שתף קטע נבחר

טריאסטה: ים, טורטליני והרבה היסטוריה

מה עושים כשמגיעים ליעד חדש, בן או בת הזוג עסוקים בעבודה וצריך להעביר את הזמן (ועוד עם דרדס קטן)? הילי ברוק בלום ובנה, להלן "הדרדס", יצאו לשוטט בעיר האיטלקית הפחות מוכרת, אך המאוד מעניינת וחזרו עם טעם (מפסטה וגלידה) של עוד

 

 

מי מאיתנו לא חלם על חופשת קיץ בטריאסטה? אם להיות כנה - אני. עיר הנמל השוכנת בצפון מזרח איטליה, על גבול סלובניה, במרחק של כשעה וחצי נסיעה מוונציה, מעולם לא כיכבה בחלומות שלי. גם לא בתפקידי אורחת. מצד שני גם אני כנראה לא הופעתי בחלומות שלה, כך שאנחנו לגמרי פיטיות ולמפגש שלנו הקיץ, הגענו בלי דעות קדומות.

טריאסטה (צילום: הילי ברוק בלום)
ים, טורטליני ונגיעות מוסוליני(צילום: הילי ברוק בלום)

טריאסטה (צילום: הילי ברוק בלום)
(צילום: הילי ברוק בלום)

בעקבות נסיעת עבודה של בן הזוג לטריאסטה, שהפכה בשנות השישים למרכז לחינוך ומחקר בינלאומי בתחומי המדעים, התלוותי אליו עם הדרדס לביקור של מספר ימים בעיר.

שמורת טבע על רצועת החוף של טריאסטה (צילום: הילי ברוק בלום)
שמורת טבע על רצועת החוף של טריאסטה(צילום: הילי ברוק בלום)
 

טירת Castello di Miramare (צילום: הילי ברוק בלום)
טירת Castello di Miramare(צילום: הילי ברוק בלום)

בזמן שהוא חישב במשרד את המרחק בין כוכב אקראי לחור השחור הקרוב למקום מגוריו, אני חישבתי את קייצנו לאחור, תוך כדי שקלול המרחק בין הפיאצה השווה לפיצה הקרובה, ושיננתי את הנוסחה: חוויה ימית + אקשן יומי + מסכים בשלושה גדלים = ילד מותש. ילד מותש = אימא עם רגועה עם מצפון מוקטן.

 

אז מה הסיפור שלך טריאסטה?

ובכן בני, אומנם זה חופש גדול, אך לא תחמוק משיעור מזורז בהיסטוריה. כמו כל עיר נמל במיקום אסטרטגי נחשק, גם טריאסטה החליפה בעלים לאורך השנים. במאה הראשונה לספירה התגלגלה לידי הקיסרים הרומיים. עם נפילתם, התגלגלה לידי שליטים אוסטרוגותיים, שגילגלו אותה ללומברדים, שמסרו לביזנטיים, שהעבירו לוונציאניים, שהפסידו לאוסטרו הונגרים, שהפכו אותה לעיר נמל אוסטרית משגשגת ולמרות שחטפו שלושה כיבושים מנפוליאון, הצליחו לשמור על מעמדה האוטונומי.

התעלה הגדולה בטריאסטה  (צילום: הילי ברוק בלום)
התעלה הגדולה בטריאסטה (צילום: הילי ברוק בלום)

החלפת בעלים רבים ושונים לאורך השים (צילום: הילי ברוק בלום)
החלפת בעלים רבים ושונים לאורך השים(צילום: הילי ברוק בלום)
  

עם נפילת שלטון בית הבסבורג סופחה לאיטליה, וכך זכינו ליהנות גם מספגטי וגם משרידים של זאכר טורט אוסטרי לקינוח. במלחמת העולם השנייה נכבשה על ידי צבא הפרטיזנים היוגוסלבי של טיטו. רק לאחר מאבקים ממושכים בין יוגוסלביה לאיטליה, עם חתימת הסכם לונדון ב-1954, הועברה רשמית לידיים איטלקיות.

 

אם להיות קורמרן, אז הכי טוב כאן

סיימנו עם שיעור היסטוריה? נעבור לשיעור טבע. את השבוע פתחנו בטיול בוקר רגלי אל מצודת מיראמר (נוף ים) הממוקמת במרחק של כשבעה קילומטרים ממרכז העיר. חלפנו דרך שמורת מיראמר, הממוקמת לחוף הים האדריאטי והשקפנו על הקורמורנים (עופות מים נחמדים) שמגיעים לעשות בטן גב ולהתייבש על הסלעים בשמש.

שמורת מיראמר והקורמורנים (צילום: הילי ברוק בלום)
שמורת מיראמר והקורמורנים(צילום: הילי ברוק בלום)
 

טירה להשכיר

משם נכנסנו אל הגן ואל ארמון מיראמר שנבנה על החוף מצפון לטריאסטה בין השנים 1856 ל-1860 עבור הדוכס מקסימיליאן הראשון ממקסיקו, (אחיו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף) ורעייתו שארלוט הבלגית. הדוכס נשלח לפקד על הצי באזור וזמן קצר לאחר שסיים לבנות לעצמו את הטירה המפונפנת, לסגור מרפסת מול הים ולתלות וילונות מהודרים, חזר למקסיקו, שם נורה ונהרג.

ארמון מיראמר (צילום: הילי ברוק בלום)
ארמון מיראמר(צילום: הילי ברוק בלום)
 

מרשים גם מבפנים (צילום: הילי ברוק בלום)
מרשים גם מבפנים(צילום: הילי ברוק בלום)

הרוחות בטירה מלחשות שגם דייריה הבאים, הדוכס פרדיננד שנרצח בסרייבו והדוכס אמדיאו שסיים את חייו בנסיבות שדוכסים נוהגים למות בהן, לא זכו ליהנות מהנוף המרשים ולהשתשכשך במזרקה הנאה לאורך זמן. אחרי שהבנו שגם לדוכס יש לפעמים מזל נאחס, עמדנו לזכרם דקת דומייה בדוכן הגלידה בחצר. הדרדס הלך על ג'לטו לימון, כדי שלא נשכח שהחיים הם לא תמיד תותים בשמנת.

 

מפגש פסגה עם אביר

היום השני הוקדש לביקור בעיר העתיקה במצודת סן ג'יוסטו (יוסטוס הקדוש), הניצבת בראש הגבעה הגבוהה שנשלטה על ידי הרומאים וחולשת על כל האזור.

Babypark Sangiusto (צילום: הילי ברוק בלום)
Babypark Sangiusto(צילום: הילי ברוק בלום)

מפגש פסגה בין ילד לאביר הוא תמיד אירוע מכונן, ולאחר ביקור פורה במבצר ובקתדרלה הצמודה, הרגשנו בשלים ומבושלים בשמש ל"פליי דייט" עם במבינו רומאי. אותו פגשנו בדמות פסל משיש במוזיאון להיסטוריה ואמנות "אורטו לפידריו". המוזיאון והחצר פתוחים והכניסה אליהם ללא תשלום. אוסף המוצגים אומנם לא גדול, אך בהחלט מספק הצצה להיסטוריה של המקום.

מוזיאון להיסטוריה ואומנות "אורטו לפידריו" (צילום: הילי ברוק בלום)
מוזיאון להיסטוריה ואומנות "אורטו לפידריו"(צילום: הילי ברוק בלום)

משם התגלגלנו במורד הרחוב התלול והצר למנוחה בצל העצים בגן השעשועים סן גיוסטו, שנמצא ממש מתחתיו. ממבט חטוף בילדים ששיחקו שם ובקשישים המתנשפים סביבם, כנראה שגם בטריאסטה קיים המנהג המסורתי לסנג'ר את סבא ג'פטו או סבתא ג'בטה בחופש הגדול.

 (צילום: הילי ברוק בלום)
(צילום: הילי ברוק בלום)
 

זיכרון ארוך ואספרסו קצר

בהמשך הירידה, חלפנו לגמרי במקרה על פניי "ארקו די ריקרדו" (קשת ריקרדו). השריד היחיד שנותר משער של החומה הרומית שנבנתה על ידי הקיסר אוגוסטוס בשנת 33 לספירה. הקשת ממוקמת ממש בלב העיר, מה שמאפשר לך להתעורר בחזרה ב-2018 עם אספרסו משובח בבית הקפה הקטן ממול.

קשת ריקרדו (צילום: הילי ברוק בלום)
קשת ריקרדו(צילום: הילי ברוק בלום)

החולצות השחורות בכיכר הלבנה

לא רחוק משם נמצאת הכיכר המרכזית של טריאסטה, "פיאצה אוניטה ד׳לאיטליה" (כיכר איחוד איטליה). הכיכר המרשימה מוקפת במבנים ניאו קלאסיים: בניין העירייה, ארמון המושל ובניין לויד והיא פתוחה אל הים.

כיכר איחוד איטליה (צילום: הילי ברוק בלום)
כיכר איחוד איטליה(צילום: הילי ברוק בלום)

במרכזה נמצאת "פונטנה די קואטרו קונטיננטי" (מזרקת ארבע היבשות שהיו ידועות באותם ימים) שנבנתה ב-1750 על ידי פרנצ'סקו מזולני מברגמו וגם עמוד עם פסלו של קארל השישי. בשעות הלילה הכיכר מוארת וכדאי לבקר בה אחרי שמחשיך.

ופעם מוארת בשעות החשכה (צילום: הילי ברוק בלום)
ופעם מוארת בשעות החשכה(צילום: הילי ברוק בלום)
 

אם חוזרים שוב במנהרת הזמן אל ההיסטוריה הלא מאד רחוקה, בכיכר הזו ממש הוכרזו על ידי מוסוליני בשנת 1938 חוקי הגזע. כשמסתובבים בפיאצה הלבנה והמוארת, קשה לקלוט שרק 80 שנה קודם לכן, התהלכו בה חברי מיליציות החולצות השחורות של מוסוליני והטילו חיתתם על יהודי טריאסטה, קומוניסטים ומתנגדי משטר.

 

הזווית היהודית

הקהילה היהודית בטריאסטה מנתה לפני מלחמת העולם השנייה כ-6,000 יהודים שהגיעו אליה בעיקר מאוסטריה ומגרמניה בתקופת שלטון בית הבסבורג. במאה ה-17 נאלצו היהודים להתקבץ בגטו חרף התנגדותם, אולם אף על פי כן המשיכו לתרום לפריחתה הכלכלית והתרבותית של העיר.

בית הכנסת של טריאסטה (צילום: הילי ברוק בלום)
בית הכנסת של טריאסטה(צילום: הילי ברוק בלום)
 

בעקבות הטלת חוקי הגזע ב-1938 נמלטו מחציתם מהעיר, אחרים התבוללו וכ-700 נספו במהלך המלחמה. סמוך לעיר נבנה מחנה הריכוז ריזרייה די סן סאבא ששימש גם כמחנה השמדה, ובמשריפה שנבנתה בו נשלחו להשמדה מתנגדי שלטון, פרטיזנים ויהודים. המבנה משמש כיום כמוזיאון הנצחה עירוני.

 

ניתן לסייר ברחובות הגטו היהודי שהיה בעיר ובבית הכנסת, אך מומלץ לתאם סיור מראש, כי בניגוד לשיווק האגרסיבי של ג׳יזס קרייסט בכנסיות הפתייניות, הקדוש ברוך הוא ישן צהריים בין שתיים לארבע, גם ביום חול ולא להוט לקבל מבקרים.

 

בית הכנסת ממוקם ברובע בורגו טרזיאנו (Borgo Teresiano). הרובע נבנה במאה ה-18 על אדמה שיובשה ובמרכזו נמצאת התעלה הגדולה. בקצה התעלה נמצאת כנסיית סן אנטוניו נואובו ובחלקה הדרומי ממוקמת הכנסייה האורתודוכסית הסרבית.

התעלה הגדולה (צילום: הילי ברוק בלום)
התעלה הגדולה(צילום: הילי ברוק בלום)

הסצנה האינטלקטואלית

זה גם המקום אגב, לבחון שוב את איכויות האספרסו בבתי הקפה המקיפים את הכיכר, תוך כדי שרבוט הגיגים על מפית. השמועה אומרת שפעם הייתה פה סצנה תרבותית ערה, וגדולי הספרות והשירה נשבו בקסמה האינטלקטואלי של העיר וברוח הווינאית של בתי הקפה של טריאסטה.

פסל עירוני של הסופר היהודי Italo Svevo ופסלים נוספים מפארק טומסיני (צילום: הילי ברוק בלום)
פסל עירוני של הסופר היהודי Italo Svevo ופסלים נוספים מפארק טומסיני(צילום: הילי ברוק בלום)
  

ג'יימס ג'ויס כתב בה כמה מיצירותיו הגדולות, המשורר הגרמני רילקה ספג בה השראה, אומברטו סאבא המשורר האיטלקי ויליד העיר חי ויצר בה ואפילו זיגמונד פרויד קפץ לקפה ועוגה.

 

קצת קולטורה להורדת הטמפרטורה

בואו לא נרמה את עצמנו, חם בקיץ באיטליה. ולכן, מוזיאונים הם מקום מפלט נפלא להרחיב אופקים ולספוג השראה, זיעה וקולטורה. ביקור בגלריה Salon Degli Incanti במרכז המרינה של טריאסטה, חשף אותנו לפרויקט בינלאומי של האומן האיטלקי לוסיאנו בנטון, המקבץ עבודות של אומנים מכל העולם לתערוכה משותפת הנקראת: "Join the Dots".

Salon Degli Incanti (צילום: הילי ברוק בלום)
Salon Degli Incanti(צילום: הילי ברוק בלום)
 

במסגרת "קייטנת הישרדות טריאסטה", נשלח החניך הצעיר לחפש יצירות אומנות מעניינות ולגלות ארצות בתערוכה, וכן, גבירותיי ורבותיי... גם ישראל על המפה ואנחנו נשארים במפה, שתי אצבעות בלבד מהמיצג של לבנון, סוריה ופלסטין.

 

הבטיחו לנו ים

ככל שמצפינים לאורך הים האדריאטי, הופכת רצועת החוף לסלעית יותר. המים בטריאסטה צלולים ונעימים, אך הקפיצה לים מהצוקים במקומות מסוימים מאתגרת. מצוידים בהמלצה של חברים מקומיים, מצאנו שני חופים מקסימים מצפון ומדרום לטירת מיראמר ואחרי טיולון קצרצר דרך בוסתן וכרם זכינו בפיסת ים כמעט פרטית.

רצועת חוץ צפונית למצודת מיראמר (צילום: הילי ברוק בלום)
רצועת חוץ צפונית למצודת מיראמר(צילום: הילי ברוק בלום)

מה בתפריט?

הנכס הגדול ביותר של התייר, הוא חבר מקומי, ואם כבר יש לך חבר שקוראים לו ג'ובאני שהוא גם בשלן חובב בשעות הפנאי, בכלל הסתדרת בחיים. הסודות הקולינריים של טריאסטה מסתבר, מתחבאים להם בכוכים קטנים ונסתרים שיש בהם ארבעה-חמישה שולחנות, שני עובדים ואפס תפריטים. השף ייצלה לכם בערב את מה שהדייג תפס בבוקר ויבשל את מה שמתחשק לו לבשל היום. בררנים או חולי שליטה? זה כנראה לא בשבילכם. אנחנו זרמנו בשמחה עם הרעיון, וגם אם לא תמיד קיבלנו את מה שדמיינו, היה טעים ומפתיע.

 

Trattoria alla valle – פסטה ודגים

במסעדה הפצפונת והחביבה הזו שמופעלת על ידי שני אנשים בלבד במרכז העיר, קיבלנו מגש משפחתי נדיב של פסטה בייתית עם מולים למנה ראשונה, מגש דגי היום על הגריל, קנקן יין לבן של חצי ליטר וגלידה לקינוח במחיר 35 אירו לאדם. על הילד הזללן לא גבו מאיתנו תשלום והטנגו ברקע היה און דה האוס.

פסטה ודגים במסעדת Trattoria alla valle (צילום: הילי ברוק בלום)
פסטה ודגים במסעדת Trattoria alla valle(צילום: הילי ברוק בלום)
 

כתובת: Via della Madonna del Mare, 18, 34124 Trieste TS, Italy.

 

Tavernetta – פסטה ובשרים

מסעדה קטנטנה נוספת של חמישה שולחנות בלבד. הופתענו לגלות שבמבנה הישן והאפלולי יש רק שירותי "בול פגיעה", אך זה ממש לא פגם בחוויה הקולינרית המשובחת. החברים האיטלקיים שהצטרפו אלינו ניהלו את העניינים ובחרו את המנות ואת היין, ולנו נותר רק ללקק את הצלחות ולשאול את עצמנו איך לעזאזל נכנסים לכל כך מעט בגד ים אחרי כל כך הרבה פסטה.

פסטה ובשרים במסעדת Tavernetta (צילום: הילי ברוק בלום)
פסטה ובשרים במסעדת Tavernetta(צילום: הילי ברוק בלום)
 

כתובת: Via della Madonna del Mare, 2, 34124 Trieste TS, Italy.

 

Al Molo – פסטה ופירות ים

מסעדה מומלצת נוספת בטריאסטה לחובבי תפריטים מפורטים יותר, היא "אלמולו" המצוינת ההממוקמת ממש על חוף הים, לא רחוק מטירת מיראמר. המנות שלהם יצירתיות, התפאורה ברקע מושלמת וחומרי הגלם טריים וקופצים ישר מהחכה לצלחת.

פסטה ופירות ים ב-Al Molo (צילום: הילי ברוק בלום)
פסטה ופירות ים ב-Al Molo(צילום: הילי ברוק בלום)
 

על ארוחה מלאה שכללה: שקיעה רומנטית, קרפצ'יו תמנון, רביולי דג, ניוקי ברוטב צדפות, פסטה פירות ים, קלמרי מטוגן, פאדג' שוקולד ויין הבית שילמנו פחות מ-80 אירו.

 

כתובת: Riva Massimiliano e Carlotta, 11, 34151 Trieste TS, Italy.

 

פסטה והביתה

רוצים לחזור הבייתה ולבשל לעצמכם פסטה איטלקית כמו שאתם אוהבים? בסניף המקומי של הרשת האיטלקית המוכרת "Eataly" תוכלו לקנות את כל המוצרים תוצרת איטליה, ספרי בישול, יינות, רטבים ושלל מעדנים, או סתם לשבת במקום ולנשנש משהו מול הים.

מתחם Eataly (צילום: הילי ברוק בלום)
מתחם Eataly(צילום: הילי ברוק בלום)

 (צילום: הילי ברוק בלום)
(צילום: הילי ברוק בלום)
 

ולכל אלה ששואלים, הי, למה לא הזכרת את כל המוזיאונים לאמנות? למה לא סיפרת על תופעת הקארסט האופיינית לאזור? למה לא כתבת על היין המקומי, על המערה הענקית, על הפארק עם הכי מעט הומלסים ועל הקפה הכי טוב בעיר - אני עונה: תנוחו. לא חייבים להספיק הכל בביקר אחד וכדאי להשאיר טעם של עוד לביקורים הבאים. היי שלום טריאסטה ותודה על הדגים!

 

טיילה, כתבה, צילמה וטעמה: הילי ברוק בלום.

לחוויות, טעמים ותמונות נוספות מטיולים בעולם - מוזמנים לביקור בבלוג BROOK - IT

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הילי ברוק בלום
איטלקיה אחרת: טריאסטה
צילום: הילי ברוק בלום
מומלצים