שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מה שהחילונים לא הבינו: גם חרדים הם חלק מהמרחב הציבורי
    מה שהנאורים מתקשים להבין הוא שגם לחרדים יש זכויות על המרחב - בדיוק אותו מרחב - של החילונים. אז מה המסר שלהם? פשוט: אנחנו לא רוצים אתכם כאן. בעצם, אנחנו רוצים אתכם – בתנאי שאתם כמונו. כמונו בכיכר, כמונו בצבא

    הפגנה מול אירוע משיח בכיכר (צילום: יריב כץ)
    המרחב הציבורי שייך לכולם, כלומר, רק אם אתם מתנהגים כמונו. הפגנה מול אירוע משיח בכיכר(צילום: יריב כץ)

     

    ימות הקיץ החמים מגיעים ואיתם גם "בין הזמנים" - החופש הגדול בישיבות - בראשית השבוע המתקרב. אבל אם אתם חושבים להיתקל בימים אלה ימים נפרדים לגברים ולנשים בבריכה העירונית או בהחלקה על הקרח – אתם טועים. לצד זעקות שמד סביב נושא "ההדתה", מגינים הנאורים על "המרחב הציבורי".

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    הם כל כך קנאים בהתנגדותם להפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי, מטעמי דת, עד כי שכחו שלעיתים הם עצמם מפרידים בין גברים לנשים – ובלי שום טעם. כך, למשל, מקיימת "ישראל החופשית" קורסים לנשים בלבד בנושא הפמיניזם (ותאמינו לי שגם גברים יכולים ללמוד את זה). אירוני, שכן ארגון זה ממש נזעק נגד "ההפרדה" של משרד העבודה בקורסים המתקיימים לגברים חרדים ולנשים חרדיות במועדים שונים.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

    "אחים מעבר לים": יהודי התפוצות מגיעים לבתי הספר

     

    הם כל כך קנאים בהתנגדותם העקרונית להפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי, מטעמי דת, עד שאותה עירייה - תל אביב, במקרה, ש"חרתה על דגלה חוסר אפליה ופלורליזם וסובלנות" - "שכחה" שהיא עצמה מקיימת כל שנה מירוץ לנשים בלבד, ואין לצידו מירוץ נפרד (או בכלל) לגברים.  

     

     

    ולא אמרנו מילה על כדורגל. מדוע המשחק איננו מעורב? אם כולם אותו דבר – מדוע הקבוצות לא מורכבות בבסיס השוויון של 50:50 גברים-נשים? ברור לנו למה.

     

    גם החרדים הם חלק

    אותם קנאים-למרחב-הציבורי אומרים לנו בצורה הפשוטה ביותר: המרחב הציבורי שייך לכולם, אם אתם מתנהגים כמונו. אבל אם אתם רוצים לשמור על הצניעות (גם אם הנשים עצמן מעוניינות בכך) – אין לכך מקום. המרחב הציבורי הוא רק אם תתנהגו כמונו.

     

    מה שהם שוכחים, או לכל הפחות מדחיקים, הוא שגם החרדים הם חלק מהמרחב הציבורי. גם הם משלמים מסים ויש להם חלק בהכנסה הקבועה של העירייה והמדינה. גם החרדים משלמים מס רכישה, מע"מ, מס קנייה, מס על הדלק ועוד – בדיוק כמו כולם, וגם הם חלק מהמרחב הציבורי. יש להם זכויות על המרחב – בדיוק אותו מרחב – של החילונים.

     

    אז מה המסר של אותם הנאורים? פשוט: אנחנו לא רוצים אתכם כאן. בעצם, אנחנו רוצים אתכם – בתנאי שאתם כמונו. זה בדיוק גם מה שקורה עם הגיוס. שוב ושוב מספרים לנו גורמים מקצועיים שאין באמת צורך בחרדים בצבא, ולצבא אין צורך במי שלא רוצה לשרת (חרדי או חילוני). אבל הצבא היה ויהיה "כור ההיתוך" לחברה הישראלית, מושג שמשמעותו התכה של החרדים לקצת "פחות חרדים" במקרה הטוב.

     

    אירוע משיח בכיכר רבין, רון חולדאי (Photo: Shaul Golan)
    תרבויות מתנגשות: אצרת "משיח בכיכר" - ורון חולדאי(Photo: Shaul Golan)

     

    המטרה של הנאורים הזועקים ל"שוויון בנטל" איננה באמת שוויון. הם רוצים – כמו במרחב הציבורי – שנהיה שם בדיוק כמו שהם, לא כמו שאנחנו. "שמד רוחני" איננו המצאה חדשה, והפיכת החיילים החרדים בקרייה או במקומות אחרים, לחילונים, איננה משימה קשה. רק צריך לחשוף אותם לתוכן לא צנוע ולהווי פרוץ, בדיוק כמו שהציע בלעם.

     

    כך בדיוק מבקשים הנאורים להפוך את "המרחב הציבורי" של כולם – לשלהם בלבד. ואנחנו? מבחינתם שניסגר בגטו. יותר נוח לא לראות את השחור.

     

    • אוהד מנדלבוים הוא מורה להיסטוריה ולאזרחות בתל אביב

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים