שתף קטע נבחר

חקלאי הנגב זועמים: "משקים ימשיכו להיסגר"

מיעוט המשקעים שפגעו בגידולים וגובה הפיצוי שהוחלט להעניק להם על שנת הבצורת הותיר את החקלאים בנגב מתוסכלים: "לא נותנים לחקלאות לחיות". מלבד הבצורת החקלאים מתמודדים גם עם קיצוץ במכסות המים: "זה יגמור אותנו"

החקלאים בנגב זועמים על גובה הפיצוי שמשרד האוצר החליט להעניק להם בעקבות ההכרזה הבוקר (רביעי) על שנת הבצורת. יריב חג'בי, בן 48 ממושב ניר משה, מנהל עסק זה 15 שנה ומגדל גידולי שדה דוגמת חיטה, שעורה, אפונה ואבטיח. לדבריו, מיעוט המשקעים בחורף האחרון פגעו בגידולים והחקלאים מתוסכלים מהמצב. "בנגב הצפוני ירדו לנו כ-300 מ"מ גשם לעומת 370 מ"מ בשנה שעברה. רוב הגשם התרכז בחודש ינואר. בעצם, לא היה לנו חורף שאיפשר לחיטה וליתר הגידולים לצמוח בצורה תקינה", אמר חג'בי.

 

במסגרת ההכרזה על בצורת בנגב הוחלט כי לחקלאים ישולמו פיצויים בסך 4-3 מיליון שקלים בלבד, לעומת ממוצע של כ-30 מיליון בשנים עברו. בהודעת משרד האוצר נאמר כי "היקף הבצורת השנה מצומצם יחסית".

"כשיש בעיות המדינה חייבת להתגייס". שדה חקלאי בשער הנגב (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
"כשיש בעיות המדינה חייבת להתגייס". שדה חקלאי בשער הנגב(צילום: רועי עידן)

"אין שום סיבה שאם בשנה שעברה הפיצויים היו עשרות מיליונים והשנה הם יהיו כמה מיליונים בודדים. המצב צריך להיות הפוך", טען חג'בי. "מעבר לכך, השנה באביב ובקיץ יש מזג אוויר לא שגרתי שגרם לעוד הרבה מאוד בעיות בחקלאות. אני סבור שיש להגדיל את הפיצויים. כמות הגשם שירדה השנה נמוכה יותר משנה שעברה. זה הדבר הראשון שמשפיע על גידולי החורף.

 

"יש תסכול בקרב החקלאים שנובע מתחושה שיש רצון לא לתת לחקלאות לחיות, לא לתמוך בה, לא לקיים אותה ולא לעזור לה כשצריך", הוא הוסיף. "ענף החקלאות תלוי במזג האוויר ובמשקעים בצורה כמעט מוחלט. כשיש בעיות המדינה חייבת להתגייס. אנחנו מחזיקים בקרקעות בנגב שחשופות לפגעי מזג האוויר ולשריפות ואף אחד לא באמת מתייחס לזה".

"יש תסכול בקרב החקלאים". שדה חקלאי בשער הנגב (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
"יש תסכול בקרב החקלאים". שדה חקלאי בשער הנגב(צילום: רועי עידן)

ראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג', הגיב בתדהמה לגובה הפיצוי. "'סגרו ת'שיבר' תרתי משמע. עוד משקים ימשיכו להיסגר". לדברי חג'ג', "דווקא במדינה הזו בעת הזו הייתי מצפה שאף אחד לא יהמר על ביטחון המזון בישראל. מקווה שנלמדים הלקחים לגבי התפלת המים ושייושמו במהרה".

 

"אם שר החקלאות לא יכול לפצות את החקלאים - שיתפטר"

מלבד הבצורת סובלים החקלאים גם מקיצוץ במכסות המים. לדברי אבידע בכר, מנהל ענף החקלאות בקיבוץ בארי, "השנה קיצצו לקיבוץ 1.1 מיליון קוב. מדברים על קיצוץ של עוד 20% שיגמור אותנו לגמרי. לא יודעים מה יהיו ההקצאות לשנת 2019. המצב הוא שפשוט אין מים. כל תחום ירקות השורש, תפוח אדמה, בטטה וגזר, הוא תחום שבו מפסידים הרבה כסף. זה גורם לחקלאים לשנות כיוון, יותר אבוקדו ובננה ופחות ירקות שורש".

 

בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים של הכנסת בנושא הפיצוי לחקלאים על רקע הקיצוץ במכסות המים, תקף יו"ר הוועדה משה גפני את שר החקלאות אורי אריאל. "אם שר החקלאות לא יכול לפצות את החקלאים על הקיצוץ במים - שיתפטר", אמר גפני. סמנכ"ל משרד החקלאות טען כי המשרד כבול ואין ביכולתו לפצות את החקלאים מבחינה תקציבית וכי ההחלטה נתונה בידי רשות המים.

 

גפני אמר בתגובה כי "אתם משרד שמטפל בחקלאים כולל בנושא המים. אם אתם רק יושבים פה ומביעים טענות כמו ח"כ ברושי שהביא את הנושא לדיון אז למה צריך את המשרד הזה? יושב שר לצד שולחן הממשלה, למה הוא לא פועל? אם אתה אומר שהטענות צודקות, תן כסף לחקלאים, תפצה אותם, אם הוא לא יכול שיתפטר, מה הוא עושה?".

 

בתום הדיון דרש גפני ממשרד האוצר ומשרד החקלאות לשבת עם החקלאים ולהציג בתוך שלושה שבועות תוכנית מוסכמת לפיצוי החקלאים, ובמידת הצורך הוועדה תגשר על הפערים בין הצדדים. במקביל קרא גפני לחקלאים להעמיד תוכנית משלהם לפתרון הנושא.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רועי עידן
שדה חקלאי בשער הנגב
צילום: רועי עידן
מומלצים