שתף קטע נבחר

הפנטהאוז נמסר באיחור – "גינדי" תפצה בכ-300 אלף שקל

רוכשי נכס ב"שרונה" בת"א ביקשו שינויים בדירה וקיבלו אותה באיחור של כשנה. החברה סברה שהם לא זכאים לפיצוי, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי פנטהאוז במגדלי שרונה בתל אביב נגד יזמית הבנייה "גינדי", בטענה שהדירה נמסרה להם באיחור של כמעט שנה. החברה טענה שהרוכשים הוחתמו על סעיף שפוטר אותה מפיצוי על איחור, אבל השופטת דורית קוברסקי קבעה שהדבר מנוגד לחוק המכר, ולכן הרוכשים יפוצו בכ-300 אלף שקל.

 

מועד המסירה של הדירה נקבע לאוקטובר 2014 אבל בפועל קיבלו הרוכשים את המפתחות באוגוסט 2015, לכאורה משום שביקשו לבצע שינויים בנכס. את התביעה הם הגישו לאחר שגינדי סירבה לשלם להם פיצויים על האיחור על פי חוק המכר ובכך הפרה את החוזה עמם.

 

לטענתם, גינדי הייתה צריכה להודיע להם שהשינויים יגררו דחייה משמעותית במסירת הדירה, ומכל מקום, מחוות דעתו של המהנדס שלהם ניתן ללמוד כי העבודות שביקשו – שכללו שינוי מיקומי חשמל ואינסטלציה – לא היו אמורות לגרום לתוספת עבודה או עיכוב כלשהו, מאחר שבשלב שביקשו אותם עדיין לא הותקנו התשתיות.

 

מנגד, טענה גינדי שהחוזה התיר לה עיכוב מסוים מלכתחילה, וכי עם בקשת השינויים, במרץ 2013, חתמו הרוכשים על הסכם נוסף שבו נכתב במפורש כי ייתכן עיכוב מצטבר במסירה של עד 34 שבועות. צירוף תקופות העיכוב המותרות, לשיטתה, מוביל למסקנה שהייתה רשאית למסור את הדירה לתובעים עד סוף אוגוסט 2015 מבלי שהדבר ייחשב הפרת חוזה או יחייב אותה בפיצוי.

 

השופטת דורית קוברסקי מצאה שסעיף הפטור שהוכנס ל"הסכם השינויים" אפשר לגינדי לאחר במסירה מעבר לתקופת האיחור שקובע חוק המכר (60 ימים) גם ללא קשר לביצוע העבודות.

 

היא סברה שפטור זה מנוגד להוראות של חוק המכר, שמאפשרות לחרוג בהסכמה מתקופת האיחור הנקובה בו רק כשיש קשר בין השינויים המבוקשים לבין העיכוב במסירה. משכך, קבעה, סעיף זה בהסכם בטל.

 

בהמשך בחנה השופטת אם אכן היה קשר בין השינויים שהתבצעו בדירה לבין העיכוב המשמעותי, ומצאה שהתשובה לכך שלילית. היא מתחה ביקורת על חוות דעתו של המהנדס שהעיד מטעם גינדי, וציינה כי הוא לא הציג יומני עבודה או דוחות פיקוח רלבנטיים להוכחת התנהלות תקינה בביצוע העבודות מצד החברה.

 

משכך נקבע כי גינדי תצטרך לפצות את הרוכשים על האיחור. השופטת קוברסקי קיבלה את חוות דעתו של השמאי מטעם התובעים, שהעריך כי בתקופת האיחור הם הוציאו שכר דירה חודשי של כ-20 אלף שקל.

 

בהתאם לתחשיב הפיצויים שקובע חוק המכר (הכפלה של 1.5 עבור שמונת חודשי האיחור הראשונים והכפלה של 1.25 על החודשיים הנוספים), חויבה גינדי בפיצויים של 290 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה, וכן בכיסוי הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 18 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים