שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    השחיין גל נבו: "אוכל רק כדי לשבוע, לא מגיע לי ליהנות"

    השחיין האולימפי לשעבר גל נבו מרגיש את תוצאות הפרישה מפעילות והמעבר לעבודה משרדית ‑ בגוף וגם בנפש. המומחים ממליצים שיצרוך יותר פירות וירקות, יקפיד על ארוחת ערב מזינה וימצא מסגרת קבוצתית לאימון, קרוספיט למשל, וגם שינשום עמוק ויתאזר בהרבה סבלנות

    מי אני:

    "שחיין אולימפי לשעבר, שיאן ישראל, יזם בצעדיו הראשונים בתחום סטארט־אפ שקשור לצילומי שחייה, ניתוח ביצועים ופרמטרים חשובים בשחייה. פרזנטור של ספידו. בן 31, נשוי פלוס שתי בנות, גר בראשון־לציון. 1.79 מ', שוקל 80 קילו".

      

    יום העבודה שלי:

    "היום שלי מתחיל כמו של רוב האנשים, מוציא את הבנות לגן וממשיך לעבודה. רוב הזמן אני יושב במשרד, יש פגישות פיתוח. עד לפני כמה חודשים לא התנסיתי על בשרי בישיבה במשרד, שחיתי באופן תחרותי עשרים שנה מגיל עשר כל יום, ופתאום לשבת על כיסא זה הבדל ענק. אני מאוד אוהב לשחות ומאוד תחרותי, אבל הסטארט־אפ הזה יכול לעשות מהפכה בעולם הזה שאני כל כך אוהב, מכיר וחי אותו.

     

    "אי־אפשר לשלב את שני הדברים ביחד. ניסיתי בהתחלה, אבל המציאות טפחה על פניי. אי־אפשר גם וגם. כשהרגשתי שאני יכול להשפיע בצורה רחבה, לשנות חוויה של מיליוני צרכנים בעולם, היה לי יותר קל לעזוב את השחייה. אלה שקרובים אליי ידעו שזה הכיוון, ושחייה זה ספורט לצעירים בגלל האינטנסיביות שלו.

      

    גל נבו (צילום: רמי זרנגר)
    גל נבו. לא מספיק לעשות משהו עם הגוף שלי מלבד קצת שחייה(צילום: רמי זרנגר)

     

    "החלטתי לא לחכות לעוד אולימיפיאדה. אין בי חרטה, יש בי געגועים, אבל אי־אפשר לעשות יותר מדי דברים במקביל. מסת השריר ירדה בצורה מורגשת ואני כמעט לא מספיק לעשות משהו עם הגוף שלי מלבד קצת שחייה. מצאתי את עצמי עובר ממצב של עבודה במשך 30 שעות על הגוף שלי - לכמעט כלום. זה מאוד משפיע על השרירים וגם קצת על הנפש. מה שאני עושה בימים אלה מאוד מספק, ויש לי מטרה שאני עובד קשה בשבילה, אבל הסיפוק אחרי תחרות או אימון זה משהו שקשה לשחזר במשרד. יש נפילות, יותר לחץ, פחות שליטה במצב.

      

    "כששחיתי ניהלתי רק את עצמי - ידעתי מתי לקום, לאכול, להתאמן, אך מרגע שעברתי ליזמות, אחוז השליטה פחת משמעותית. ממש לא קל לאבד שליטה, אבל אני נאחז בזה שיש יעד ברור, ולכן ההתמודדות היא מול המטרה. לפני כן מתחתי את הגבול כשכאבו לי השרירים והייתי צריך לשכנע את עצמי להיכנס למים, ועכשיו אני משכנע אנשים להיכנס ל'בריכה' הזאת איתי. זה נותן לי את הדרייב למרות השינוי הגדול.

      

    "רוב הקריירה שלי הייתה של ספורטאי מקצוען שקם בשעות נורמליות, אבל השינה לא מה שהייתה כי רוב העבודה נדחקת ללילה. כשחיין הייתי חייב לנוח בצהריים ולישון טוב בלילה וזה מאוד חסר לי, אבל יש הרבה דברים לעשות. אני יכול ללכת לישון גם בשלוש לפנות בוקר. אני משתדל למצוא זמן לאשתי אחרי שהבנות נרדמות. אנחנו מגלים אחד את השנייה מחדש, בעיקר היא אותי, אני חושב. אני עובד הרבה יותר שעות עכשיו ממה שעבדתי כשחיין. בחודשיים האחרונים אשתי ואני הולכים להופעות, למסעדות, מנסים להיות ממושמעים ולקבוע לעצמנו לפחות יום אחד במהלך השבוע לבילוי משותף".

     

    גל נבו (צילום: אורן אהרוני)
    גל נבו בהודעה על פרישתו משחייה. אין בי חרטה, יש בי געגועים(צילום: אורן אהרוני)

     

    התזונה שלי:

     "אין יותר שעות של מה מותר ומה אסור, למרות שאני מנסה להחזיר את המבנה התזונתי לסדר היום שלי. היה לי תפריט קבוע שהפך להרגל, ועכשיו אני מכריח את עצמי לעצור את היום ולאכול מסודר. בטוח העליתי באחוזי שומן וירדתי במסת שריר, אני מפחד למדוד. בחודשים האחרונים יש לי רוטינה שאני מרביץ כמה שיותר עבודה במשרד. בשלוש בצהריים מרגיש את הרעב, יורד מהר למטה לקחת איזה שניצל בפיתה, מושך עוד כמה שעות בעבודה ואז בבית אוכל מבושל.

      

    "בשבועות האחרונים התמתנתי. בבוקר אני אוכל חביתה בבאגט, כמו פעם, בצהריים ארוחה בשרית במשרד, והערב מורכב מהשאריות של הבנות בעיקר. אני אוכל רק כדי לשבוע, כי אני לא מרגיש שמגיע לי ליהנות יותר בשעה שאני לא מתאמן. כשחיין אכלתי המון כחלק מדרישות המקצוע, אבל אני כבר לא יכול להרשות לעצמי לטרוף".

     

    כושר:

    "פעמיים־שלוש גג בשבוע אני שוחה בערך חצי שעה. לפני כן כל היום היה סביב השחייה, 5 שעות אימון ביום, חדר כושר, שחייה, עיסויים, מנוחה, והיום בעצם כלום. אני לא הולך לחדר כושר, לא מצליח להגיע לזה, עוד אין לי את הריטואל הזה של לשים בתיק מכנסיים ונעלי ספורט. יש לי טי־אר־אקס בבית ואני מודה שגם אליו אני לא ממש מתקרב".

     

    טיפוח:

    "כלום. מסתפר פעם בחודש. הכלור הוא מדלל השיער הכי טוב שיש, עכשיו אני מגלה שיער גוף שלא ידעתי שקיים אצלי. מדברים על לייזר, אבל אני עדיין לא שם".

      

    לנפש:

    "אני מנסה בכל הכוח לשמור על איזון נפשי ופיזי, לא לפגוע במשפחה, כי בסטארט־אפ אפשר להישאב פנימה מאוד מהר. אני כל הזמן עם יד על הדופק. בגלל הפער בשליטה אני מגלה יותר עצבנות אצלי. הייתי יותר רגוע ועכשיו יש בי חוסר שקט, כי הרבה דברים מונחים על הכתפיים שלי. בשביל להביא מדליה אני יודע מה צריך לעשות, וגם אם לא הייתי מביא אני יודע שעשיתי הכי טוב שיכולתי. אבל בסטראט־אפ אתה לא יכול להגיד 'ניסיתי הכל' כי עוד אנשים מעורבים, אני לא היחיד בעסק הזה. זה לא כל כך פשוט כמו לשחות הכי טוב שאתה יכול.

      

    "שחייה הייתה החיים, חיכיתי לאימון הבא. דווקא עכשיו, כשאני רוצה לנקות את הראש, קשה לי לשחות. אני רגיל לשחות בשביל ההישגיות, הניצחון. היום אני מרגיש באימון שכבר לא אהיה טוב כמו פעם, זה מאוד מבאס. אני יכול להבין למה שחיינים לא חוזרים למים בחיים או לוקחים הפסקה הרבה שנים, כמו שחר פאר שלא מוכנה לחזור לטניס. פתאום להרגיש את הירידה ביכולת האישית זה לא כיף. עדיין לא מצאתי דרך לנקות את הראש חוץ משחייה.

      

    "אני רואה צדדים אחרים מובלטים באישיות שלי. אני ידוע בתור האדיש, הרגוע, שלא מחצין רגשות, ואני מרגיש שאני פחות כזה. מי שמסתכל מהצד גם רואה שינוי פיזיולוגי. אני שמח שעשיתי את המעבר, כי לא רציתי להפוך מספורטאי לשכיר או למאמן. עם זאת, קרו הרבה דברים שלא ציפיתי, ויש התמודדויות לא פשוטות. חשבתי שאני מסוגל להכל, ופתאום אני מטיל ספק בהרבה תחומים".

      

    גל נבו בריו 2016. שחיתי באופן תחרותי עשרים שנה מגיל עשר כל יום (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    גל נבו בריו 2016. שחיתי באופן תחרותי עשרים שנה מגיל עשר כל יום(צילום: אורן אהרוני)

     

    שורה תחתונה:

     "אני חדור מטרה וזה מה שנותן את הכוח לצלוח את הכל".

      

    מה אומרים המומחים?

    רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:

      

    "שחייה זה ענף תובעני שההוצאה הקלורית בו היא גבוהה, כך שוודאי שכמויות האוכל שהוא צריך לצרוך כעת יורדות בלפחות מחצית. עליו להבין שגם כעת הגוף שלו עובד והוא לא צריך להתייסר, אלא לאכול פחות כמויות ממה שאכל כששחה. גל מקפיד על 3 ארוחות ביום, ונראה שהן ארוחות גדולות ויכולות להסתכם ב־2,500־2,000 קק"ל. עליו להקפיד לשלב בתפריט היומי גם פירות וירקות - בארוחות עצמן ובארוחות ביניים. מומלץ לצרוך ארוחת ערב מזינה ולא רק שאריות של הבנות".

      

    יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה להסמכת מדריכי כושר ותנועה מקבוצת הולמס פלייס:

      

    "ספורטאים מקצוענים שחיו בשגרה כמעט סיזיפית סביב אימון, לעיתים מגיבים במעבר קיצוני לאי־עיסוק בספורט או דחיקה שלו בסדר העדיפויות. גל צריך לייצר לו את המעגל המתאים לשילוב מחדש של פעילות גופנית בשגרת חייו.

      

    "הייתי ממליץ לגל למצוא מסגרת קבוצתית, שיוצרת מחויבות כלפי מאמן או חברים, ולקבע את האימונים בלו"ז. שחייה נותנת יופי של פתרון לפעילות אירובית, ואותה צריך להשלים באימונים בתחום הכוח והמוביליטי (גמישות). גל מגיע מרקע תחרותי ואולי מסגרת שיש בה ביטוי לפן תחרותי יכולה להתאים לו. קרוספיט, למשל, זו מסגרת שמייצרת השוואה בין המתאמנים ומעודדת לתחרותיות".

      

    ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:

      

    "גל מתעלם לחלוטין מכל העניין הזה שקשור לטיפול בעור וזה חבל, מפני שהעור הוא אחד הדברים המשמעותיים בגוף. אני ממליצה להתחיל לפחות מהמינימום הנדרש: שימוש קבוע במסנן קרינה בגלל שנזקי השמש מצטברים במהלך השנים, וגל שהה לא מעט בחוץ במהלך חייו. רצוי להשתמש בקרם לחות לאחר המקלחת ולנקות את הפנים בערב עם סבון פנים. הסרת שיער בלייזר היא בהחלט הדרך המתקדמת ביותר להיפטר משיער גוף, ותוצאותיה משתמרות לשנים רבות. חשוב לזכור שיש כיום הרבה מכשירים וטכנולוגיות אשר יכולים לטפל בדיוק רב יותר ועם הפחתה משמעותית בתופעות הלוואי, אולם עדיין לא נמצאה הדרך לטפל בשיער בהיר או לבן".

      

    צביה חי־אל - מנחה, מאמנת ומנהלת מרכז מעגלים:

    "גל עובר תקופה מאוד מאתגרת ‑ תקופת מעבר בין החיים שהיו לו לחיים שיש לו עכשיו, עם הסתכלות אל העתיד. הוא נמצא עכשיו על קו התפר בין חיים מוכרים ויציבים של ספורטאי אולימפי, לבין 'החיים האמיתיים', כלומר החיים הרגילים, השגרתיים ומלאי האתגרים, כמו של כולנו.

      

    "כשאתה ספורטאי אולימפי כל סדר היום, קבלת ההחלטות והמיקוד שלך מנותבים לדבר אחד בלבד - המדליה. ההישגיות והתחרויות, כמו גם המשמעת המטורפת שאתה צריך שתהיה לך, הם אמצעי להשיג דבר אחד - ניצחון. נכון שאלה לא חיים פשוטים כלל, אך כמו שגם גל מעיד יש במסגרת הזו סוג של ביטחון, של תהליך מדיד ומבוקר שאתה מוחזק ברשת עוטפת על ידו. היציאה אל החיים הרגילים - ובטח לעצמאות - היא לא פשוטה כלל. נראה כאילו זה אותו משחק, אבל בתכלס החוקים והכללים שונים לגמרי ולוקח זמן ללמוד אותם ולהטמיע.

      

    "אהבתי את רמת המודעות של גל ואת המוכנות שלו לחשוף, לדבר את האמת שלו, להודות שזה תהליך ושהוא מרתק, ועם זאת לא תמיד קל. זו גדולת נפש ענקית להיות מסוגל להיות כל כך ישר עם עצמך, ורק היכולת הזו בעצמה מהווה 80 אחוז מהדרך.

      

    "גם בדרך החיים החדשה שבחר, נשאר עיקרון מוביל חשוב והוא - המטרה. גל חדור מוטיבציה להגשים את המטרה שלו ויש לו את כל הכלים לעשות את זה. כל מה שכדאי לו לעשות עכשיו זה לאסוף את כל הכלים שעזרו לו להגיע להישגים בקריירה המקצועית שלו בתור שחיין, ולתרגל אותם בקריירה החדשה שלו ביזמות בסטארט־אפ.

      

    "כמי שמכיר את הדרך להצלחה, כל שנותר לו הוא ללכת את הדרך - לפעמים יש בה עליות, לפעמים מורדות, לפעמים קצת אבק. מה שבטוח הוא שאם ממשיכים לצעוד בה - בסוף יוצאים רק דברים טובים. לא ניתן להבטיח תוצאה כזו או אחרת, ובטח שלא ניתן לשלוט בתוצאה. ולכן גל יכול לשמוח ולהירגע - ללכת את הדרך הוא יודע מעולה!

      

    "הכי בא לי להגיד לו שייקח מלא אוויר, שיישאר חדור ברוח האופטימית שלו, שיזכור שהתחלות הן קשות לפעמים, ושסבלנות, כמו בכל תהליך, היא השריר שהכי שווה לעבוד עליו. בתהליכים כאלה הכי כדאי לחזור לבייסיק של הצרכים שלנו - לישון טוב, לאכול נכון, לזוז טוב ולנשום טוב. כשהבסיס הזה חזק ועם כל הכלים שיש לו, הדרך למעלה כבר סלולה".

      

    הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים