שתף קטע נבחר

קל יותר להיות אמא לשניים מאשר לילד אחד

לאחר הלידה הראשונה מאיה פולק הרגישה שכל החלומות שחלמה התנפצו. עברה שנה והיא נכנסה שוב להיריון מבחירה. בטור אישי היא מספרת איך ההרגשה להיות אמא לילדים צמודים ולמה למרות העומס הגדול הכול יותר פשוט עכשיו

בהיריון הראשון שלי חלמתי חלומות גדולים על מה יהיה כשאלד. ילדה (כך הרגשתי) בת 28 שאוטוטו צריכה ללדת וחולמת בענק. חולמת על חופשת הלידה הכייפית, על סידור אלבומי התמונות בזמן הפנוי, כאשר הקטן המתוק ישן לו ועל כל מה שרציתי להספיק ולא הספקתי, כי עבדתי המון שעות ביממה.

 

ואז הגיעה הלידה שהייתה מאוד קשה ולא פשוטה. ארבעה ימים בחדר לידה הם טראומה רצינית לגוף ולנפש. כל מה שסיפרו לי על לידה לא היה דומה לרגע עצמו שבו הגוף שלי התפרק והחולשה השתלטה על כל חלק בגוף, ובדיוק ברגע הזה גם הפכתי להיות אמא.

 

מאיה פולק (צילום: לירון ויסמן)
"כל מה שסיפרו לי על לידה לא דומה לרגע עצמו"(צילום: לירון ויסמן)

אחרי ארבעה ימים מייסרים כבר התחלתי ממינוס. איך אני אמורה להתחיל עכשיו לטפל בתינוק? מצאתי את עצמי עם תינוק שזקוק לי יומם וליל, בזמן שאני בעצמי מחפשת תשובות לכל הטלטלה שהגוף שלי עבר בימים האחרונים.

 

איזו מין אמא אני? אני רוצה להתאהב ממבט ראשון, חלמתי על הרגע הזה, אבל הגוף שלי בקושי מאפשר לי לקום מהמיטה. כל החלומות שחלמתי התנפצו בשנייה הראשונה.

 

קראו עוד:

"רציתי להיות אבא 24 שעות ביממה"

הילדה עם מכשיר השמיעה הכי מקורי

אחת ולתמיד - האם להביא את הילד לעבודה?

 

מגיעים הביתה, ואני כבר אמא בת ארבעה ימים, נכנסת לבית שלי עם תינוק על הידיים ולא מבינה איך שזה שהעולם לא נעצר עבורי? עבורנו? כולם ממשיכים ללכת לעבודה? אנשים ממשיכים לצאת לבלות בזמן שאני נלחמת על ריפוי הגוף והנפש שלי. אני בוכה, כאובה ובעיקר עצובה. מבוהלת, חוששת ורוצה לשאול המון שאלות אבל אין לי את מי, כי אני בודדה.

 

גם כאשר הבית מלא באנשים ואני מוקפת במשפחה אוהבת, אני מכונסת בתוך עצמי. רוצה להוציא את הדמעות שחונקות אותי ואני אפילו לא יודעת מה הסיבה. והריפוי? הוא לקח זמן. קודם נרפאו הכאבים של הגוף עצמו, ואחרי המון עבודה קשה התמסרתי לריפוי הנפש.

 

 

שוב בהיריון

חלפה לה שנה ואני בהיריון שני מרצון ובחירה כי רציתי שיהיה לו אח, שיהיה להם כיף לגדול יחד, ואני הרי כבר מוכנה וחזקה. מוכנה לקבל את זה שגם אהבה ממבט שני זה בסדר גמור.

 

מתפללת שהפעם זה יהיה אחרת. אולי גם הפעם לא אצליח לסדר את אלבום התמונות, אבל לפחות אוכל לשתות את הנס שלי חם כאשר אני קמה בבוקר.

 

ואכן זה קרה, החל משלב הלידה. הגוף הפעם כבר ידע את העבודה והלידה השנייה הייתה קלה יותר. הנפש כבר לא פצועה, אבל בהחלט מבוהלת, שמשהו קטן יעורר את הכאב שהיה עמוק כל כך בגוף שלי. בפעם השנייה זה לא קרה והדיכאון היה רחוק ממני.

 

משפחת פולק (צילום: אלבום פרטי)
להתמודד עם הפחד המשתק(צילום: אלבום פרטי)

היום אני אמא לבנים צמודים בהפרש של שנה ותשעה חודשים ואין מאושרת ממני. האמנתי בעצמי והגשמתי את החלום למרות הקושי. לא נתתי לפחד לשתק אותי.

 

כששואלים אותי בימים אלו - "איך זה לגדל שני ילדים צמודים?" אני עונה שכיף לי להיות אמא לשניים יותר מאשר אמא לילד אחד. נכנסתי לתפקיד של אמא בפעם השניה די בקלות, כי ציפיתי לקושי רב והוא לא היה כזה. כבר בשלב הלידה עצמה שהייתה פשוטה יותר וגם התינוק שנולד היה עם טמפרמנט שונה ונוח יותר כתינוק מאשר הבכור שלי.

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

האם הכול ורוד? ממש לא. יש אתגרים והם רבים ומורכבים, כבר משלב האיסוף מהמסגרות שלהם - הבכור ליד הבית והקטן בצד השני לגמרי.

 

הקטן עייף והבכור רוצה לשחק כדורגל בתוך הבית. הקטן רוצה לאכול והגדול רוצה את אמא בדיוק ברגע הזה, וזה בסדר, הוא עוד פעוט בעצמו. לקטן יוצאות שיניים בזמן שהבכור חזר עצוב מהגן כי מישהו העליב אותו, ואני רק אמא אחת ויש אבא שעובד המון שעות בהיי-טק.

 

לומדים להיות אחים (צילום: אלבום פרטי)
לומדים להיות אחים(צילום: אלבום פרטי)

ילדים צמודים זה המון עבודה כי תמיד יש עניינים של מחלות, שלבי התפתחות וגדילה, וקנאה שבאה והולכת.

 

כאשר אישה יולדת תאומים הם נולדים כשניים. זה יתרון מאשר ללדת ילד אחד שרגיל לאמא ואבא, והוא כל כך צעיר ולא מספיק לספור עד עשר וכבר יש עוד קטן ממנו בבית.

 

אני מסתכלת עליהם מהצד איך הם לומדים להיות אחים, לריב ולהשלים, להתחבק ולצחוק צחוק מתגלגל. אומרת לעצמי שזה בסדר לשמוע את המילה "אמא" חוזרת על עצמה 99 פעמים בשניה וכל אחד מושך לכיוונו.

 

זכיתי בדבר הכי גדול ומשמעותי בחיי - להיות אמא לצמודים שבבוא היום אני מקווה שיהפכו להיות חברים טובים ויזכרו לי שעשיתי את זה למענם.

 

הכותבת היא יועצת שינה ומדריכת הורים

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: לירון ויסמן
"הרגשתי בודדה"
צילום: לירון ויסמן
מומלצים