שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    נדחתה בקשה לייצוגית נגד תנובה: לא הוכח שמכרה ביוקר מוצרי חלב בפיקוח

    בבקשה נטען שבשנים 2011-2008 היתה לתנובה רווחיות עודפת על שמנת חמוצה, חמאה ועמק במעדנייה, האסורה על מונופול. השופט מינה רו"ח מטעמו לבדיקה וקבע תנאי סף: אם הרווחיות התפעולית היתה מעל 20% אפשר יהיה לאשר את התביעה כייצוגית. כיוון שהרווחיות היתה מתחת ל-20% - המבקש נאלץ להסתלק מהתביעה

    בית-המשפט קבע כי לא הוכח שלתנובה הייתה רווחיות עודפת על שמנת חמוצה 15%, שמנת חמוצה 9%, שמנת חמוצה 27%, חמאה רגילה, חמאה מלוחה, גבינה צהובה עמק, גבינה צהובה טל העמק, גבינה צהובה גלבוע בשנים 2011-2008. הדבר נקבע במסגרת בקשה לתביעה ייצוגית. התובע הייצוגי נדרש לשלם לתנובה 55 אלף שקל על בדיקת רו"ח מטעם בית-המשפט.

     

    הרווחיות של מוצרי נשואי התביעה היתה פחותה מהרווחיות על כלל מוצרי החלב של תנובה למעט עמק במעדנייה שרווחיותה היתה זהה לרווחיות כלל מוצרי החלב של תנובה, ב-2008 בלבד (צילום shutterstock) (צילום shutterstock)
    הרווחיות של מוצרי נשואי התביעה היתה פחותה מהרווחיות על כלל מוצרי החלב של תנובה למעט עמק במעדנייה שרווחיותה היתה זהה לרווחיות כלל מוצרי החלב של תנובה, ב-2008 בלבד(צילום shutterstock)

      

    התביעה ת"צ 32392-04-15 גרינולד נגד תנובה ואחרים, הוגשה ב-2015 נגד תנובה ושטראוס בטענה כי "מחירי חלב ומוצריו עלו בשנים 2011-2008 ללא צידוק כלכלי, תוך ניצול כוח שוק מצד המחלבות, עקב ביקוש קשיח של מוצרים אלו, ריכוזיות גבוהה בתחום זה וחסמי כניסה למתחרים חדשים". בכך נטען כי תנובה ושטראוס הפרו את הוראת סעיף 29א(ב)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, האוסרת ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי על-ידי גביית מחירים בלתי הוגנים וכן הפרו את הוראת סעיף 20(ב) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, האוסרת על מכירה ברווח בלתי סביר של כל מוצר בר פיקוח.

     

    שטראוס נכללה בבקשה לתביעה בשל טענה לרווחיות עודפת בשני מוצרים בהם היא נחשבת מונופול: מילקי ודני, אך היא הוצאה מהתיק משום שהמקרה שלה אוחד עם בקשה לתביעה ייצוגית אחרת, בעניין גביית יתר על מילקי.

     

    מונה בודק חיצוני מטעם בית-המשפט

    השופט עופר גרוסקופף, הציע למנות את רואה החשבון אריה רפפורט כמומחה מטעם בית-המשפט, לצורך מתן חוות דעת בתיק. השופט הורה לו לשבת על מערכת התמחיר של תנובה ולהוציא דו"ח עבור בית-המשפט. הבודק קיבל הנחיה לבדוק את שיעור הרווח ברמה רבעונית בתקופה 2011-2008, ביחס למוצר המרכזי בכל אחת מקטגוריות המוצרים אליהם מתייחסת התובענה.

     

    "המומחה יגיש טבלת תוצאות אשר תכלול הן את שיעור הרווח לפני הוצאות הנהלה וכלליות והן את שיעור הרווח לאחר הוצאות הנהלה וכלליות של תנובה, לפי מנגנון העמסה סביר", קבע השופט, בעת שהחליט על מינוי הבודק. "מובהר כי בדיקת שיעור הרווח בקטגוריות ייעשה בהתאם לכללים הנוהגים בתנובה ובכפוף לבדיקת המומחה כי כללים אלה עומדים בעקרונות כלכליים וחשבונאיים סבירים. המומחה יבהיר מהן אותן הוצאות הנהלה וכלליות אשר הובאו בחשבון ומה הייתה דרך ההעמסה לפיה בוצע התחשיב".

     

    ביניים: מבחן הרווחיות של השופט

    גרוסקופף קבע תנאי סף לדיון בבקשה לתביעה: "ככל שיקבע ביחס לאחת או יותר מקטגוריות המוצרים, כי שיעור הרווחיות בה לא עלה על 20% תדחה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית", כך קבע.

     

    אם המומחה מטעם בית-המשפט יקבע כי שיעור הרווחיות התפעולית הוא בין 20% ל-25% השופט אמר שהוא מוכן לשמוע טיעונים מהצדדים אם לאשר או לדחות את הבקשה, "והעניין יהיה נתון לשיקול דעת בית המשפט". כלומר – התביעה אולי תאושר כייצוגית ואולי לא.

     

    אם תימצא רווחיות של מעל ל-25% הבקשה תאושר כייצוגית ויחל הליך משפטי, או כדברי השופט: "ככל ששיעור הרווחיות יהיה מעל 25% או מעל 20% ובית המשפט יחליט שאין מקום לדחות את בקשת האישור על סמך ממצאי המומחה, יימשך הדיון בבקשת האישור כשממצאי המומחה לעניין שיעור הרווחיות (אך לא לעניין הגדרת שוק), יהוו קביעה מחייבת להמשך התנהלות התיק".

     

    המנגנון מבוסס כנראה על חוות דעת של דייויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, לפיה יש להטיל קנס על מונופול עם רווחיות עודפת, אם הוא מוכר מוצר בפער גבוה מעלות ייצורו. הוא הציע שלוש שיטות לזיהוי מחיר מופרז: פער בין מחיר המוצר לעלות הייצור, בדיקת רווחיותה של החברה והשוואות מחירים שונות.

     

    בין היתר, גילה קובע בטיוטה שיעור פער של עד 20% בין מחיר המוצר לעלות ייצורו, שאותו הוא מגדיר כ"נמל מבטחים". כלומר, שהרשות תחל לבחון האם המונופול גובה מחיר מופרז, רק מעל שיעור זה.

      

    המבקש הגיש בקשת הסתלקות מההליך "בצער רב ובלב כבד"

    אחרי שהרו"ח הגיש לבית-המשפט את חוות דעתו, השופט גרוסקופף המליץ למבקש לתבוע להסתלק מהתביעה שכן הרו"ח כתב כי הרווחיות (ששיעורה המדויק – הוא סוד מסחרי) שמצא בתנובה למוצרים נשואי הבקשה לתביעה הייתה נמוכה מ-20%. השופט פירט: "מתיאור רווחיות המוצרים ניתן לקבוע כי הרווחיות הכוללת בחטיבת החלב גבוהה יותר מאשר הרווחיות של המוצרים שנבדקו, למעט גבינת עמק חריץ בשנת 2008 (בשנה זאת הרווחיות של גבינת עמק הייתה קרובה לרווחיות של החטיבה בכללותה). לאור האמור, המלצתי למבקש היא להסתלק מהתביעה".

     

    ב-26 באפריל הגיש המבקש בצער רב ובלב כבד בקשת הסתלקות מההליך, בהתאם להמלצת השופט ולמרות טענותיו כי נפלו פגמים בדרך החישוב ובממצאים של חוות הדעת של רפפורט ולמרות חוות דעת כלכלית שהגיש בעצמו לבית-המשפט. נקבע כאמור כי יפצה את תנובה עבור שכרו של הרו"ח.


    פורסם לראשונה 28/06/2018 16:08

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים