שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרופא הבכיר נתן ייעוץ שגוי ומסוכן על סרטן לאלפי נשים
    בצעד חסר תקדים מפרסם היום משרד הבריאות קריאה לכל הנשים שקיבלו ייעוץ גנטי בשני העשורים האחרונים אצל פרופ' צבי בורוכוביץ מבית החולים בני ציון בחיפה על רקע משפחתי של סרטן שד או שחלות - להגיע לייעוץ חוזר. החשש - אלפי נשים קיבלו ייעוץ לוותר על בדיקות שלפחות אצל שתיים מהן מנע איתור מוקדם של סרטן

    הבוקר (יום ג') הודיע משרד הבריאות שמבדיקה שערך עולה חשש כי חלק מהנשים אשר הופנו לייעוץ גנטי אצל פרופ' צבי בורוכוביץ מבית החולים בני ציון בחיפה, על רקע משפחתי של סרטן שד או שחלות, לא עברו בירור מלא ועדכני.

     

    על פי הבדיקה מתברר שלחלק מהנשים שהגיעו לייעוץ לא הומלץ לבצע בירור מעבדתי לאיתור מוטציות בגנים המגבירים את הסיכון לסרטן שד ושחלה (BRCA מסוג 1 או 2), למרות שהיה מקום להמליץ על כך. הבדיקה של משרד הבריאות נפתחה בעקבות תביעה של עו"ד שירה פרידן ממשרד כספי סרור.

     

    מדובר בעיקר בנשים מאזור הצפון, אשר היו בייעוץ גנטי בגלל רקע משפחתי של סרטן שד או שחלות במסגרת הפניה שקיבלו מקופות החולים מכבי, מאוחדת או לאומית. 

     

    פרופ' צבי בורוכוביץ (צילום: מתוך יוטיוב)
    פרופ' צבי בורוכוביץ. המליץ לא לבצע את הבדיקה(צילום: מתוך יוטיוב)
     

    הרופא המליץ לא להיבדק - האישה חלתה בסרטן שד

    כל הפרשה החלה בעקבות תלונה של אישה מחדרה שעברה אצל הרופא ייעוץ ב-2004, שהמליץ לה לא לעבור את ה-BRCA. במשך עשור כל הרופאים שלה נסמכו על המלצתו של הרופא לא לעבור את הבדיקה. כעבור עשור, בעקבות אבחון שעברה בתה, עשתה את הבדיקה והתברר שהייתה חולה בסרטן השחלות.

     

    במקרה אחר הגיעה תלונה דומה ממבוטחת של מכבי, גם היא עברה ייעוץ אצל פרופ' בורוכוביץ', שהמליץ לה לא לעבור את בדיקת ה-BRCA, למרות היסטוריה משפחתית של סרטן. אותה אישה גם היא לקתה בסרטן זמן מה אחר-כך.

     

    כעת, משרד הבריאות הורה לקופות החולים לפעול כדי לאתר את הנשים שהיו בייעוץ אצלו מתחילת שנות ה-2000, ולהמליץ להן על הייעוץ והבדיקות המתאימים בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

     

    רופאים בכירים קובעים בדו"ח של משרד הבריאות שהתנהלותו של פרופ' בורוכוביץ לא עולה בקנה אחד עם המצופה מיועץ גנטי בכיר. בנוסף לכך הם טוענים, להתנהלותו של פרופ' בורוכוביץ היו השלכות, שכן כפועל יוצא מכך לא עיין אף גורם רפואי שטיפל במטופלת בנתונים חדשים במשך למעלה מעשור, מה שעיכב עוד יותר את אבחנתה כנשאית וכחולה בסרטן השחלה.

     

    בהמשך הדברים הם כותבים: "קיימת אחריות לאיחור באבחנה גם על הגורמים המטפלים (רופא המשפחה) הישירים והעקיפים (הרופאים המקצועיים) שגם מהם היה מצופה להפעיל חשיבה עצמאית, לעדכן את נתוני הסיכון ולבחון את ההמלצות מעת לעת". על הדו"ח חתומים בין הייתר ד"ר נעה בן ברוך, מנהלת המכון האונקולוגי בקפלן ודר" יצחק ברלוביץ, לשעבר מנהל בית החולים וולפסון.

     

    תגובה מטעם הרופא: "פעל על פי מיטב שיפוטו הרפואי"

    מטעמו של פרופ' בורוכוביץ נמסר: "פרופ' בורוכוביץ נמנה עם בכירי הגניטיקאים הרפואיים בישראל וכיום, גם לאחר פרישתו לגמלאות, הוא ממשיך לכהן בגופים שונים לרבות גופים הקשורים למשרד הבריאות, בהתנדבות מלאה. בשנים 2006-2004 נתן פרופ' בורוכוביץ ייעוץ גנטי בנושא סרטן שד-שחלות לעשרות בודדות של נשים. יצוין כי בניגוד להיום ייעוץ מסוג זה היה פחות נפוץ.

     

    "במסגרת הייעוץ, נהג פרופ' בורוכוביץ על פי מיטב שיפוטו הרפואי ובהתאם לחוזר משרד הבריאות בנושא שיצא בשנת 2004 וקבע מקרים בהם יומלץ לנשים לעבור בדיקה לזיהוי מוטציות בגנים BRCA 1-2. החל משנת 2006, בעקבות מספר פסיקות שלא היה להן קשר לעבודתו של פרופ' בורוכוביץ, השתנתה הגישה ולמטופלים הוצעה גם האפשרות לבצע בדיקות שלא במסגרת סל הבריאות ובאופן פרטי.

     

    "נסמכו על המלצתו של הרופא שלא לעבור את הבדיקה" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    "נסמכו על המלצתו של הרופא שלא לעבור את הבדיקה"(צילום: shutterstock)
     

    "במקרה הפרטני האמור הגיעה מטופלת שאימה נפטרה בעבר מסרטן השחלות, מבלי שנעשה בירור גנטי לגבי הימצאות מוטציית גן מחולל למחלה של אימה. בעקבות זאת, גם בדיקה ואיתור של מוטציית הגן אצלה לא הייתה מבהירה אם מדובר בגן שקיבלה מאימה או מאביה (3% מהאוכלוסייה נושאים את הגן). בהינתן מצב זה המליץ פרופ' בורוכוביץ על מעקב צמוד לאורך השנים.

     

    "עוד נציין כי באותה עת פרופ' בורוכוביץ היה מנהלו של מכון הגנטיקה היחיד באזור צפון הארץ שמבצע בדיקה זו באופן פרטי, ומשכך הוא נזהר שבעתיים מכשל אתי של הפניית מטופלות לבדיקה פרטית שאין לה הצדקה ברורה או חד משמעית, היות שמרביתן היו מגיעות לבדיקה פרטית במכון לגנטיקה שבניהולו של פרופ' בורוכוביץ.

     

    פרופ' בורוכוביץ, בהינתן אחריותו ורמת מקצועיותו המוכרת היטב לאלפי מטופלים בכל הארץ במשך למעלה מ-30 שנים, פועל בשיתוף פעולה מלא עם קופות החולים ומשרד הבריאות לקיום מלא של הנחיות הוועדה, שהתייחסו גם לצורך לעדכן את נוהלי משרד הבריאות".

     

    מבית החולים בני ציון נמסר: "פרופ' בורוכוביץ סיים את עבודתו בבית החולים לפני שלוש שנים. מעבר לכך, אנו פועלים על פי הנחיות משרד הבריאות".

     

    מעמותת ברכה נמסר: "עמותת ברכה לא מופתעת מהדברים שפורסמו בכלי התקשורת. על משרד הבריאות לטפל בבעיות שנוצרו בעקבות החלטותיהם ב-25 השנים האחרונות, מאז גילוי המוטציות הגנטיות בגן BRCA, המגדילות באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן שד, שחלות, לבלב, פרוסטטה ועוד אצל נשים וגברים, ספרדים ואשכנזיים".

     

    הסרטן השכיח ביותר בישראל

    סרטן השד הינו הסרטן השכיח ביותר בישראל ואחת מכל שמונה נשים (12%) עלולה ללקות בסרטן זה במהלך חייה. סרטן שחלות נחשב לסרטן נדיר יותר, ולערך אחת מכל 75 נשים (1.3%) עלולה ללקות בו במהלך חייה.

     

    יש לציין כי עם התקדמות הרפואה (מניעה, אבחון, טיפול) סיכויי ההחלמה/הישרדות ממחלת סרטן עלו בשנים האחרונות. גידול סרטני נובע משינויים (מוטציות) בגנים. מוכרים כיום גנים רבים אשר במידה ופעילותם אינה תקינה יכולים לגרום להתפתחות סרטן באברים שונים כולל שד ושחלה. עבודות מחקר מראות כי ב-10%-15% ממקרי סרטן שד/שחלה מדובר בסרטן תורשתי.

     

    שני הגנים BRCA1 ו-BRCA2 אחראים לרוב המקרים של סרטן שד וסרטן שחלות תורשתיים. נשים היורשות מוטציות באחד מהגנים הללו הן בעלות סיכון גבוה לחלות בסרטן שד ושחלה. לזכר עם מוטציות בגנים הללו סיכון מוגבר להופעת סרטן שד וערמונית. באוכלוסייה היהודית ממוצא אשכנזי הסיכון להיות נשא הינו 1:40 (2.5%) גם ללא כל היסטוריה משפחתית של סרטן שד ושחלה. באוכלוסייה היהודית ממוצא עיראקי הסיכון הוא 1:100 (1%).

     

    מחקרים הראו כי לנשים נשאיות לשינוי בגנים הללו יש סיכון מוגבר להופעת סרטן שד (בין 50% ל-70% להופעת סרטן שד עד גיל 80) וסרטן שחלה (בין 30% ל-60% להופעת סרטן שחלה עד גיל 80). לגברים נשאים סיכון מוגבר להופעת סרטן שד (עד כמעט 10%), וסרטן הערמונית (סביב 20% במהלך החיים).

     

    במשרד הבריאות ממליצים לעבור ייעוץ גנטי מקדים לפני ביצוע הבדיקה הגנטית. ייעוץ גנטי ניתן על ידי אנשי מקצוע המורשים על פי חוק מידע גנטי (כגון רופא/ה גנטיקאי, יועץ/ת גנטית, רופא/ה אונקולוגי/ת וכדומה) בקופות או במכונים הגנטיים בבתי החולים.

     

    איך מתבצעת הבדיקה? בלקיחת דם פשוטה. מהדם מפיקים את החומר הגנטי (DNA) ואותו בודקים לנוכחות השינוי/מוטציה בגנים. לאחר הבדיקה ניתנות הנחיות למעקבים - קיימות כיום מרפאות מעקב לנשאים/ת אשר לא חלו בבתי החולים השונים. לדוגמה לנשים נשאיות שסיימו את תוכנית הילודה קיימת המלצה לשקול כריתה מניעתית של השחלות והטפולות. כך למשל עשתה השחקנית אנג'לינה ג'ולי שהחליטה לפני מספר שנים לכרות את שדיה ושחלותיה.

     

    לשאלות ניתן לפנות למוקדים של קופות החולים: מכבי: 3555* שלוחה 3, לאומית: 507* או 1700507507, מאוחדת: 3833*, כללית: 2700*; או למוקד קול הבריאות של משרד הבריאות בטלפון 5400*. משרד הבריאות ממשיך בבירור המקרה ובמעקב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים