שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עכשיו תור טורינו
    כשאומרים איטליה לרוב חושבים על הערים הגדולות והמפוארות שלה שכמעט ולא משאירות צ'אנס לאף עיר אחרת. הילי ברוק בלום, שעשתה רילוקיישן לז'נבה השוויצרית עם בעלה והילד, קפצה אל העיר האיטלקית הפחות ידועה והתמסרה לקסם האישי והלא מתאמץ שלה עד הסוף

    טורינו - תורך הגיע (צילום: הילי ברוק בלום)
    טורינו - תורך הגיע(צילום: הילי ברוק בלום)

    טורינו'לה המסכנה. כמה מתסכל להיות כל כך יפה ומוצלחת אך להישאר תמיד בצילן של אחיותייך היפות והדרמטיות - רומא, ונציה, פירנצה ומילאנו. "זה לא פייר" את בטח אומרת לעצמך, גם אותי בנו הרומאים, גם לי יש ארמונות מפוארים, כנסיות מעוררות יראה וגנים קסומים, גם לי יש פיאצות מרשימות ופיצות טעימות, ובכל זאת, מיליוני תיירים פוסחים עליי ורוצים אותן, רק אותן.

     

     

    טונות של קסם אישי ולוק בלתי מתאמץ

    טוב מותק, חלאס עם הדרמה הטורקית, את בכל זאת איטלקייה עם סטייל, ולא ניתן לברושורים תיירותיים עם תמונות רומנטיות, בולבולונים משיש איטלקי בוהק ופסלים מנקרי עיניים - לבלבל אותנו.

     

    עם כל הכבוד למזרקות הפוטוגניות של אחיותייך, גם את משפריצה טונות של קסם אישי, ואת הלוק הבלתי מתאמץ שלך קשה לפספס. זאת אומרת, אולי בפעם אחרת נזרום גם איתן, אבל לא בסופשבוע הזה. הפעם נתמסר רק לך, טורינו - עכשיו תורך.

    משפריצה טונות של קסם אישי (צילום: הילי ברוק בלום)
    משפריצה טונות של קסם אישי(צילום: הילי ברוק בלום)
    "טורינו - עיר המחכה שיגלו אותה..." זו הייתה סיסמת הקמפיין לקראת משחקי אולימפיאדת החורף שהתקיימו בה אי שם ב-2006 ואכן, בעקבות התקציבים שהוזרמו באותן שנים לעיר, נהנתה טורינו מחידוש התשתיות ומשיפוצים מקיפים. וכך, לאחר שנים של דעיכה ותדמית אפרורית הושב לה כבודה האבוד. אחרי הכל, מדובר במי שהייתה הבירה הראשונה של ממלכת איטליה.

     

    אז למי שמחפש עיר איטלקית מלאת אופי, תיירותית במידה כזו שעדיין נשמרת בה האווירה האותנטית, עם היסטוריה מפוארת ובמיקום נפלא - ימצא את כל זה כאן. ואם זה לא מספיק, העיר נמצאת סמוך למורדות האלפים האיטלקיים - מה שמזכה את רחובותיה במזג אוויר קריר ויבש יותר מבשאר המדינה, (מה יש לך לומר על זה רומא'לה?) טורינו היא בהחלט אלטרנטיבה אטרקטיבית.

     

    שנתחיל? בונז'ורנו ויה גריבלדי

    טורינו, שיחקת אותה עם המדרחוב הארוך ביותר באירופה - ויה גריבלדי (Via Gribaldi). הרחוב שנבנה בשנת 1550 נפרש לאורך 250 מטרים ומיועד להולכי רגל בלבד. לכל אורכו ישנן עשרות חנויות מדליקות של בגדים ונעליים, מעדניות מפתות, חנויות אקססוריז ודוכני ספרים.

     (צילום: הילי ברוק בלום)
    (צילום: הילי ברוק בלום)

     (צילום: הילי ברוק בלום)
    (צילום: הילי ברוק בלום)

     (צילום: הילי ברוק בלום)
    (צילום: הילי ברוק בלום)
     

    כשמגיעים לטורינו מז'נבה השוויצרית המצוחצחת שבה אני גרה כרגע, יש משהו מאד משחרר. הרחובות פחות מלוקקים, האנשים פחות קפוצים והמחירים הרבה פחות מלחיצים.

     

    אה, כן, והשפה שמתנגנת ברקע פשוט מכניסה אותך לסרט איטלקי ועושה לך חשק לדייט עם הסנדק. מבחינתי, איטלקים יקרים, אתם מוזמנים לדקלם את מדריך הטלפונים המקומי או ללחוש לי את דוחות המיסים של תושבי טורינו - זה עדיין יישמע מסעיר! ואם בכל זאת הגעתם לארץ המגף כדי למלא את המזוודות בנעליים ובבגדי מעצבים, תגידו לסירי:"ויה רומא" והיא כבר תדע לאן לשלוח אתכם.

     

    שנעצור לנשנש?

    ומה עם איזו גלידה איטלקית מפנקת או פרוסת פרושוטו משובח על הדרך? מומלץ בחום לחתוך מידי פעם לאיזו סמטה צדדית ולהיכנס לאחד הרחובות המקבילים לויה גריבלדי. מצפות שם הפתעות: תמיד מתגלה איזה חלום ראווה, או חלון תאווה, מסעדה סודית נסתרת או קיר נונשלנטי שרק זרק על עצמו זוג אופניים ודלת משופשפת עם פרזולים, ודופק לך פוזות של דוגמן מקטלוג אופנה.

    קיר נונשלנטי שרק זרק על עצמו אופניים (צילום: הילי ברוק בלום)
    קיר נונשלנטי שרק זרק על עצמו אופניים(צילום: הילי ברוק בלום)
     

    המדרחוב המפורסם מסתיים בכיכר הגדולה והמרשימה - פיאצה קאסטלו (piazza Castello) - לב ליבה של העיר והמקום ממנו נוח לצאת לכל אתרי התיירות מסביב. על הפיאצה חולש ארמון הגברות (Palazzo Madama) שנבנה בימי הביניים ובתקופת הבארוק. כיום יש בו מוזיאון לאומנות עם אוספים של יצירות מימי הביניים ועד המאה ה-18.

     (צילום: הילי ברוק בלום)
    (צילום: הילי ברוק בלום)
     

    בכיכר שוכנת גם כנסיית סן לורנצו. כדאי לבקר בה ולהתרשם מהכיפה המיוחדת שבה. הכנסייה נבנתה באמצע המאה ה-17 ותוכננה על ידי האדריכל הבארוקי הידוע גוארינו גואריני, עבור דוכסי סבויה.

     

    על מה לא כדאי לוותר בטורינו?

    ללא ספק על מוזיאון מצרים התיקה (Museo Egizio). אם ממשיכים מפיאצה קאסטלו לוויה רומא, לא רחוק משם ממוקם המוזיאון שהוא השני בגודלו בעולם אחרי מוזיאון קהיר המציג את תרבות מצרים העתיקה, ויש בו אוסף עצום של ממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים, החל מהמאה הרביעית לפנה"ס.

     (צילום: הילי ברוק בלום)
    (צילום: הילי ברוק בלום)
     

    חלק גדול מהמוצגים במוזיאון נרכשו על ידי מלכי סבויה במחצית השניה של המאה ה-19 ונשמרו בטורינו, בירת הממלכה. פריטים רבים אחרים נתרמו בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי ממשלת מצרים, לאות תודה על הסיוע האיטלקי בשיקום עתיקות אבו-סימבל.

     

    אוסף הפפירוסים עם כתב החרטומים המוצג בכניסה, סוחף אותך כבר מן הרגע הראשון אל תוך כתב חידה מרתק ושולח אותך לגלות בתערוכות השונות במקום אינספור פריטים אותנטיים שהתגלו בחפירות: כלי מטבח ועבודה קדומים, פסלונים וסרקופגים על כל תכולתם, כששיאו של הביקור מגיע עם הכניסה אל תוך האולמות הגדולים והחשוכים, בהם מוצגים פסלי ענק של הפרעונים, מוארים בתאורה דרמטית ומשתקפים מבעד למראות המקיפות אותם. לרגע קט הרגשתי כמו עליסה בארץ הפרעונים.

     

    צעירים פרועים עושים חיים לזכר המתים

    לאחר החזרה במנהרת הזמן למצרים, נחוצה התאווררות באור יום איטלקי. הגנים המלכותיים (Giardini Reali) הממוקמים מאחורי הארמון המלכותי פלאצו ריאלה (palazzo reale) בהחלט מספקים את האווירה המתאימה ואידאליים לשיגור עוללים אנרגטיים ששוחררו זה עתה מהסרקופג במעגלים סביב המזרקה.

     (צילום: הילי ברוק בלום)
    (צילום: הילי ברוק בלום)
      

    בעיר העתיקה מומלץ לעצור בשער פאלאטין (Porta Palatina) שנבנה על ידי הקיסר אוגוסטוס ושימש כשער הראשי של העיר העתיקה. השער הוא אחד משרידי השלטון הרומי המרכזיים שנמצאו בצפון איטליה והוא נשמר בשלמותו מהמאה הראשונה לפני הספירה. ממול נוהגות להתקבץ חבורות של נערים, הבוחנים את כישורי הקפיצה בסקייטבורד שלהם על אנדרטת מלחמת העולם הראשונה, המוקדשת לדוכס עימנואלה פיליברטו. (Monumento a Emanuele Filiberto Duca d'Aosta) אין כמו צעירים פרועים שעושים חיים לזכר המתים.

     (צילום: הילי ברוק בלום)
    (צילום: הילי ברוק בלום)
     

    את המסלול של היום אנחנו מסיימים בבניין שהפך לסמלה של העיר טורינו - Mole Antonelliana, המתנשא לגובה של 167 מטרים. בנייתו הוזמנה ב-1863 על ידי הקהילה היהודית מהאדריכל אלסנדרו אנטונלי, במטרה לשמש בית כנסת. בשל מורכבות הפרויקט נמכר המבנה לעירייה עוד לפני שהסתיימה הקמתו. בעבר שימש כמוזיאון לתקומת איטליה ובשנת 2000 הוקם בו המוזיאון הלאומי האיטלקי לקולנוע. 

     

    אריוודרצ'י: לאכול, להתאהב ולישון

    וכדי לא להישאר רעבים, המלצונת קטנה על קצה המזלג על מסעדה חמודה בשם Le fanfaron bistrot. המסעדה ממוקמת באחת מהסמטאות היוצאות מוויה גרבלדי. כשראינו שהמקומיים נוהרים אליה בערב וכל השולחנות נתפסים ברגע שהדלת נפתחת, הבנו שכדאי להסתער - בנימוס - על השולחן האחרון שנותר בפינה.

     (צילום: הילי ברוק בלום)
    (צילום: הילי ברוק בלום)
     

    אם כבר איזבלה הבריזה הערב לג'ובאני ודונטלה מסננת אותו מאז שהיא יוצאת עם מרצ'לו, נדאג שלפחות איתמריו הקטן שלנו יישב בשולחן שלהם ויחגוג עם צלחת של פסטה איטלקית משובחת. ואם להיות דקדקנית, אז עם מנת פסטה טליאטלה קלאסית נטולת יומרות ומחומרי גלם מקומיים בלבד, מהמטבח המסורתי של חבל פיימונטה. אבל למי אכפת? עד שסיימתי לתאר ולפאר אותה, היא כבר מזמן נעלמה מהצלחת.

    להסתער על השולחן בנימוס ולטרוף פסטה איכותית (צילום: הילי ברוק בלום)
    להסתער על השולחן בנימוס ולטרוף פסטה איכותית(צילום: הילי ברוק בלום)
     

    רגע לפני שפעמוני חצות מצלצלים ואני הופכת לדלעת, אנחנו נפרדים מטורינו לשלום. מבחינתי היא תישאר נסיכה איטלקית אמיתית בכל שעה, לא פחות מאחיותיה החורגות. Buona notte טורינו, נעמת וטעמת לנו מאד. נתראה בטור(ינו) הבא.

     

    טיילה, כתבה, צילמה וטעמה: הילי ברוק בלום

    לחוויות, טעמים ותמונות נוספות מטיולים בעולם - מוזמנים לביקור בבלוג BROOK - IT .

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: הילי ברוק בלום
    יפה ומעניינת לא פחות מאחיותיה האיטלקיות: טורינו
    צילום: הילי ברוק בלום
    מומלצים