שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "בדמי ימיה מתה עליי אמי": נחשפה מצבת אמו של ש"י עגנון
    עם כיתוב אקרוסטיכוני, פיוט מחורז וכשהיא נוטה על הקרקע: משלחת מחקר של סטודנטים מהמכללה האקדמית הרצוג, התרגשה לגלות את המצבה של אסתר צ'צקס, בבית העלמין היהודי בעיירה בוצ'אץ' שבה נולד ש"י עגנון. הסופר זוכה הנובל תיאר את אמו ואת בית העלמין ביצירות רבות, והכיתוב משלים פרטים בביוגרפיה שלו

     

    בבית העלמין בבוצ'אץ' שבגליציה התגלתה לקראת סוף השבוע מצבתה של אסתר צ'צ'קס, אמו של הסופר זוכה פרס נובל, ש"י עגנון. משלחת מחקר מטעם עמותת יהדות גליציה ובוקובינה, של סטודנטים מהמכללה האקדמית הרצוג, שעסקה בתיעוד של בית העלמין היהודי בעיירה – התרגשה לגלות את המצבה בשלמותה, ועליה פיוט ארוך ואקרוסטיכוני.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    זה כבר כמה שנים שהעמותה מוציאה משלחות מיוחדות לתיעוד בתי העלמין היהודיים במערב אוקראינה, ובשנתיים האחרונות התמקדו מאמציה בתיעוד בית העלמין בבוצ'אץ', עירו של עגנון שאף תוארה רבות ביצירותיו, היושבת על נהר סטריפה שבדרום-מזרחה של גליציה.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    המשלחת בראשות חוקר האמנות היהודית, ד"ר בוריס חיימוביץ, וההיסטוריון, ד"ר איליה לוריא – התרגשה לגלות את המצבה שנטתה על האדמה, באופן סמוי מן העין, במרחק מה ממצבתו של האב, שלום מרדכי צ'צ'קס, שנפטר בשנת 1913, בחלק החדש הדרום-מזרחי של בית העלמין.

     

    בית העלמין בבוצ'אץ', שם התגלתה מצבתה של אמו של ש"י עגנון (צילום: בוריס חיימוביץ')
    בית העלמין בבוצ'אץ', שם התגלתה מצבתה של אמו של ש"י עגנון(צילום: בוריס חיימוביץ')

     

    אסתר צ'צ'קס (או כפי שנכתב שמה על המצבה בעברית אשכנזית: טשאטשקיס), נפטרה בי"א ניסן התרס"ט (2/4/1909) פחות משנה אחרי שבנה עלה ארצה. ש"י עגנון לא נכח בהלוויית אמו, דבר שעל פי חוקרים ייסר אותו שנים רבות. במכללה האקדמית הרצוג מספרים כי רק בשנת 1913 שב לבקר בעיר מולדתו, ואז עלה לראשונה לקברה.

     

    על המצבה נכתב:

    פ"נ מ' אסתר טשאטשקיס

    בת הישיש המופלג מו"ה

    יהודה פארב הכהן נ"י

    נולדה בצום אסתר התרכ"ו

    ונפטרה בי"א ניסן התרס"ט

    ארבעים ושלש ימי שנותיה

    ספדו וקוננו לימי עלומיה

    תמימה היתה זכה וישרה

    רבה חן ויעלה תפארה

    בארה צדקה דרכה נתיבה

    רחמה נפשות ברוח נדיבה

    ילדיה חנכה בכשרון תבונה

    הוריה אהבה תורה ואמונה

    ותהי עקרת הבית כהלכה

    דלים חננה אביונים תמכה

    הלא לעד זכרה לברכה

    תנצב"ה

     

    בבלוג עונ"ש (עונג שבת) קובע החוקר דוד אסף כי "אין אנו יודעים מי חיבר את האפִּיטף (כתיבה ספרותית על מצבה). מן הסתם לא היה זה עגנון הצעיר, שהיה אז בן 22 ולא נמצא בסביבה". לדברי אסף, על מצבת האב, שלום מרדכי, שנפטר ארבע שנים אחריה, מופיע פיוט מאת עגנון עצמו שהעיד כי "בכיתי עליהם בשעת עשייתם".

     

    ומי כתב את הפיוט על קבר האם? "אפשר לשער שהטקסט הוא פרי עטו של הבעל האלמן, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהצניע את עצמו עד כדי התבטלות. הוא הסתפק באזכורו של יהודה פארב, אביה הישיש של רעייתו שהיה עוד היה בחיים (אגב, מצבתו של הסבא טרם אותרה), ובאזכור ילדיה (חמישה במספר), שאותם חינכה בכישרון תבונה. את עצמו לא הזכיר כלל, לא בשמו ולא בעצם קיומו".

     

    בית העלמין בבוצ'אץ', שם התגלתה מצבתה של אמו של ש
    "אין ספק שגילוי מצבתה של אמו של עגנון היה רגע השיא". הסטודנטים שסייעו בחשיפת המצבה(צילום: בוריס חיימוביץ')

     

    מן המצבה אנו למדים לראשונה על תאריך לידתה של האם, אסתר, בתענית אסתר, ועל פטירתה לא בשיבה טובה - בגיל 43 בסך הכול - לדברי אסף, ככל הנראה ממחלת לב. הטקסט עצמו מחורז - וראשי השורות הן אקרוסטיכוניות: אסתר בר (בת ר') יהודה. שם אמה, כמנהג אשכנז, לא הוזכר על המצבה - וגם שמה, לימים, לא יוזכר על מצבתו של עגנון.

     

    בבלוג עונ"ש מעיד אסף כי "עגנון עצמו לא הִרְבה לכתוב על אמו באופן ישיר, אך העיד על עצמו שבסיפורים רבים דמותה הייתה מול עיניו": "בדמי ימיה מתה עלי אמי, כבת ארבעים שנים הייתה במותה, ועדיין אור נשמתה מאיר לפני במיתתה כבחייה. ואם אלף אמהות טובות אצייר – מעשיה הטובים יאירו עליהן מאורה" ("מעצמי אל עצמי").

     

    "כשהלכתי אצל קבר אמא היו עיניי יפות"

    מזה עשור שנים מוציאה עמותת יהדות גליציה ובוקובינה, המקדמת חקר מורשת יהודית מאיזורים גיאוגרפיים אלה, משלחות מיוחדת לתיעוד בתי עלמין יהודיים במערב אוקראינה, ואת תיעוד בית העלמין בבוצ'אץ' עשתה בשיתוף עם מכללת הרצוג, ובסיוע פעיל של European Jewish Cemeteries Initiative. במסגרת תוכנית המשלחת, מקדישים הסטודנטים סמסטר שלם ללמידה על גליציה ועל בתי קברות יהודיים, כהכנה ליציאה לעבודת מחקר בשטח.

     

    בית העלמין בבוצ'אץ', שם התגלתה מצבתה של אמו של ש
    בית העלמין בבוצ'אץ', שם התגלתה מצבתה של אמו של ש"י עגנון(באדיבות מכללת הרצוג - גוש עציון)

     

    חוקרי מכללת הרצוג אומרים כי לבית העלמין של בוצ'אץ' שמור מקום מיוחד ביצירותיו של עגנון המוקדשות לעיר הולדתו. הוא מסמל את רציפות הדורות בעיר, ומשמש מרכיב חשוב של המרחב היהודי המיוחד בסיפוריו הרבים. יתרה מזאת, רבים מגיבורי יצירותיו הם תושבי בוצ'אץ' שמצאו את מנוחתם בבית העלמין של העיר.

     

    את בית הקברות הזה תיאר עגנון בספרו "אורח נטה ללון" (1939), בעקבות ביקור שערך בעיירה בקיץ 1930 ובו פקד, בין השאר, את קברות הוריו: "בית הקברות שלנו שופע ועולה, שופע ויורד, וכל שיפועיו מלאים קברים שנושכים זה בזה... ממש קבר בקבר מגיע... שכבר נתמלא בית הקברות ולא נשתייר בו מקום לקבר חדש.

     

    "מהלך אני בין הקברים ואיני חושב מאומה... פניתי אצל קרוביי שנפטרו. תחילה הלכתי אצל הרחוקים ואחר כך אצל הקרובים, ואחר כך אצל הקרובים ביותר, כדי שיודיעו את אבא ואמא ולא יפוג לבם פתאום. יש חוששים לילך אצל קברות אביהם ואמם ביום אחד, והדין עמהם, שכשהלכתי אצל קבר אמא היו עייני יפות, וכשהלכתי משם אצל קברו של אבא היו עיניי סמויות מחמת הדמעות".

     

    מאות מצבות נעקרו לצרכי בנייה בעיר

    חברי המשלחת מספרים כי כשהגיעו למקום היה מצבו של בית העלמין מעורר חלחלה. במאה ה-20 נגרם לו נזק רב כתוצאה מקרבות עזים שהתנהלו בסביבות העיר בעת מלחמת העולם הראשונה, ומהחילול המכוון של האתר בתקופת השואה. בשנות השלטון הסובייטי נעקרו מאות מצבות ששרדו את ההרס לצרכי הבנייה בעיר.

     

    בית העלמין בבוצ'אץ', שם התגלתה מצבת אביו של עגנון, שלום מרדכי, עם פיוט פרי עטו של עגנון (צילום: בוריס חיימוביץ')
    בית העלמין בבוצ'אץ', שם התגלתה מצבת אביו של עגנון, שלום מרדכי, עם פיוט פרי עטו של עגנון(צילום: בוריס חיימוביץ')

     

    "הגבעה המתנוססת מעל העיר שעליה קברו תושביה היהודיים את מתיהם במשך מאות שנים הייתה מכוסה צמחייה, סבכי שיחים בלתי עבירים וערמות זבל. הגישה למצבות הייתה בלתי אפשרית. אף על פי כן, בית העלמין היהודי בבוצ'אץ' עדיין הינו אחד מהאתרים היהודיים ההיסטוריים החשובים ביותר במזרח גליציה.

     

    "בשנה שעברה חשפו חברי המשלחת בבוצ'אץ' עשרות מצבות משלהי המאה ה-16 ומהמחצית הראשונה של המאה ה-17, כלומר מהתקופה שלפני ההרס האיום שהמיטו על קהילות ישראל חייליו של חמלניצקי בשנת 1648. ממצאים מסוג זה נדירים ביותר במזרח אירופה, והם מעידים על עתיקותה ועוצמתה של הקהילה היהודית בבוצ'אץ'".

     

    "אנו עוברים מצבה-מצבה, מרימים אותן מהקרקע ומנקים אותן ביסודיות ובעדינות", מספרים חברי המשלחת מהמכללה האקדמית הרצוג. "כל מצבה שנוקתה מרגשת אותנו, אך אין ספק שגילוי מצבתה של האם היה רגע השיא; הרגשה שצועדים בעקבות ההיסטוריים והספרותיים של עם ישראל כולו".

     

    ש"י עגנון (צילום: עמית שאבי) (צילום: עמית שאבי)
    ש"י עגנון(צילום: עמית שאבי)

     

    לדבריהם, "נוסף לעבודה ההיסטורית ניתן לחוות כאן חיבור מיוחד לדורות הקודמים ואנו מרגישים שליחות מיוחדת בהנגשת הזיכרון לדורות הבאים". הם מוסיפים כי האתר מונגש כעת למבקרים והמצבות כולן מתועדות, כולל מיקום מדוייק.

     

    במכללה מוסרים כי "מתוך רצון להמשיך ולהרחיב את העיסוק ביהדות אירופה ובמורשתה, תיפתח בשנה הבאה במכללת הרצוג תוכנית מיוחדת לתואר שני שתתמקד בנתיבי החסידות באזור אוקריאנה ובהתפתחותה עד ימינו, שתכלול גם מסע ותיעוד בעל אופי דומה למשלחת הנוכחית בעיירות יהודיות שנחרבו במזרח אירופה".

     

    את ממצאי המשלחות של העמותה אפשר למצוא כאן

     


     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים