שתף קטע נבחר

חרשתם את איי יוון? תכירו את חצאי האיים של המדינה

ברוכים הבאים לחלקידיקי, שלושה חצאי איים (קסנדרה, סיתוניה ואתוס) ששוכנים במרחק של שעת נסיעה מסלוניקי. לאיזה חצי אי אסור לנשים להיכנס, איפה שווה להפליג ומה האטרקציות המרכזיות? בדקנו

 

 

נטייתו האוטומטית של הנופש הישראלי הנוסע ליוון הייתה לאורך השנים – וכנראה עודנה – לצאת לאיים, בדרך כלל ליעדים המוכרים כגון כרתים, רודוס, סנטוריני, מיקונוס ובשנים האחרונות גם לקורפו. המהדרין, שמעבר לבטן-גב חיפשו גם היסטוריה, ארכיאולוגיה או תרבות - נסעו ליבשת, לאתונה. כך או אחרת, חלקיה הצפוניים של המדינה נשארו על פי רוב נטולי דוברי עברית. אחד מהם הוא אזור חלקידיקי, מרחק כשעה נסיעה דרומה מסלוניקי, הפורץ לים האגאי ועטוף בנוף היווני המוכר של חופים-שאין-דרך-להגדיר-אותם-אלא-מונומנטליים. האירופאים מציפים את המקום כבר קרוב ל-50 שנה, ויש להם סיבה טובה.

 

מיקונוס: למה כולם רוצים פיסה מהאי הזה?

 

יוון חלקידיקי נוף כללי (נעם גיל)
הנוף מחצי האי קסנדרה. באופק: חצי האי סיתוניה(נעם גיל)

יוון חלקידיקי קרוז שיט (נעם גיל)
באמצע השיט: עוצרים לשכשכך בחוף בסיתוניה(נעם גיל)

יוון חלקידיקי אפיתוס (נעם גיל)
דוכני הפיצ'פקעס בעיר אפיתוס בקסנדרה(נעם גיל)

יוון חלקידיקי כפר דייגים קסנדרה (נעם גיל)
כפר דייגים במערב קסנדרה(נעם גיל)

יוון חלקידיקי טברנה (נעם גיל)
טברנה על החוף(נעם גיל)

אזור חלקידיקי ידוע בגלל הצורה הגיאוגרפית שלו, שמזכירה את הקילשון בעל שלוש השיניים של פוסידון או כף יד עם שלוש אצבעות.

יוון חלקידיקי מפה ()
מפת חלקידיקי. קילשונו של פוסידון

מדובר בשלושה חצאי אי הנקראים קסנדרה, סיתוניה ואתוס. האחרון הוא מעין אקס-טריטוריה דתית שתושביה נזירים. הכניסה אליו אסורה לנשים וגם עבור גברים היא מותנית באישורים מיוחדים לימים ספורים בלבד. יש העושים את המאמץ להיכנס אליו, אבל מדובר במיעוט סקרן, על גבול ההרפתקן, ובכל מקרה לא קהל היעד של שאר האזור.

 

שני חצאי האי האחרים, קסנדרה וסיתוניה, הם יעדים תיירותיים מהסוג היווני המוכר: חופים בצבעים שומטי לסתות, עיירות זעירות של רחובות צרים משובצים טברנות וחנויות מזכרות, ואינסוף מלונות, ריזורטים, אכסניות ווילות להשכרה המיועדים למיליוני התיירים שמגיעים מדי שנה בין אפריל לאוקטובר.

 

עד שנות ה-70 היה אזור חלקידיקי חף כמעט לחלוטין מתיירות, אבל עם פיתוח התשתיות – ובעיקר הרחבת הכבישים – החלו להגיע אליו נופשים ומטיילים ממרכז אירופה וממערבה. מדובר היה בתיירים אמידים יחסית, והמלונות שנבנו עבורם היו בהתאם, אלא שבשנות ה-90, אחרי קריסת הגוש הקומוניסטי, הפך המקום יעד מועדף לנופשים ממדינות ברה"מ לשעבר ומזרח אירופה, ותעשיית התיירות התאימה את עצמה עם מלונות וריזורטים צנועים הרבה יותר.

