שתף קטע נבחר

 

וילנה: נחשפה בימת בית הכנסת העתיק שחרב בשואה

תגלית מרגשת: חוקרים ישראלים וליטאים חשפו את בימת בית הכנסת הגדול של וילנה, שעליה קראו דורות של יהודים בספר התורה במשך 300 שנים ברציפות, עד לשואה. הנאצים העלו את המבנה באש, והסובייטים בנו על חורבותיו בית ספר. עוד נחשפו: חלקים מהמקווה, עמודי השיש וחומת בית הכנסת

 

מתחת לעפר והאפר - בית כנסת עתיק שחרב: בימת בית הכנסת הגדול של וילנה שנשרף על ידי הנאצים בימי השואה, נתגלתה בחודש שעבר במהלך חפירות ארכיאולוגיות. חוקרים ישראלים וליטאים חשפו את הבימה שעליה קראו דורות של יהודים בספר התורה - במשך 300 שנים ברציפות.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

  (צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)
חומת בית הכנסת הגדול בווילנה, כפי שהתגלתה בחפירה הארכיאולוגית(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

 

צוות של ארכיאולוגים ישראלים, ליטאים ואמריקנים חשף בחודש האחרון חלק מבימת בית הכנסת הגדול של וילנה: הנאצים שרפו את המבנה בשנת 1941, במקביל לחיסולה של הקהילה היהודית הווילנאית שמנתה כ-80 אלף בני אדם, והסובייטים החריבו אותו סופית בשנת 1955. בימת בית הכנסת התגלתה מתחת לרצפות בית ספר, שנבנה בשנות ה-50 של המאה ה-20.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

 

הבימה שמתוארת בתמונות עבר, הייתה בעלת מבנה דו-קומתי מהודר שנבנה במאה ה-18, באמצעות תרומה מנדבן יהודי שנודע בשם היסו"ד. הבימה נתמכה על ידי 12 עמודים דמויי שיש. בחפירה נמצאו שברים של עמודים אלה.

 

  (צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)
שרידי עמודי בימת בית הכנסת(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

 

בית ספר מודרני על שרידי בית הכנסת הגדול

כמו כן, נחשף לראשונה הקיר החיצוני המאסיבי של בית הכנסת הגדול, וכן חלקים גדולים מקירות בית המרחץ ומקווה הגברים שקושט באריחים צבעוניים.

 

 בית הכנסת הגדול בווילנה בשיא תפארתו. נותרה רק תמונה
בית הכנסת הגדול בווילנה בשיא תפארתו. נותרה רק תמונה

 

זוהי עונת החפירה השלישית של צוות רשות העתיקות, אגודת מורשת התרבות הליטאית, קרן רצון הטוב, והקהילה היהודית בליטא בבית הכנסת הגדול בווילנה ובשולוהוף (חצר בית הכנסת).

 

בית הכנסת הגדול של וילנה נבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, ושכן במרכז קהילתי גדול. היה זה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית, שכלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, מקוואות, בניין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר וספריית "שְטרָאשוּן" המפורסמת.

 

  (צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)
מקווה הגברים בבית הכנסת הגדול(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

 

שם פעלו לאורך הדורות בתי המדרש של הגאון מווילנה (הגר"א), רבי ישראל מסלאנט ועוד. לאחר מאות שנות פעילות, עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית בשואה - נבזז ונשרף המקום הקדוש על ידי הנאצים, לצד 103 בתי הכנסת הנוספים בעיר שהייתה לפרקים חוד החנית של עולם הלימוד היהודי. שרידיו נהרסו כליל בידי השלטונות הסובייטיים, ובית ספר מודרני נבנה במקום.

 

  (צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)
שרידי בימת בית הכנסת הגדול מתחת לרצפת בית הספר שנבנה מעליה(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

 

"אפשרות מרגשת להציג את השרידים בעתיד"

לדברי מנהלי החפירה, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטין ראקאס מאגודת מורשת התרבות הליטאית, "גילוי קירות הבימה והמקווה מעיד על הפוטנציאל הטמון בהמשך החפירה באתר, ועל האפשרות המרגשת להציג בעתיד את שרידי בית הכנסת הגדול בווילנה והשולהוף לציבור המקומי והבינלאומי".

 

העבודה נערכה בעזרת זנונס באובוניס מאגודת מורשת התרבות הליטאית, פרופ' ריצ'רד פרוינד מאוניברסיטת הרטפורד, פרופ' הארי ג'ול מאוניברסיטת ויסקונסין ופרופ' פיליפ רדר מאוניברסיטת דוקין.

 

  (צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)
מנהלי החפירה ליד השלט שהציבה עיריית וילנה באתר החפירה(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים