השוואה יוקרתית: ב.מ.וו X1 מול וולוו XC40 ויגואר E-פייס

רכב פנאי הפכו לאחד ממנועי הצמיחה הגדולים של תעשיית הרכב, בכל נישה, קטנה כגדולה. וכמובן, גם בקטגוריית היוקרה. עם מידות קומפקטיות-דומות לקיה ספורטאז' או פיז'ו 3008, והבדל ברור בדמות תג-מחיר כפול ויותר.

(צילום: ניר בן זקן)

המצטרפים האחרונים לחגיגה הם וולוו XC40 ויגואר E-פייס. שני נציגי מותגים מוכרים היטב אך חורגים מהקונצנזוס הגרמני, וממוקמים בפינת ה"אלטרנטיבה". ושניהם, לפחות על-פי היצרניות, מביאים עמם איכויות שאינן נופלות מהיוקרה הקלאסית-גרמנית. כדי לגלות האם מדובר ביומרה ריקה מתוכן או שיש כאן תחרות אמיתית, הצבנו את השניים למבחן ראשון מול מייסד הקטגוריה ומי שנחשב עדיין למוביל בה - ב.מ.וו X1.  אודי Q3 ומרצדס GLA חסרים במבחן, בעיקר מכיוון שהשניים הוותיקים עומדים בפני החלפה קרובה.

ב.מ.וו X1 20i

(צילום: ניר בן זקן)

מנוע: 2.0 ליטר טורבו-בנזין, 192 כ"ס

תיבת הילוכים, הנעה: שבעה הילוכים כפולת-מצמד, הנעה קדמית

זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרנית): 7.6 שניות, 224 קמ"ש

צריכת דלק (יצרנית): 16.4 ק"מ לליטר

בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב, ערנות נהג ותאורה דינמית. 5 כוכבים ב-EuroNCAP

מחיר: 284 אלף שקל

יגואר E-פייס P250

(צילום: ניר בן זקן)

מנוע: 2.0 ליטר טורבו-בנזין, 249 כ"ס

תיבת הילוכים, הנעה: תשעה הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה-קבועה

זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרנית): 7.1 שניות, 230 קמ"ש

צריכת דלק (יצרנית): 12.2 ק"מ לליטר

בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב וערנות נהג. 5 כוכבים ב-EuroNCAP

מחיר: 318 אלף שקל

וולוו XC40 T5

(צילום: ניר בן זקן)

מנוע: 2.0 ליטר טורבו-בנזין, 247 כ"ס

תיבת הילוכים, הנעה: שמונה הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה-קבועה

זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרנית): 6.5 שניות, 230 קמ"ש

צריכת דלק (יצרנית): 13.8 ק"מ לליטר

בטיחות: שבע כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, ערנות נהג ותאורה דינמית. 5 כוכבים ב-EuroNCAP
מחיר: 280 אלף שקל

עיצוב ותא נוסעים

למרות שהוא הוותיק בחבורה, ה-X1 עדיין נראה מצוין, עם עיצוב בעל מאפיינים דרמטיים המזכיר את ה-X5 הגדול והיקר ממנו. יגואר E-פייס פחות משכנע למראה, עם חזית ואחוריים דומים לדגמי מותג אחרים, אך מראה כללי עגלגל, גמלוני וחסר השראה. ה-XC40 של וולוו הוא הזוויתי בחבורה בהתאם לקו דגמי הפנאי ההיסטורי של היצרנית השוודית. הוא אמנם פחות מסוגנן מהב.מ.וו, אבל ללא ספק ה"קרבי" והמסוקס מהשלושה.

(צילום: ניר בן זקן)

תא הנוסעים של ה-X1 איכותי בדומה לשאר דגמי המותג, עם שילוב צבעים נאה ונוחות תפעול מרשימה. אלא שכיום הוא כבר נראה מיושן-משהו, פועל יוצא של ריבוי מתגים בקונסולה המרכזית ומסך תצוגה קטנטן ("6.5). נתון זניח אמנם, אך מאפיין לגילו המתקדם, תמצאו במספר שקעי ה-USB המפוזרים בתא - אחד בודד, לעומת שלושה וחמישה בוולוו וביגואר בהתאמה.

ובכל זאת, הוא מציג יתרון של ממש עבור הנוסעים בדמות שטחי חלונות גדולים המעניקים ראות מצוינת. שימו לב, המושבים עשויים להיות מעט צפופים לבעלי מידות גדולות.

יגואר E-פייס מעניק לנוסעיו תחושה יוקרתית-בריטית תודות למשטחי עור איכותי, ותנוחת הנהיגה בו היא הטובה ביותר תודות לטווח כיוון מרשים להגה ומושבים נוחים ותומכים במיוחד. תפעול מסך המגע הגדול ("10) מחייב הסתגלות ועל מזבח העיצוב הוקרב שדה הראיה המוגבל על ידי שטחי חלונות קטנים וקורה A רחבה. חלון הגג חוסם לחלוטין את קרני השמש, בשונה מהשניים האחרים.

(צילום: ניר בן זקן)

וולוו XC40 הוא ללא ספק המתקדם מהשלושה בכל הנוגע לתא הנוסעים וסביבת הנהג. יש בו לוח מחוונים דיגיטאלי ("12.3) ומסך מגע ("9 עם צימוד Apple CarPlay ו-Android Auto) מרשימים, האחרון שולט בשלל המערכות ומייתר חלק ניכר מהמתגים הקלאסיים. עם זאת, כמו בדגמי מותג אחרים, יחד עם המראה המרשים מגיע סירבול מפתיע בתפעול מערכות תוך כדי נהיגה.

המושבים כאן חסרי תמיכה בירכיים, טווח הכיוון של ההגה לעומק מוגבל ובורר ההילוכים מטריד שכן הוא מחייב תפעול-כפול כדי לעבור בין נסיעה לפנים לתנועה לאחור. במפתיע, גם איכות החומרים וההרכבה כאן פחות משכנעת מהשניים האחרים ובחירה בצבע שחור למשטחים השונים אינה מסייעת ליצירת אווירה יוקרתית.

תכנון סביבת הנוסעים בוולוו הוא המתקדם מכולם, ומרחב המחיה הוא הטוב ביותר לנוסעים מאחור (בסיס גלגלים של 270 ס"מ, שני ס"מ יותר מה-E-פייס, שלושה מה-X1) והמושב עצמו נוח יותר. מפתיע לגלות כי אין מאחור תאורה לנוסעים וחסרות ידיות אחיזה בתקרה. הב.מ.וו ממוקם שני עם מעט פחות מרווח לרגליים בעוד המושב האחורי של היגואר הוא הצפוף ביותר בכל מימד, וכמו בוולוו נעדר ידיות אחיזה בתקרה.

(צילום: ניר בן זקן)

תא המטען ב-E-פייס הוא הגדול ביותר (577 ליטר) אך זה שב-X1 (עם 505 ליטר) שימושי יותר תודות לסף הטענה נמוך ורחב מהשניים האחרים ותפעול חשמלי. ה-XC40 מציע את תא הצנוע במבחן (460 ליטר).

אבזור ובטיחות

גרסאות הבסיס של השלושה מצוידות במושבי עור מתכוונים חשמלית (רק לנהג בוולוו), בקרת אקלים מפוצלת עם פתחים לנוסעים מאחור, חלון שמש (לא נפתח ביגואר), מראות מתקפלות חשמלית ומפתח חכם (שאינם חלק מאבזור היגואר), חיישני חניה (ביגואר גם מלפנים) וחישוקים קלים ("17 ב-E-פייס, "18 ב-XC40 ו-"19 ב-X1). חשוב לציין כי ה-X1 נעדר פרטי בטיחות כמעט-סטנדרטיים לרכב במחיר שכזה כמו מצלמת נסיעה לאחור ובקרת שיוט.

(צילום: ניר בן זקן)

אבזור הבטיחות כולל בשלושת המתמודדים בלימה אוטונומית והתראת עירנות נהג. לב.מ.וו התראה על סטייה מנתיב, לשניים האחרים מערכת אקטיבית לשמירה על הנתיב. הוולוו הוא היחיד עם כרית אוויר להגנה על ברכי הנהג.

יחידות הנעה וביצועים

שלושת המתחרים התייצבו בגרסאות עם מנועי 2.0 ליטר טורבו-בנזין, אך ההבדלים ביניהם ברורים, בין היתר עקב בחירה בתיבות הילוכים ושיטות הנעה שונות - שבעה הילוכים כפולת-מצמד והנעה קדמית בב.מ.וו. שמונה ותשעה הילוכים עם הנעה כפולה-קבועה בוולוו ויגואר בהתאמה. השניים האחרונים גם חזקים משמעותית (250 כ"ס) מהמכונית הבווארית שמסתפקת ב-192 כ"ס.

(צילום: ניר בן זקן)

ה-XC40 התגלה כמהיר ביותר במבחני תאוצה מהמקום והאצות ביניים, היגואר איטי ממנו למרות הספק זהה ואילו ה-X1 הוא האיטי מהשלושה בזינוק מהמקום. עם זאת, בתאוצות ביניים המדמות עקיפה ובעלות משקל רב יותר ביומיום, הוא לא נפל מהרכב השוודי למרות הפער העצום בהספק המרבי תודות לתיבת הילוכים מהירת תגובה. ה-E-פייס הוא המאכזב כאן שכן הוא הכבד מהשניים האחרים ב-150 עד 280 ק"ג וסובל מתיבת הילוכים איטית עם העברות גסות בנסיעה עירונית. ה-X1 צנוע ההספק היה החסכוני במבחן: 9.3 ק"מ לליטר בממוצע לעומת 7.5 ק"מ לליטר בשני האחרים.

(צילום: ניר בן זקן)

נוחות והתנהגות

ל-XC40 כיול מיתלים רך יחסית המעניק לו את נוחות הנסיעה הטובה ביותר, לרבות בשבילים משובשים זרועי בורות וחריצים. הכיול כאן מוצלח מאוד, ולכן רכות זו אינה פוגעת ביכולת שיכוך המרכב במהירות גבוהה. אך הוא מרגיש בכל זאת מגושם יחסית בכביש מפותל, עם רכות מפתיעה ומוגזמת בפניות והגה קל וחסר תחושה.

ה-X1 נאמן למורשתו הדינמית ונהנה מכיול מיתלים עם הפשרה הטובה ביותר בין נוחות להתנהגות. הבחירה (המוטעית) בצמיגים נמוכי חתך עבור רכב המבחן פוגעת אמנם בשיכוך שיבושים קלים במהירות נמוכה האופייניים לתנועה עירונית, אך הוא נהנה מהיכולת הדינמית הגבוהה במבחן, לרבות אחיזת כביש גבוהה והגה חד ומדויק יחסית.

(צילום: ניר בן זקן)

יגואר E-פייס נאלץ לעשות שימוש במיתלים נוקשים במטרה לתמוך במשקל הגבוה, הוא מתקשה במיוחד בתנועה עירונית ונוסעיו יסבלו מנסיעה קופצנית. המהנדסים הבריטיים ניסו אמנם לייצר תחושה דינמית ונמרצת עם הגה חד ומהיר במיוחד, אך התוצאה היא תחושה תזזיתית ואובדן אחיזה פתאומי במגבלות. גם בלמי היגואר דעכו מהר מאלה של השניים האחרים.

(צילום: ניר בן זקן)

סיכום

ראשית, חשוב לזכור. השלושה במבחן זה אינם יכולים להמדד במונחי תמורה לשקל, שכן רכבי הפנאי העממיים מציעים תמורה גבוהה יותר לכסף. עם זאת, רוכשי מכונית פרמיום מוכנים להוציא יותר בתמורה לתחושה יוקרתית ואיכות גבוהה, אלמנטים שאינם נוגעים לשימושיות.

וכאן מסיים יגואר E-פייס במקום האחרון. נדמה שקברניטי המותג מיהרו (מדי) להצטרף לחגיגת הפנאי, שכן הוא מרגיש כמוצר לא מפותח דיו וכזה שאינו עומד בסטנדרטים המקובלים ביגואר - בעיקר בגלל איכויות נסיעה נמוכות במופגן. כל זאת עם תג-מחיר גבוה ממתחריו.

ב.מ.וו X1 יכול לסיים את המבחן כמנצח. שכן הוא הדינמי מהשלושה, מציע ביצועים טובים ואיכות נסיעה גבוהה עם תא נוסעים מרווח ושימושי. למעשה, הופתענו לגלות עד כמה הוא עדיין מצליח לשמור על מעמד תחרותי בקטגוריה כה מתחדשת. אבל גילו בכל זאת מנע ממנו לשמור על מעמדו שכן רשימת האבזור בו דלה ומערכות הבטיחות שהוא מציע אינן מתקדמות כמתחריו.

וולוו XC40 הוא מנצח המבחן, עם מעט מאוד חסרונות והמון יתרונות לרבות המראה הקרבי מכולם. שאפו.

(צילום: ניר בן זקן)