שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ארוחות מסביב לשעון - כך זה משפיע על ילדיכם
    הילדים נהנים מהחופש ויצאו מהשגרה של לימודים, חוגים וגם ארוחות מסודרות. איך זה משפיע עליהם, מה הקשר להפרעות קשב וריכוז, ומתי אתם צריכים לקחת אחריות?

    בעשור האחרון, בעקבות העליה במספר הבוגרים והילדים הסובלים מהשמנת יתר, התרחב המחקר בתחום זה וכן התבצעו מחקרים שניסו למצוא מתאם וקשר בין הפרעות או תחלואים שונים ובין מצב של השמנת יתר. במסגרת מחקרים אלה, נמצא בשנים האחרונות קשר בין הפרעות קשב ובין השמנה.

     

    אחד המחקרים שנערך באוניברסיטת ניו יורק, עסק בבדיקת "היחסים" בין הפרעת קשב מסוג ADHD להשמנת יתר. נמצאו שלושה גורמי קשר: הפרעות נשימה בשינה, אי תפקודים גנטיים ונוירוביולוגיים זהים, כמו גם אימפולסיביות וחוסר שימת לב. המחקרים עוסקים בעיקר בתופעת הפרעת הקשב, בשילוב היפראקטיביות והקשר להשמנת יתר, כאשר ברמה הקלינית-תצפיתית, ניתן לציין כי עליה במשקל שכיחה מאוד גם בקרב הלוקים בהפרעת קשב "שקטה" (ADHD) ובפרט בעלת גוון פסיבי המנעותי, המביאה גם להימנעות מפעילות ספורטיבית.

    החופש ממסגרות משפיע על הרגלי האכילה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    החופש ממסגרות משפיע על הרגלי האכילה(צילום: shutterstock)

     

    המנגנון העומד מאחורי העליה במשקל במקרה זה הוא פחות הפן האימפולסיבי ויותר קשיי ההתארגנות, הגורמים להעדר המסגרת, גבולות רחבים ופחות נוקשים, ומכאן ל"הליכה לאיבוד" של ילדים רבים וילדים עם הפרעות קשב על אחת כמה וכמה: יום ולילה מתהפכים - ומכאן שפעמים רבות ישנה אכילה לילית שאינה מבוקרת, שהיה ארוכה בבית - בשל החום הכבד רבים מן הילדים ובני הנוער שוהים בבית, בוהים במסכים ומכאן הדרך אל המקרר מתקצרת.

     

    קראו עוד:

    7 פעולות שיעזרו לילדכם להפסיד בכבוד

    איך לא לריב עם הילדים בחופש

    לשכב על הספה ולבהות: החופש בשנות ה-80

     

    שהייה במסגרת חינוכית מעבר לשעות הלימוד, מאופיינת גם בהפסקות קבועות ובכלל זה הפסקות ייעודיות לאוכל. בזמן השיעורים אכילה ושתיה אינה אפשרית ומכאן שגם התזונה נמצאת בגבולות ותחומה במסגרת. בהעדר מסגרת כזאת מעבר לכמויות המזון גם פרקי הזמן ושעות האכילה אינם מוגדרים. בשנים האחרונות מדווח על ילדים שעולים אפילו למעלה מחמישה ק"ג בקיץ אחד. לעיתים 10-15% ממשקלם. אגב, גם מבוגרים בחופשות, בעיקר כאשר "הכול כלול" עולים במשקל, ושהייה של ילדים בבית בחופשה שקולה, בהחלט, ל"הכול כלול".

     

    ומה עם השעמום? צפו:

     

     

    איך אפשר לעזור לילדים לשמור על המשקל במהלך החופש?

     

    1. יצירת מערכת שעות ומסגרת גם בזמן החופשה: לנסות במידת האפשר להגדיר פעילויות, לתחום זמנים ולהגדיר זמני ארוחות, כמו גם כמויות מזון. חשוב לדעת שדילוג על ארוחות במהלך היום אינה מהווה מתכון לירידה במשקל, אלא להיפך. ישנם לא מעט מאלה שסובלים מעודף משקל שמתחילים לאכול בצהריים (וכך מדלגים על ארוחת הבוקר הכה חשובה וארוחת ביניים לפחות אחת). כמובן שגם התנהלות זו לא מהווה פיתרון לבעיית המשקל.

     

    2. מודעות: הגברת המודעות לצריכת מזון בריא, והכנסת מזון בריא יותר הביתה ופחות "נשנושים".

     

    3. הכול כלול: בארוחות של "אכול כפי יכולתך" (אך לא רק) חשוב להגדיר מה ניתן לבחור ולא לתת יד חופשית לילד לאכול כאוות נפשו. ארוחה כזו, אגב, עשויה להסתכם גם בלמעלה מ-2,000 קלוריות (יותר מכל סך הקלוריות היומי של אותו ילד במקרים רבים).

     

    4. אחוז השומן במזון: לא אחת, מדובר על מזון עתיר שומן במזון. לדוגמה, גבינות שמנות, טיגון מזונות שונים, פיצוחים (שעתירי קלוריות במיוחד), חטיפים ועוד. מדובר בחלק מהמזונות אפילו על 500-700 קלוריות ל-100 גרם מוצר מזון (כמו: פיצוחים, שוקולד למריחה, חלבה ועוד). לכן, הפחתת השומן במזונות השונים יכולה להיות הפיתרון לצמצום הקלוריות היומי ללא פגיעה מהותית, אם בכלל, בכמות המזון עצמה.

     

    ילד יושב (צילום: shutterstock)
    כדאי לקנות פחות נשנושים הביתה(צילום: shutterstock)

    סוגי האימון שעשויים להתאים

    חשוב מאוד שהילדים יהיו פעילים. לפי המלצות ארגוני הבריאות יש צורך בלפחות 60 דקות מדי יום של פעילות גופנית, אך ניתן לחלק זאת גם למספר יחידות של פעילות גופנית במהלך היום. לדוגמא, שלוש פעמים של 20 דקות, כאשר חלק מאותן יחידות הנו נסיעה לחבר עם אופניים (לא חשמליים כמובן), הליכה בפארק עם אחד ההורים, השתתפות בחוג זה או אחר וכדומה.

     

    1. להגדיר יעדים עם הילדים יחד - למה הם מסוגלים להתחייב מבחינת הפעילות הגופנית ומה לא. כך גם נוצרת מחויבות מצד הילד לפעילות הגופנית.

     

    2. בחירת חוג מתאים או קייטנה לתקופת הקיץ - חשוב במיוחד. ישנן מסגרות לילדים המאופיינות בביצוע פעילות גופנית מסוגים שונים בהיקף גדול, כגון: משחקים של פעם, חוויות שונות הכרוכות במאמץ גופני כמו טיולים רגליים שונים, מסעות אופניים אתגריים וכדומה. כך הילד עשוי להיות גם פעיל כמעט כל היום ולא להרגיש בכלל שביצע פעילות גופנית. זאת מכיוון שהדבר היה כרוך בהנאה בכל משך הפעילות.

     

    3. איתור המדריך/איש המקצוע המתאים לאימון הילד. לכך השפעה עצומה על מידת ההתמדה של הילד, ההתקדמות ביכולת הגופנית ועוד. אמפטיה ואינטליגנציה רגשית לא פחות חשובות מהמקצועיות ולכן חשובה תשומת הלב לכך.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    4. ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז - חשוב לבחור את החוג/פעילות המתאימים. הם צריכים להיות כאלה בהם ישנם העלאת דופק, חוויה, גירויים וכדומה. זאת, אגב, חשוב במיוחד אם מדובר על צורך בריכוז (כמו למבחינים או הכנת עבודות). במקרים כאלה חשוב שהפעילות האינטנסיבית תיערך בסמוך לאותה משימה המצריכה ריכוז גבוה באופן יחסי.

     

    5. ילדים מופנמים/מוחצנים - חשוב לבחור להם פעילות מתאימות. ילדים מוחצנים יתקשו להיות במסגרת של פעילת גופני בה האימון אישי ולא בקבוצה או גירויים אחרים כמו מוסיקה וכדומה. מנגד, ילדים מופנמים, דווקא פחות יאהבו סביבה עתירה בגירויים. לכן, חשוב להביא גם נקודה זאת בחשבון בטרם בוחרים פעילות.

     

    6. אימונים קצרים באופן יחסי - ילדים משתעממים בקלות לעומת מבוגרים. לכן גם חשוב שהאימונים יהיו חוויתיים ולא ארוכים מדי. לכל ילד יש את משך הזמן האופטימאלי עבורו, ולכן צריך שיקול דעת של ההורה/איש המקצוע - מהו הזמן המתאים להפעלה. לעיתים מדובר על 20-15 דקות בלבד ובמקרים אחרים יותר (60-30 דקות בממוצע). זאת על מנת שלא "נאבד" את הילד שיתחיל להשתעמם במהלך האימון/שיעור, וכך גם תיפגע יכולת ההתמדה שלו באופן משמעותי.

     

    ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ-30 שנה, מנהל קורסי הכשרה לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט ומחבר מדריכים בנושא אורח חיים בריא.

     

    דגנית גלסמן היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים