שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    לא רק עניין חברתי: ההשלכות של התרחבות פערי השכר בישראל
    האם פערי השכר המתרחבים הם רק פגיעה בשוויון ובצדק החברתי, שאינה מסכנת את הכלכלה היציבה בישראל? פרופ' דן בן דוד טוען כי כל עוד אנו משלימים עם כך שעובדים רבים לא זוכים להשכלה והכשרה איכותית, אנחנו "פשוט מסדרים כסאות על הטיטאניק". ויש מה לעשות - דווקא עכשיו

    "קיבלתי נתונים מקרן המטבע הבינלאומית לפיה ישראל עברה את ממוצע ההכנסה לנפש, והסיבה היא כי הנהגנו כאן כלכלה חופשית. אם לא היינו עושים זאת היינו במצב אחר לגמרי. הפכנו את ישראל לכלכלה חופשית וכך הכל החל לפרוח". דברים אלה נאמרו השבוע על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוועדת הפנים של הכנסת, בזמן שעסקה באישור רפורמת הרישוי לעסקים.

     

    שיעור האבטלה שוב רשם ירידה והגיע לשיא של 3.7%

    בשורה טובה לשרים: השכר הממוצע ממשיך לעלות

    ה-OECD על ישראל: הכלכלה חזקה אך יותר עובדים עניים; ביקורת על מחיר למשתכן

    "הנס הכלכלי שבו מתפארת הממשלה הוא נחלתו של מיעוט"

     

    נתניהו אף התגאה בנתונים אלה לפני כחודש בישיבת סיעת הליכוד והוסיף: "חברינו באופוזיציה נוהגים לומר: 'כן, אבל העשירים מתעשרים יותר, והעניים נעשים עניים יותר' - גם זה לא נכון. יש לנו נתונים של אי-השוויון בכלכלה הישראלית. הוא יורד בהתמדה באופן שיטתי בצורה דרמטית. כלומר, גם השוויון משתפר".

    אילוסטרציה קריירה (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    הפערים: עובד בעשירון התשיעי מרוויח פי שבע מעובד בעשירון הראשון

    טענתו של נתניהו מסתמכת על נתוני מדד ג'יני, המהווה אינדיקציה לאי שוויון, אשר אכן מצביעים על ירידה באי השוויון בישראל בין השנים 2009 ל- 2016.

     

    עם זאת, לפי נתוני ה-OECD שפורסמו לראשונה ב-ynet בשבוע שעבר, נראה כי פערי השכר בין העובדים המשתייכים לקצוות בישראל רק הולכים ומתרחבים. לפי נתונים אלה, ב- 2015, העובדים במשרה מלאה המשתייכים לעשירון התשיעי (עשירון אחד פחות מהעשירון העליון) השתכרו פי 7.22 מאשר העובדים המשתייכים לעשירון הראשון. שיעור זה הוא יותר מכפול מהממוצע במדינות ה-OECD, שנותר יציב על פער של פי כ-3.5 מאז תחילת שנות האלפיים.

     

    פערי שכר oecd (מקור: OECD)
    (מקור: OECD)

    לפי הנתונים, הפער בין עשירונים אלה בישראל עמד ב-2011 על פי 4.91 , גדל בשנת 2012 לפי 6.27, ירד ב-2013 לפי 5.7, קפץ ב-2014 לפי 7.01, וכאמור הגיע ב-2015 לשיא של פי 7.22. יש לציין כי בשנת 2012 נוספו למדד זה החיילים בשירות חובה בישראל, מה שככל הנראה גרם לקפיצה החדה בין 2011 ל-2012, אך כפי שניתן לראות, פער זה המשיך לעלות גם אחר מכן.

     

    בנוסף, לפי הנתונים העדכניים מהלמ"ס, שני שליש מהעובדים השכירים בישראל עובדים בענפים אשר השכר בהם נמוך מהממוצע במשק. כמו כן מנתוני ה-OECD עולה כי אחוז מקבלי שכר נמוך (שיעור המשתכרים פחות משני-שלישים מהשכר החציוני) בישראל רושם עליה עקבית ועמד על 26.4% ב-2015, גם הוא גבוה משמעותית לעומת ממוצע ה-OECD שעמד על 15.7%.

     

    כמו כן, בדו"ח האחרון שחיברו על כלכלת ישראל , קבעו כלכלני ה-OECD כי כלכלת ישראל ממשיכה להיות מרשימה במאקרו - הצמיחה יחסית טובה, האבטלה נמוכה, והחוב הציבורי מצטמצם, אך עם זאת שיעור העובדים העניים בישראל ממשיך לטפס, והוא גבוה מאוד בהשוואה לשאר העולם. 

     

    ההשלכות: מי ישלם מיסים?

    פרופסור דן בן דוד מאוניברסיטת תל אביב, אשר עומד בראשו של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, מזהיר כי המצב הנוכחי יאלץ את הממשלה להעלות את המיסים כדי לתמוך בעובדים העניים יותר, מה שעלול לגרום לעובדים המיומנים, אשר נושאים כבר היום בנטל נכבד של תשלום המיסים, לקום וללכת. לדבריו, "נטל מס ההכנסה בישראל כבר מוטה כל כך עד שמחצית האוכלוסיה אינה מגיעה לרף התחתון של מדרגות מס ההכנסה ואינה משלמת מס הכנסה כלל. למעשה, 20% מהאוכלוסיה בארץ נושאת על כתפיה 90% מנטל מס ההכנסה. מדובר בהטיה גדולה אף יותר מזו שבארה"ב".

       

    בן דוד ועמיתו פרופסור איל קמחי, פרסמו לפני כשנה חוות דעת, אשר הוכנה לבקשת המועצה הלאומית לכלכלה, במשרד ראש הממשלה, בה קבעו כי "ישראל ניצבת בפני צומת החלטות שיקבעו את עצם קיומה בעוד מספר עשורים". במסמך פורטו הבעיות הכלכליות שלטענת מחבריו הוזנחו במשך שנים, והן אלה שלמעשה הביאו למצב הנוכחי בו נרשמים פערים כאלה משמעותיים בין העובדים בישראל.

      

    דעה בדקה על הצמדת שכר השרים לשכר הממצע

    דעה בדקה על הצמדת שכר השרים לשכר הממצע

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בן דוד טוען כי קיים כשל מערכתי בתשתיות האנושיות בישראל – קרי מערכת החינוך, וכשל דומה בתשתיות הפיזיות - קרי מערכת התחבורה. וכשלים אלה פוגעים באיכות התעסוקה וגורמים לפריון העבודה הנמוך בישראל. לדבריו, "אנחנו לא מאפשרים להרבה מאוד אנשים למצות את הפוטנציאל שלהם. כמובן שזה היה עוזר קודם כל לרמת החיים שלהם, אבל גם מהצד האנוכי של אלה שכן מקבלים שכר גבוה – אנחנו פשוט זקוקים להם. אם אתה יזם עם רעיון מעולה ואתה מקים חברה, אתה זקוק לאנשים שתוכל לעבוד איתם. אין כיום מספיק אנשים שיכולים לעזור בזה. אנחנו זקוקים לאנשים האלה לא רק בשביל לשלם מיסים, אלא בשביל שרמת החיים של כולם תהיה גבוהה יותר".

     

    בן דוד מוסיף כי "השיח בישראל אומר: או שאני בעד הקטנת פערים כי אני טיפוס חברתי, או שאני קפיטליסט חזירי וכל מה שאכפת לי זה צמיחה כלכלית. זה שיח שהוא פשוט לא נכון" .

     

    שורש הפערים: "הניסוי הטבעי" שנערך בכלכלה הישראלית 

     במסמך נוסף שהכינו במוסד שורש תיארו בן דוד וקמחי את ה"ניסוי הטבעי" שנערך בכלכלת ישראל ב-2002, בעקבות מהלכי שר האוצר דאז נתניהו להתמודדות עם המצב הכלכלי הקשה שנבע מהאינתיפאדה הראשונה, והשלכותיו על המצב הנוכחי.

    פערים ()

    "בתחילת שנות האלפיים, חוותה ישראל את אחת מתקופות המיתון הקשות שידעה בעשורים האחרונים", מסבירים קמחי ובן דוד, "על מנת להתמודד עם גירעונות תקציביים תופחים ועם עליה חדה בחוב הציבורי, היא ביצעה קיצוץ משמעותי בתקציבה, כאשר הקיצוץ היה עמוק במיוחד בקצבאות. מי שהושפעו במידה הרבה ביותר מהקיצוצים היו בעלי ההשכלה הנמוכה יחסית, שרבים מהם נכנסו לשוק העבודה".

     

    לפי הנתונים של הלמ"ס והביטוח הלאומי שעובדו על ידי מוסד שורש, בתריסר השנים שקדמו לקיצוצים, כל גידול שנתי של 100 אנשים בגילאי העבודה העיקריים (35 עד 54) עם 16 שנות לימוד או יותר, לווה בגידול בתעסוקה של 87 אנשים כאלה. בשנים שלאחר המיתון העמוק, גדל שיעור זה לתוספת של 95 מועסקים לכל תוספת של 100 אנשים. בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה יותר, תוספת של כל 100 אנשים בעלי רמת השכלה נמוכה יחסית לגילאי העבודה, לוותה בזינוק של 270 מועסקים בשנה, מאז 2002.

     

    תעסוקה פערים OECD (מקור: דו
    (מקור: דו"ח התעסוקה של ה-OECD)

    העלייה החדה בתעסוקת הפחות משכילים שיקפה אמנם תוצאה חיובית מאוד של הקיצוצים הגדולים בתשלומי הרווחה. עם זאת, לפי מוסד שורש, היעדרן של תוכניות מלוות משמעותיות לשדרוג היכולות של אותם עובדים חדשים - פגע מאוד באפקטיביות המהלך – ובהכנסות של העובדים עצמם. לפי נתוני ה-OECD, מימון תוכניות למדיניות פעילה בשוק העבודה בישראל נמצא הרבה מתחת לממוצע של המדינות המפותחות כבר שנים רבות.

     

    הפיתרון: הכל מתחיל בחינוך 

    בן דוד מציין כי בעוד שמדדים כמותיים של השכלה כמו שנות לימוד ממוצעות או שיעור אוכלוסיה עם תואר אקדמי, קלים יותר למדידה וזוכים להרבה יותר תשומת לב ציבורית, איכות החינוך היא הגורם החשוב ביותר בכל הנוגע לשכר האישי ולהכנסה הלאומית.

     

    "ישראל היא אחת הדוגמאות הבולטות ביותר בעולם בהקשר זה", אומר בן דוד, "למרות שאוכלוסיית המדינה משכילה כביכול לפי מדדים כמותיים סטנדרטיים, איכות החינוך היסודי והעל-יסודי בארץ נמצאת בתחתית דירוג העולם המפותח – עם כל ההשלכות שיש לכך על יכולתה העתידית של המדינה להתניע תפנית בפריון, בעוני ובאי השוויון".

     

    פערי שכר ()

    עם זאת, בן דוד מציין כי כי ישנם מספר שינויים משמעותיים שהחלו להיראות באופק, ושאינם מושפעים משינוי מדיניות: הראשון הוא ירידה בשיעורי הילודה, במיוחד בקרב החרדים והערבים, אשר לפי בן דוד זוכים לחינוך הגרוע ביותר בישראל. השני הוא העובדה כי מספר גדול של חרדים החלו לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ממלכתיים-דתיים, בעוד שרבים אחרים החלו לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ממלכתיים.

     

    "בהינתן הקשר החזק בין השכלה להכנסה", מסביר בן דוד, אלה חדשות טובות מנקודת מבט כלכלית. "בסופו של דבר, הכל מסתכם ביכולת הקיום של ישראל מבחינה כלכלית כאשר הילדים של היום יהפכו למבוגרים". הוא מוסיף. לדבריו, השאלות שיש לשאול הן "מה יקרה כאשר תלמידי כיתה א' היום יגיעו לגיל העבודה? בידי כמה מהם יהיו הכלים לעבוד במשק מודרני, וכמה מהם יזדקקו לסיוע על מנת להסתדר? מי יוכל לשאת בנטל המס שיגדל בהתמדה כתוצאה מצרכים הולכים וגוברים לצד שיעור קטן יותר של משלמי מיסים?".

     

    דווקא עכשיו - יש יכולת לשנות

    לדברי בן דוד, "למרות שישראל אולי נראית כאחת המדינות המשכילות ביותר בעולם, איכות מערכת החינוך שלה היא מהנמוכות בעולם המפותח. בסופו של יום, האיכות חשובה יותר מהכמות. זוהי הסיבה לכך שמדינה עם יותר שנות לימוד לנפש ממרבית המדינות, מתאפיינת ברמות הפריון מהנמוכות ביותר ובשיעורי עוני מהגבוהים ביותר בעולם המפותח". הוא מדגיש שדווקא עכשיו, כאשר כלכלת ישראל חזקה ויציבה, זה הזמן לפעול כדי להתמודד עם השפעות האוטומציה והשינויים בשוק העבודה.  

     

    "למרות שהאתגרים משמעותיים, יש לישראל יתרונות רבים היכולים לאפשר את התפנית הנדרשת. המשק הישראלי מצליח כיום יותר ממרבית המשקים האחרים, עם זרימה נרחבת של השקעות מחו"ל המאותתות על רמת הביטחון שיש לאחרים במדינה. רמת הידע במוסדות ההשכלה הגבוהה הטובים ביותר של ישראל נמצאת בשורה הראשונה בעולם. ידע זה צריך פשוט להגיע לכל קצוות החברה.

     

    "תיקון מערכת החינוך של ישראל מחייב בעיקר ליטול קורה מבין העיניים, זו הגורמת לבלבול בין משאלות לב ופנטזיות לבין עובדות ממשיות – ולמצוא את הנכונות הפוליטית ואת המנהיגות הנדרשת על מנת להוציא אל הפועל את השינויים הדרושים. אם לא נעשה זאת, אנחנו פשוט מסדרים את הכסאות על הטיטאניק".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים