שתף קטע נבחר

"הדרוזים רואים שאנחנו מוציאים אותם מהמדינה"

שופטי בית המשפט העליון לשעבר, אליקים רובינשטיין ודליה דורנר, מתחו באירוע בגליל העליון ביקורת על חוק הלאום. "האם אפשר לשנות את כללי המשחק שיעשה טוב לרוב השולט?" אמרה דורנר

 

 

 

שופטים לשעבר בבית המשפט העליון מצטרפים למחאת העדה הדרוזית נגד חוק הלאום: השופטים בדימוס דליה דורנר ואליקים רובינשטיין תוקפים את החוק השנוי במחלוקת שאושר בכנסת בשבוע שעבר, וקוראים להכניס בו תיקונים שיבטיחו שוויון זכויות למיעוטים - כמו לרוב היהודי.

 

"שמעתי שקמים קציני מילואים דרוזים שממש בוכים על החוק הזה", אמרה דורנר, "למה להעליב אותם? הם רואים שאנחנו מוציאים אותם מהמדינה. נכון, אנחנו מדינה של העם היהודי, אין מה לדבר, אבל צריכים להיות גם מדינה של כל אזרחיה. 74.9% מהאזרחים הם יהודים, כך שהאחרים הם מיעוט רציני מאוד".

 

דורנר, שהשתתפה לצד רובינשטיין בדיון על מעמד בית המשפט העליון בפסטיבל "לא בשמים" בגליל העליון, הוסיפה לתהות: "האם אפשר לשנות את כללי המשחק שיעשה טוב לרוב השולט? אפילו ארדואן, שמכניס עיתונאים לבית סוהר, היה צריך רוב של שני שליש".

 

"הדברים האלה נקבעים בחוקה וזה חייב להיות ברוב מיוחס", אמרה על חוק הלאום, "כל עוד אין חוקה, הבסיס המשפטי של המדינה שלנו הוא מגילת העצמאות - אותו מסמך נפלא שחתמו עליו 100% מהאבות המייסדים של המדינה - מהקומוניסטים עד אגודת ישראל".

 

השופט רובינשטיין הוסיף: "אני מתנגד לשינוי חוקי יסוד כל שני וחמישי, אבל השוויון למיעוטים זו נקודה שדרושה תיקון בחוק הלאום. זו החמצה, ואת הנושא הזה היו צריכים להסדיר. זה לא גורע במאומה את כל מה שנאמר על מדינת הלאום וחוק השבות, שהם תמצית הקיום של המדינה".

השופט לשעבר אליקים רובינשטיין  ()
השופט לשעבר אליקים רובינשטיין

"הרי ממילא אין בית משפט שיכול לפרש את החוק באופן שלא מעניק שוויון ל-20% מהאוכלוסיה, שהם לא יהודים - כי זה כתוב במגילת העצמאות וזה נכון והגון", אמר, "אז כשאתה עושה חוק מהסוג הזה, למה לא לכתוב את זה ולתת את ההרגשה לאזרח הערבי ולדרוזים שמשרתים בצבא ובכלל לכל אזרח שהוא חלק מהמדינה הזו?".

 

"אתה לא חי בבועה יהודית. יש עוד 20% שהם לא. תן להם את התחושה שגם הם שותפים. גם אם אתה רוצה ערכים יהודיים, הדבר הזה של שוויון זכויות חשוב, כדי שלא יהיה פתחון פה – לא כאן, בתוך מדינת ישראל, ולא בעולם".

 

דורנר ורובינשטיין הזהירו מפני התערבות אפשרית של בג"ץ בחוק הלאום. "אני מאלה שרואים את מגילת העצמאות כהכרזה בעלת תוקף משפטי משמעותי - גם אם זה קצת אקטיביסטי", אמר רובינשטיין, "חוק יסוד חופש האדם וחירותו נותן תוקף ל'ערכיה של מדינת ישראל' ולא מפרט מהם, אלא השאיר לבית המשפט לפרש ולקבוע את זה – ברוח מגילת העצמאית".

 

דורנר ביטאה זאת בדרכה: "אני אדבר על מקרה תיאורטי, כדי לא להסתבך. מה יהיה אם יאשרו חוק יסוד שמבטל את הדמוקרטיה? יגידו שלא כולם יכולים לבחור או להיבחר, שלא תהיה זכות בחירה לערבים, לחרדים או לשמאלנים (אגב כך ביקרה בדיון אחר את ראש הממשלה נתניהו, שלטענתה "הפך את הכינוי 'שמאלני' מעובדה לקללה"). ומה יקרה אם חס וחלילה יבטלו את היהדות של המדינה? במצב כזה יכולה להיות התערבות (של בית בג"ץ). אני מאוד מקווה שלא נגיע לזה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמית שאבי
חוגגים בכנסת אחרי אישור חוק הלאום
צילום: עמית שאבי
מומלצים