מומחים מרגיעים: "אין הוכחות ברורות שרצף רעידות אדמה מוביל בהכרח לרעש חזק"

רצף רעידות האדמה שפוקד בימים האחרונים את צפון הארץ ממשיך להטריד את מנוחת אזרחי ישראל, אבל בקרב המומחים יש מי שטוען כי לא מדובר באינדיקציה לרעידה חזקה יותר. יתרה מכך, ד"ר אבי שפירא, סיסמולוג ומרצה בתוכנית להתמודדות חירום של אוניברסיטת חיפה, מזכיר כי רצפים כאלה היו כבר באזורנו בעשורים האחרונים. הלילה (שני) בשעה 00:42 הורגשה רעידת אדמה בעוצמה 3.3 בצפון הכינרת, ובשעות 23:03 ו-22:00 אמש הורגשו רעידות משנה בעוצמה של 3.2 ו-3.1 (בהתאמה).

הרעידה המשמעותית האחרונה נרשמה אתמול סמוך לשעה 16:30 באזור הכינרת. מנהל אגף סיסמולוגיה במכון הגיאופיסי, דב זאקוסקי, ציין כי מדובר ברעידה בעוצמה של 3.9 דרגות, ובעומק של 4 קילומטרים. המוקד היה כ-8 קילומטרים צפונית-מזרחית לטבריה. גם מעט אחרי השעה 14:00 הורגש רעש אדמה קל באזור הכינרת. לפי המכון הגיאופיסי, עוצמת רעש האדמה אז הייתה בסביבות 3 דרגות.

ד"ר שפירא מזכיר כי ב-2013 היה רצף של רעידות דומה באזור הכינרת, ב-2008 הייתה סדרת רעידות בדרום לבנון ובין 1990 ל-1995 הייתה סדרת רעידות במפרץ אילת. "זה לא משהו נדיר", אומר מי שהיה בעבר חבר בוועדת ההיגוי להיערכות לרעידת אדמה.

הסיסמולוג הוסיף כי "אנחנו מכירים את הפעילות של מה שמכונה בשם הפופולרי השבר הסורי-אפריקני. יש שם כל הזמן גבול מגע בין לוחות שכל הזמן לוחצים אחד את השני, יש שם כל הזמן לחצים גבוהים וחיכוך גבוה, אז מדי פעם הלחץ מתגבר על החיכוך וזו רעידת אדמה. זה קורה חדשות לבקרים לאורך כל המערכת הזו, החל מטורקיה למזרח אפריקה".

"רוב הסיכויים שלא יקרה שום דבר"

לדברי ד"ר שפירא, "אין הוכחות ברורות שרצף כזה של רעידות אדמה בהכרח מוביל לרעידה חזקה. סטטיסטית יש מקומות בעולם שבהם ההתסברות עולה. רוב הסיכויים שלא יקרה שום דבר, אבל אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שזה יקרה".

המומחה הוסיף כי מה שניתן לעשות בינתיים זה לחזק את ההיערכות ולהכיר כמה שיותר את הנחיות פיקוד העורף - יציאה לשטח פתוח אם הדבר אפשרי, וכניסה לממ"ד אם יש (ולהשאיר דלת פתוחה), לחדר מדרגות ועוד.

"בתים שנבנו לפי התקן לא יתמוטטו". ד"ר שפירא

"אנחנו די בטוחים שבתים שנבנו לפי התקן, בוודאי החל מראשית שנות התשעים, לא יתמוטטו, ובוודאי שיושביהם לא ייהרגו. 70%-80% מהבתים בישראל, גם אלה שנבנו לפני כן, בנויים לפי התקן, אז בבתים כאלה אמנם עשוי להיות נזק, אבל הם לא יקרסו על ראש יושביהם.

"את ההנחיות של פיקוד העורף הכינו בכובד ראש, והן מצילות חיים. זה גם הזמן לרענן את הנהלים, החל ברמת הפרט, הקהילה, השכונה, העירייה והיחידה שצריכה להתערב. אם זה גורמי ההצלה האזרחיים ואם בצה"ל".

לדבריו, יש דברים נוספים שחשוב לדאוג להם ברמת הפרט, לשמור על דיסק און קי או במעטפה העתק של כל המסמכים החשובים - רשימת תרופות, רישיון רכב, תעודת זהות, שטר בעלות על הבית, "דברים שיאפשרו לך להוכיח את זהותך ואת הבעלות על הרכוש שלך".

ד"ר יריב חמיאל, מנהל אגף סיכונים גיאולוגיים במכון הגיאולוגי, הסביר כי "יש לנו מקטע מסוים שבא מבית שאן למזרח הכינרת, ויש מקטע אחר שעולה מצפון הכינרת לכיוון עמק החולה. באזור המפגש הזה בדיוק יש עכשיו צבר של רעידות אדמה. החשש שלנו שאחד המקטעים האלה יפעל, והחשש שלנו יכול להיות שזה ייגמר בצבר רעידות אדמה בינוני שיכול להמשך כחודש ימים אפילו. זה לא חייב להיות כל יום, יכול להיות שהמרווח יגדל ויהיה כל כמה ימים".

לדברי ד"ר חמיאל, "אנחנו מכירים את המקטעים השונים, אנחנו גם יודעים מתי הם פעלו בעבר ואנחנו יכולים לחשב איזשהו זמן הסתברות ממוצע לרעידות אדמה חזקות עליהם, אנחנו לא יכולים לחזות מתי תהיה הבאה. אבל מה שחשוב בגלל זה זו המוכנות מבחינת תקני בנייה, אופן הבנייה, התנהגות והיערכות נכונה. זה אומר לחזק תשתיות, שהמבנה יהיה בנוי לפי תקן הבנייה, לחזק מבנים ולהתנהג בהתאם בזמן רעידת אדמה".

הוא ציין עוד כי המכון הגיאולוגי עובד על מערכת ארצית, שתוכל לספק התרעה של כמה שניות על רעידת אדמה. "אנחנו בונים רשת של סנסורים לאורך העתק ים המלח, לאורך השבר הסורי-אפריקני ואז נשלח התרעה שהתרחשה רעידת אדמה".

ד"ר רון אבני, מרצה על רעידות אדמה מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אמר כי "רעידות אדמה קיימות בישראל על השבר הסורי-אפריקני כל הזמן, לאורך כל השנה. מדובר בדרך כלל ברעידות קטנות שעוצמתן בין 1.5 ל-2 דרגות. אחת לכמה חודשים יכולה להתקיים רעידה גדולה יותר שמגיעה לממדים שאנו חווים כעת, סביב 4 דרגות".

ד"ר אבני הוסיף כי "מה שמאפיין רעידות אדמה גדולה זה 'הפור שוקס', שהן כמו 'האפטר שוקס' שכולנו מכירים אחרי הרעידות הגדולות, אבל אלו באות לפני הרעידה הגדולה. אין לנו באמת דרך לדעת אם הרצף הנוכחי הוא אחד כזה כרגע ונדע זאת רק בדיעבד. יחד עם זאת, אנחנו נמצאים באינטרוול המתאים, ולמרות שאין לכך חוקיות - יש חשש גדול שאנחנו לפני רעידת אדמה גדולה. אנחנו צריכים לחדש את התכוננות לאחת שכזו".

נזקים במבנים בטבריה(צילום: עיריית טבריה)

(צילום: עיריית טבריה)

בתוך כך, עיריית טבריה והחברות המשכנות (כדוגמת עמידר) קיבלו בימים האחרונים כמה פניות מתושבים שבתיהם ניזוקו, לדבריהם, בסדרת רעידות האדמה. בעירייה אמרו כי לא ברור אם הנזקים נגרמו בגלל הרעידות. מדובר במבנים ישנים, בני יותר מ-40 שנה, וייתכן כי חלק מהנזקים נגרם מהצטברות של בלאי, בתוספת רעידות האדמה. כל מקרה נבדק לגופו על ידי קונסטרוקטורים, אנשי העירייה, משרד השיכון, החברות המשכנות ועוד.

ראש העיר טבריה יוסי בן דוד כינס בעקבות הרעידות האחרונות הערכת מצב עם מנהלי המכלולים בעירייה, קב"ט העירייה ומהנדס העיר. טרם הערכת המצב בוצע סיור מקיף במוקדים שונים בשכונות שבו נטלו חלק ראש העיר בן דוד, בכירים במשרד השיכון והבינוי, מנהל מחוז צפון בחברת עמידר, מהנדסים, יועצים, וכן גורמים במנהלת ההתחדשות העירונית ומנהלת השיקום.

בסיור נבחנו נזקים שונים שאירעו כתוצאה מרעידות האדמה האחרונות. צוותים של העירייה ביצעו תיקונים ראשוניים וחיזוקים הנדסיים במקום. ראש העיר שוחח עם מפקד פיקוד העורף וסיכם איתו על הקצאה של עשרה מהנדסים לביצוע סקר מבנים, כולל בשכונות הוותיקות, ומתן סיוע בהצטיידות ורכש באמצעים נוספים לשעת חירום לעיר טבריה. ברחוב שיזף בעיר המליצו מהנדסים על בחינת הוצאת צווי פינוי לשלוש דירות - המלצה שנבחנת על ידי הרשות המקומית אל מול הגורמים הרלוונטיים.

עיריית טבריה הפעילה אמש "קו חם" עבור אנשים שזקוקים לעזרה בשל חרדה. המעוניינים בסיוע יפנו למוקד 106 ויופנו לצוות עובדים סוציאליים 24 שעות ביממה.