יוון חלקידיקי מלון מיראג'יו (נעם גיל)
מלון מיראג'יו בדרום קסנדרה(נעם גיל)

יוון חלקידיקי מלון מיראג'יו (נעם גיל)
שרשרת בריכות במלון מיראג'יו(נעם גיל)

יוון חלקידיקי מלון מיראג'יו (נעם גיל)
(נעם גיל)

יוון חלקידיקי מלון מיראג'יו (נעם גיל)
קינוחים בארוחת הערב במלון(נעם גיל)

יוון חלקידיקי קרוז שיט (נעם גיל)
עצירה בשיט בין קסנדרה לסיתוניה(נעם גיל)

יוון חלקידיקי קרוז שיט (נעם גיל)
(נעם גיל)

יוון חלקידיקי מרמראס (נעם גיל)
קצת שופינג ואוכל. מרמראס, העיר הגדולה בסיתוניה(נעם גיל)

יוון חלקידיקי מרמראס (נעם גיל)
רחוב טיפוסי ליד החוף במרמראס(נעם גיל)

המגמה הזאת נמצאת כיום בתהליך של שינוי בניסיון לפנות לקהל שכיסיו תפוחים קצת יותר. דוגמה לכך הוא מלון "מיראג'יו" שממוקם בדרום החוף המזרחי של קסנדרה. הוא נחשב מפואר לא רק בקנה מידה מקומי, ומעבר לשרשרת הבריכות שלו כולל גם חוף פרטי, ספא מושקע, מסעדות, מגרשי טניס וכדורגל, מתחם ילדים, מזח להשכרת סירות ויאכטות ועוד. חבילת נופש של שלושה לילות במלון לזוג עם שני ילדים באמצע אוגוסט - הכוללת טיסה, העברות וחצי פנסיון - תעלה כ-750 דולר לאדם.

 

לשוט בין קסנדרה לסיתוניה 

מעבר לבילוי במלונות ובחופים, שני חצאי האי קסנדרה וסיתוניה לא משופעים באתרים תיירותיים או ארכיאולוגיים, אבל טיולים – ברכב או בסירה – הם בהחלט מומלצים. אפשר להגיע לערים הקטנות ולכפרי הדייגים, לטייל ברחובות שלהם ובחנויות הפיצ'פקעס, לבקר במגדל המצודה ששימש עד אמצע האלף הקודם לשמירה על מפני פיראטים ולשכשך בבריכת הגופרית בספא בחוף המערבי של קסנדרה.

 

הבילוי המועדף, בעיקר למשפחות עם ילדים אבל לא רק, הוא שייט בין קסנדרה לסיתוניה. תמורת 40 אירו (20 אירו לילד) אפשר לצאת בבוקר מקסנדרה לקרוז שנמשך עד אחר הצהריים. במהלכו עוצרת הסירה בחוף מקרי-לכאורה בעבר השני, מאפשרת לנוסעים לשתות אוזו או בירה בבר החוף, לשנרקל במים צלולים באופן בלתי נתפס, ומשם להמשיך לכפר נאוס מרמראס כדי לאכול ולעשות קצת שופינג.

 

בדרך חזרה עוצרים באמצע המפרץ לחצי שעה של קפיצות למים וצלילה. לאורך כל הדרך מקפידים אנשי הצוות לזרוק לאוויר אוכל לעשרות השחפים המתורגלים המלווים את הסירה מצד לצד במחזה שכאילו נלקח מסרט.

יוון חלקידיקי פפקוחורי חיי לילה  (נעם גיל)
מיני לונה פארק בעיר הנופש פפקוחורי(נעם גיל)

יוון חלקידיקי פפקוחורי חיי לילה  (נעם גיל)
האורות של פפקוחורי מזכירים את אילת(נעם גיל)

יוון חלקידיקי פפקוחורי חיי לילה  (נעם גיל)
(נעם גיל)

יוון חלקידיקי בריכת בריכות גופרית (נעם גיל)
בריכת גופרית במערב קסנדרה(נעם גיל)

יוון חלקידיקי מגדל שמירה מצודה (נעם גיל)
המצודה ששימשה את תושבי האי להתרעה מפני פיראטים ופולשים(נעם גיל)

אף שבתי קפה, ברים ומסעדות אפשר למצוא לאורכם ולרוחבם של שני חצאי האי, חיי לילה אינטנסיביים יש בעיקר בעיר הנופש פפקוחורי. מדובר ברחוב אינסופי שמזכיר את הטיילת באילת בשנות ה-90, כולל אלפי האנשים שנעים הלוך וחזור, הבאסטות, דוכני קשירת הצמות, גלגל ענק, ברים, טברנות, חנויות ועוד.

 

מי שמטייל באזור זה במכונית צריך לזכור שבהכללה גסה, הנהג היווני מקיים מערכת יחסים ידידותית ובלתי מחייבת עם חוקי התנועה. הכבישים המפותלים בהרים לא בהכרח ישכנעו אותו להאט, וגם קו הפרדה לא תמיד מרתיע אותו. תוסיפו את העובדה שכבישים חד-סטריים אין בנמצא – אפילו לא ברחובות הכי צרים בכפר הכי עמוס – ותקבלו חוויה תחבורתית שכדאי לקחת בחשבון. כך או אחרת, גם האנקדוטה הזאת לא פוגמת בחופש במקום כזה.

 

הכותב היה אורח של "השטיח המעופף"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים