סוג של היי לייט במסע הזה. מבחינתי, מדבר סהרה הוא מקום שרואים אותו רק בסרטים ובדיוק לשם אנחנו עושות את דרכנו.

 

לכתבה הראשונה בסדרה

מסע נשי במרוקו

 

השיירה שלנו כבר מוכרת לנו. אנחנו יודעות איזה ג'יפ נוסע אחרי מי, כבר יש לנו בדיחות משלנו בקשר וסיפורים שרק אנחנו מכירות אבל הסהרה? זה בכל זאת משהו אחר ואנחנו בהחלט דרוכות לקראת החוויה.

 

להרגיש קטנה. להרגיש מלאה.  (צילום: גלית פרז)
להרגיש קטנה. להרגיש מלאה. (צילום: גלית פרז)

כבר בפאתי הסהרה התחושה משתנה. משהו בעוצמה הגדולה של המדבר הבלתי נתפס הזה חודרת ללב ומרחבי החול והדיונות האין סופיים הולכים ומתגלים לנו, רק שעל החול הזה צריך גם לנהוג. הפעם אני נוהגת בג'יפ ונדמה לי שהג'יפ פשוט שט לבדו על הדיונות, אני רק מנווטת אותו מצד לצד. יש רגעים בהם אני לא מאמינה שאחצה את הדיונה הבאה אבל לשמחתי די מהר אני מגלה שאנחנו עושות את זה. חוצות דיונה אחרי דיונה בהדרכתה המסורה והמקצועית של עמית המדריכה שלנו כשהלב מתרחב משמחה ובתוך הג'יפ ההתרגשות בשיאה: מטפסות ויורדות מדיונה לדיונה ותוך כדי כך צוהלות בשמחה וגם כשאנחנו מגלות ששקענו אנחנו שמחות ומתרגשות כי מי יכול עלינו כשאנחנו ככה עפות על עצמנו?

 

רגע לפני שקיעה, אנחנו מספיקות לטפס על אחת הדיונות העצומות של הסהרה ולשבת יחד לרגעים קסומים מול האינסוף האדיר הזה שמולו אנחנו כל כך קטנות אבל גם כל כך מלאות.

 

הלילה אנחנו ישנות ממש בלב הסהרה. במאהל מסודר עם שטיחים ומקלחות שנבנה במיוחד בשבילנו ואני לא יודעת אם זה המדבר או המרחב או הכל ביחד אבל ארוחת הערב עם מרק החרירה והטייג'ינים המפנקים לגמרי טעימה לי.

 

עוצמה מול עוצמה (צילום)

 

זה הרגע לגלות שמעולם לא חגגתי חינה. אולי בגלל זה אני מתמסרת בשמחה לטקס שאנחנו חוגגות בלב הסהרה שבו אני הכלה (!) כולל כל הפרטים: מריחת חינה, עוגיות מתוקות וכפתנים מהודרים. לילה בסהרה ואנחנו רוקדות לצלילי המוסיקה, אנשי שבט הטוארג שמארחים אותנו במאהל מצטרפים אלינו ומנגנים סביב המדורה ואנחנו מתמסרות לשמחה. בלב הסהרה הגשמתי חלום.

 

בוקר עולה על הסהרה. רק אנחנו כאן והאור שעולה לאיטו על המדבר העצום. צבעי הדיונות משתנים במהירות עם השמש העולה ואנחנו יוצאות לדרך. או לפחות מנסות להמשיך את הדרך. כי זה אתגר לא פשוט לנהוג על הדיונות שלפנינו ואני סופרת לא מעט ניסיונות מצחיקים ושקיעות בחול המלטף. שורה תחתונה? כולנו עברנו את זה כמו גדולות.

 

איך מתארים עוצמה (צילום: גלית פרז)
איך מתארים עוצמה(צילום: גלית פרז)

לאט לאט אנחנו נפרדות מהסהרה. עוצרות לעוד ארוחת צהריים מפנקת שצוות המנהלה המופלא שלנו הכין לנו לאורך כל המסע עם אוכל טעים וכיפי שתמיד מוגש באהבה ורגע לפני שאנחנו מתכוננות להמשיך בדרך: הפתעה. בשעות הקרובות כל אחת מאיתנו מצוותת לג'יפ אחר אז הי לכן אבישג, שירי ונאווה. אמנם אנחנו כבר מכירות כמה ימים אבל עכשיו אנחנו באותו ג'יפ. מתחילות מהתחלה, משתפות, מספרות, מתרגשות להעמיק את ההכרות ובעצם מרגישות שכבר הכרנו מזמן.

 

את הלילה אנחנו מבלות בכפר הקטן איית בין חדו שהקסבה שלו נחשבת לאחת המעוטרות והיפות ביותר במרוקו וכשאנחנו קמות בבוקר מקיף אותנו נוף עוצר נשימה ואנחנו משקיפות על אתר הצילומים של "משחקי הכס" ולגמרי מבינות למה הסדרה המפורסמת צולמה כאן.

 

הבוקר אנחנו יוצאות בדרכנו למרקש. בדרך נעצור לעוד "הפסקה מתוקה" שבה הבנות של ג'יפ 2 יגישו לנו מטעמים מקומיים על מגשי כסף והנה אנחנו במרקש: העיר האדומה.

 

סוף סוף חוגגת חינה. הדס קליין עם הלבוש המסורתי (צילום עצמי)
סוף סוף חוגגת חינה. הדס קליין עם הלבוש המסורתי(צילום עצמי)

בבית הכנסת המקומי של מרקש אנחנו מגלות חיבורים ושורשים ואז טלי מלמדת אותנו לשיר את "עושה שלום במרומיו" בשפת הסימנים וכשכולנו שרות יחד את שיר התפילה העתיק בשפת הסימנים אני מודה שזולגות גם דמעות.

 

אל השוק המפורסם של מרקש אנחנו מגיעות פעמיים: פעם אחת מוקדם בבוקר, לפני שהשוק התעורר לגמרי, עם הזדמנות לראות את הרוכלים הפותחים אט אט את השוק ופעם שניה בשעות הערב כשהשוק משנה את פניו והופך לסוג של מופע לילה צבעוני ומרתק.

 

לא מפסיקות להתרגש (צילום: מאגמה )
לא מפסיקות להתרגש(צילום: מאגמה )

 

ואיזה שוק זה! לא סתם הוא הוכר כאתר מורשת עולמי ואנחנו מסתובבות בין הדוכנים, נחשפות לריחות, לטעמים, לצבעים, לנגנים, למופעים הקטנים עם הנחשים. מרוקו במלוא תפארתה וצבעוניותה ואיזה יופי של סיום למסע הנפלא הזה.

 

למחרת בבוקר אנחנו נפרדות ממרוקו. כל כך הרבה דברים אני לוקחת איתי מהמסע הזה שאני אפילו עוד לא מתחילה לסכם. עוד לא יכולה לעכל את גודל החוויה שעברנו שם יחד.

 

ובשדה התעופה בישראל, רגע לפני שהמזוודות יוצאות אל המסלול, אנחנו עומדות עוד רגע יחד ושרות את "עושה שלום במרומיו" בשפת הסימנים. זה השיר ששרנו יחד בבית הכנסת במרקש, וזה בדיוק הטון שאיתו אנחנו צריכות לסיים את המסע הנפלא הזה.

 

בימים אלה החלה ההרשמה למסע מאגמה צ'אלנג' במרוקו

 

מדבר סהרה שאין לו התחלה ואין לו סוף  (צילום:  גלית פרז)
מדבר סהרה שאין לו התחלה ואין לו סוף (צילום: גלית פרז)

 

בשיתוף מאגמה


פורסם לראשונה 29/06/2018 00:57
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים